נוכחות קהילתית למניעת אובדנות: תובנות מהרצאתו של פרופסור חיים עומר

במפגש שנערך בשיתוף עמותת מש"ה, הציג פרופסור חיים עומר עקרונות מעשיים מתוך גישת הסמכות החדשה וההתנגדות הלא אלימה (NVR) המיועדים להורים ולבני משפחה של צעירים הנמצאים במשבר אובדני או מתמודדים עם קשיים נפשיים. התפיסה המרכזית גורסת כי נוכחות הורית פעילה וגיוס הקהילה הם כלים חיוניים במניעת אובדנות.

"עשה ואל תעשה" וכלים מעשיים לניהול ומניעה של מצבי קיצון. איך לא לוותר עליהם ולא על עצמנו. |סיכום מאת: שיר אלוני

הקשר בין רווחת ההורים למצב הילד

פרופסור עומר מדגיש כי כל עוד קיימת תלות של הצעיר בהוריו, קיימת חשיבות לסמכות הורית המבוססת על תמיכה והכוונה. עקרון יסוד בגישה הוא הדאגה לרווחת ההורים. כאשר איכות החיים של ההורים משתפרת, גדלה היכולת שלהם לסייע לילד. התמודדות עם משבר אובדני היא שוחקת ולכן ההורים זקוקים לעזרה עבור עצמם כדי להמשיך ולפעול עבור ילדיהם.

התמודדות עם הסלמה

הסלמה היא תהליך של עלייה במתח, באיומים ובצעקות. פרופסור עומר מציע ארבעה כללים להפחתת הסלמה:

1. להכות בברזל כשהוא קר: אין חובה להגיב מיד במצב של לחץ. ניתן להודיע לצעיר כי הנושא יישקל והתשובה תינתן במועד מאוחר יותר. השהיית התגובה מאפשרת שיקול דעת ומעניקה לצעיר חוויה של רצף זמן וזיכרון.

2. שליטה עצמית: לא ניתן לשלוט במחשבות או במעשים של האחר אך ניתן לשפר את השליטה בתגובות האישיות. במקום לנסות למנוע מעשה בכוח, ההורה מצהיר כי יילחם על חיי הילד ולא יוותר עליו.

3. התמדה במקום ניצחון: המטרה אינה להכניע את הצעיר או לגרום לו להודות בטעותו. המפתח הוא התמדה בפעולות תמיכה קטנות וקבועות, כמו הבאת כוס תה בכל ערב למרות דחייה ראשונית.

4. תיקון טעויות: איבוד שליטה עצמית הוא מצב אנושי. היכולת לבוא לצעיר מאוחר יותר, להכיר בטעות ולהתנצל עליה, מהווה מודל להתנהגות בונה.

היציאה מהבדידות וגיוס תומכים

בדידות משפחתית ושמירה על סוד מהוות חממה למשברים אובדניים. גיוס תומכים כמו בני משפחה מורחבת, חברים או שכנים הוא צעד מכריע.

• בושה בונה: חשיפת המצב בפני תומכים עשויה לעורר בושה אך כאשר היא נעשית בהקשר אוהב ומחבק, היא הופכת לכוח חיובי.

• השפעת התומכים: מחקרים מראים כי עצם קיומם של ארבעה אנשים שהצעיר יכול לפנות אליהם מפחית את הסיכון להישנות מעשים אובדניים. תומכים יכולים להציע עזרה, ליצור קשר קבוע או פשוט לשהות עם הצעיר בדרכים שההורים אינם יכולים תמיד לבצע.

צמצום שירותים מזיקים

הורים רבים מעניקים לילדיהם שירותים שנועדו להקל עליהם אך בפועל משמרים את המשבר. דוגמאות לכך כוללות מתן פרטיות טוטלית במצבי סיכון, הסכמה לסחיטה כספית או אישור לשימוש באינטרנט לאורך כל הלילה תוך הפיכת סדר היום. הגישה ממליצה למפות את השירותים הללו ולהפחית אותם בהדרגה ובאופן שיטתי, תוך הודעה מראש לצעיר וגיוס תמיכה של גורמים נוספים.

פעולת ההכרזה

ההכרזה היא טקס מעבר רשמי שבו ההורים מודיעים לצעיר בכתב או בעל פה על שינוי עמדתם. בהכרזה נאמר כי ההורים לא יהיו עוד פסיביים או מבודדים מול הסכנה האובדנית וכי הם יעשו הכל כדי להילחם על חייו של הצעיר מתוך אהבה ומחויבות. פעולה זו מעבירה קולות ממחנה המוות למחנה החיים בנפשו של הצעיר ומייצרת בסיס להתמודדות משותפת.

לתמיכה ושיתוף- מומלץ להיכנס לקבוצה של קהילת מש"ה בפייסבוק לקורס הדיגיטלי של פרופ' חיים עומר

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם להצטרפות כחברים באתר