top of page
המיוזלטרים הקודמים וכתבות מהבלוג
ארכיון המיוזלטר שהייתי שולחת בקבצים בין השנים 2023-2025 להורדה+


חדר מיון למשימות שלנו: איך לא לקבור את עצמנו תחת העומס
כשעומס המשימות משתלב עם עומס רגשי עצום כמו זה שכולנו חווינו השבוע, עלולות לצוף מחשבות קשות. הדבר הזה עלה בקבוצות ופורומים שאני חברה בהם, ולכן חשבתי לכתוב לכם על הנושא הזה, של להצליח לפחות להתמודד יותר בקלות עם עומס המשימות, כדי שגם לנפש יהיה רגע לנוח | מאת: שיר אלוני התמונה הזו מעטרת את הדסקטופ שלי. המושג טריאז' מגיע מעולם הרפואה הדחופה. זה הרגע בחדר המיון שבו צריך להחליט במהירות מי מקבל טיפול עכשיו, מי יכול לחכות ועל מי מוותרים. בחיים של מי שמנסה לשלב יצירה עם עבודה וניהול


רצח בנימין ימנו זלקה ז"ל והמראה השחורה של "קופה ראשית"
אני לא יודעת להגן על הילדים שלי. זו תובנה ששוברת אותי בזמן שהכול מסביב נהיה אלים, והתחושה היא שמי שבוחר להתערב ולעשות את הדבר הנכון פשוט חוטף. | מאת: רביטל ויטלזון יעקבס דמותו של טיטינסקי מתוך הסדרה "קופה ראשית", מוצפת ספריי שלג. (הקדמה מאת העורכת, שיר אלוני: אנחנו מכירים את רביטל ויטלזון יעקבס כסטנדאפיסטית, מוזיקאית ויוצרת, אם לחמישה ילדים, שמרבית הקטעים שלה עוסקים בהצבת גבולות לסביבתה, בדרך מצחיקה וישירה. בעקבות רצח בנימין ימנו זלקה ז"ל השבוע והאלימות הגואה, היא כתבה טקסט מ


אגדה מוזרה: איך נולד קליפ חדש לזכרו של סמ"ר מקסים אנטיס ז"ל שנפל לפני כחודש בדרום לבנון
הדרך שעבר השיר "אגדה מוזרה", במקור של ויקטור צוי ולהקת קינו, כמעט 40 שנה לאחר צאתו לאור, משיר רוק רוסי מחאתי לקליפ הנצחה לחייל בישראל, מקסים אנטיס ז"ל, שנפל בדרום לבנון | מאת: שיר אלוני סמ"ר מקסים אנטיס ז"ל (צילום: TsikyG). השבוע ראיתי שמישהו רכש מהאתר שלי את השיר "אגדה מוזרה", מאלבום הבכורה "בר" (2017). הייתי מופתעת לראות את הרכישה במייל, כי זה שיר מאלבום הבכורה שלי ואחד שלא קיבל הרבה תשומת לב בזמן הוצאתו לאור ולא פרסמתי אותו לאחרונה. אז מהסקרנות, שאלתי את הבחור שרכש, מיכאל,


הדרך לשלווה: התבוננות פנימה, בין הרגעים מלוויתו של אביב מארק ז"ל והשבעה.
"האם היא מבינה שהוא איננו עוד?" אני חושבת ושואלת בקול רם על הכלבה קימי, שהתרוצצה בשבעה וליטפתי אותה, חושבת על הידיים של אביב שלא יחזיקו אותה עוד. וכמותה, אני תוהה עד כמה באמת הבנו שהוא איננו יותר. וכמה איבדנו. | מאת: שיר אלוני בשבילי יום הזיכרון הוא גם ככה יום עמוס טריגרים והחל מהשנה, יהיה גם את הטריגר של אביב מארק. זה לא שהכרתי אותו מאוד, לא הייתי בהופעות שלו לצערי. עקבתי אחרי המוזיקה מהשנים האחרונות. עקבתי במיוחד בגלל ודרך אור אדרי שאני מעריצה שלה. דווקא לאחר מותו, ועם יציר


על "הייתי נער", השיר האמיץ שדיבר לראשונה על הלם קרב והקאבר החדש של נונו וג'ימבו ג'יי
טור אישי על השיר הנוסטלגי "הייתי נער" שכעת זכה לקאבר מחודש במסגרת הפרויקט במלאות 30 שנים למותו של המלחין יאיר רוזנבלום שיצרו בכאן גימל, במקור שיר של להקת הנח"ל וכעת בביצוע נונו וג'ימבו ג'יי (הפקה: נדב הולנדר) | מאת: שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי "כאן חדשות" (עלה במקור בכלכליסט) 1. ג'ימבו ג'יי שולח לי מיילים. כלומר, לא רק לי, לכל מי שברשימת התפוצה שלו. אבל להבדיל מכל המיילים השיווקיים האחרים שאני מקבל, אני מרגיש שאלה של ג'ימבו ג'יי, הזמר והיוצר עומר הברון, אישיים מאוד, כאילו הוא


זוכרים את שושנה סטרוק ז"ל- ערב בשידור חי
המטה לשורדי פגיעה טקסית קיים ערב מרגש לזכרה של שושנה סטרוק ז"ל ב- יום שלישי, ה-14.4, 19:30-20:30, לציון 30 יום שהיא איננה. | מאת: שיר אלוני לינק לצפייה באירוע המלא יעל אריאל , מראשי המטה לסיוע לנפגעי פגיעה טקסית, בפוסט המזמין לאירוע, חיברה בין האירוע ליום השואה שהתקיים באותו יום: " השואה שהיתה וזו שעודנה. א. 1943 - יאן קרסקי , לוחם מחתרת פולני-נוצרי , פעל לספק הוכחות לעולם על מה שקורה בפולין הכבושה. הוא הוברח פעמיים לתוך גטו ורשה ופעם נוספת לתוך מחנה מעבר כשהוא מחופש לשומ


לא נעימה. זועמת. טור אישי כנה מרונית כפיר
רונית כפיר, מהעסק " נעים מאוד " להעצמת נשים עם כוונות רווח, מעצבת פנים וזכורה גם כשדרנית רדיו וקריינית, כתבה ניוזלטר שהביע בעיניי המון אמת ונראה לי מתאים למיוזלטר. אז מביאה לכם את הניוזלטר שלה כלשונו. | מאת: רונית כפיר (+צילומים) אחד באפריל שמח, החג? פחות. מה שכן, בהחלט אפשר להגיד שזו אחלה מתיחה. העצבים שלנו נמתחים עד לקצה הגבול, הסבלנות והתקציב עוד שניה קורסים, הייאוש חוגג. גם החודש זה יהיה מגזין שונה, ובניגוד למיילים רבים שאני מקבלת, אני לא אנסה להראות פה את הטוב, למצוא א


הקופסה, או: ההתמודדות האישית שלי עם אובדנות
הטראומות שעברתי מגיל צעיר גרמו לי להרגיש כמעט תמיד כאילו לי יש קופסה ענקית על הכתפיים שכולם רואים וחושבים שאני כבדה. בודאי בגיל הנעורים. התחושה שאסור שיהיה לי משקל, לא פיזי ולא נפשי. לא להקשות. גם ככה המשפחה שלי עברה כבר הרבה. אז אסור לי להיות עוד משהו שיכביד. בטח אחרי שאחי מת מאובדנות. הקושי לבטא לסביבה את הרגשות שלי לווה בצורך מתמיד להצטיין ולהיות ילדה טובה ומביאה ציונים גבוהים. עוד יותר הפוך מנטל, להיות ברכה. להיות מישהי שאחראית לשמחה או לפחות, לשקט תעשייתי. הייתי מטופלת מ


ניכרין דברי אמת- מחשבות מרפאות על פרשת שושנה סטרוק ז"ל מאת נחום פצ'ניק
אני יודע בגוף שלי, מה קורה כשלא מאמינים למי שזועק. לכן אני לא נשאר ניטרלי מול עדות מטלטלת שכזו. | פוסטים שכתב נחום פצ'ניק בעקבות הפרשה של שושנה סטרוק ז"ל שזעזעה את הרשת השבוע הרב שי נווה שאל אותי אתמול על הפיד שלי שאלה שנראה לי ראוי להשיב עליה בריש גלי. "נחום, מניין לך הביטחון שהדברים אכן קרו? מדוע אינך לכל הפחות נשאר בספק?" וזו תשובתי: אני לא מתיימר לדעת בוודאות מה קרה שם. אני גם לא טוען שיש לי הוכחות פורנזיות, בטח לא אקדח מעשן במערכה הראשונה (אולי בעצם יש, אני לא יודע) ו


נוכחות קהילתית למניעת אובדנות: תובנות מהרצאתו של פרופסור חיים עומר
במפגש שנערך בשיתוף עמותת מש"ה, הציג פרופסור חיים עומר עקרונות מעשיים מתוך גישת הסמכות החדשה וההתנגדות הלא אלימה (NVR) המיועדים להורים ולבני משפחה של צעירים הנמצאים במשבר אובדני או מתמודדים עם קשיים נפשיים. התפיסה המרכזית גורסת כי נוכחות הורית פעילה וגיוס הקהילה הם כלים חיוניים במניעת אובדנות. "עשה ואל תעשה" וכלים מעשיים לניהול ומניעה של מצבי קיצון. איך לא לוותר עליהם ולא על עצמנו. |סיכום מאת: שיר אלוני הקשר בין רווחת ההורים למצב הילד פרופסור עומר מדגיש כי כל עוד קיימת תלות ש
bottom of page
