top of page
מוזיקה תרבות ותובנות, לקהל שמקשיב באמת
השבוע של 27.3-3.4.3.2026
כניסת חברי מועדון:
המיוזלטרים הקודמים וכתבות מהבלוג
ארכיון המיוזלטר שהייתי שולחת בקבצים בין השנים 2023-2025 להורדה+


לא נעימה. זועמת. טור אישי כנה מרונית כפיר
רונית כפיר, מהעסק " נעים מאוד " להעצמת נשים עם כוונות רווח, מעצבת פנים וזכורה גם כשדרנית רדיו וקריינית, כתבה ניוזלטר שהביע בעיניי המון אמת ונראה לי מתאים למיוזלטר. אז מביאה לכם את הניוזלטר שלה כלשונו. | מאת: רונית כפיר (+צילומים) אחד באפריל שמח, החג? פחות. מה שכן, בהחלט אפשר להגיד שזו אחלה מתיחה. העצבים שלנו נמתחים עד לקצה הגבול, הסבלנות והתקציב עוד שניה קורסים, הייאוש חוגג. גם החודש זה יהיה מגזין שונה, ובניגוד למיילים רבים שאני מקבלת, אני לא אנסה להראות פה את הטוב, למצוא א


הקופסה, או: ההתמודדות האישית שלי עם אובדנות
הטראומות שעברתי מגיל צעיר גרמו לי להרגיש כמעט תמיד כאילו לי יש קופסה ענקית על הכתפיים שכולם רואים וחושבים שאני כבדה. בודאי בגיל הנעורים. התחושה שאסור שיהיה לי משקל, לא פיזי ולא נפשי. לא להקשות. גם ככה המשפחה שלי עברה כבר הרבה. אז אסור לי להיות עוד משהו שיכביד. בטח אחרי שאחי מת מאובדנות. הקושי לבטא לסביבה את הרגשות שלי לווה בצורך מתמיד להצטיין ולהיות ילדה טובה ומביאה ציונים גבוהים. עוד יותר הפוך מנטל, להיות ברכה. להיות מישהי שאחראית לשמחה או לפחות, לשקט תעשייתי. הייתי מטופלת מ


ניכרין דברי אמת- מחשבות מרפאות על פרשת שושנה סטרוק ז"ל מאת נחום פצ'ניק
אני יודע בגוף שלי, מה קורה כשלא מאמינים למי שזועק. לכן אני לא נשאר ניטרלי מול עדות מטלטלת שכזו. | פוסטים שכתב נחום פצ'ניק בעקבות הפרשה של שושנה סטרוק ז"ל שזעזעה את הרשת השבוע הרב שי נווה שאל אותי אתמול על הפיד שלי שאלה שנראה לי ראוי להשיב עליה בריש גלי. "נחום, מניין לך הביטחון שהדברים אכן קרו? מדוע אינך לכל הפחות נשאר בספק?" וזו תשובתי: אני לא מתיימר לדעת בוודאות מה קרה שם. אני גם לא טוען שיש לי הוכחות פורנזיות, בטח לא אקדח מעשן במערכה הראשונה (אולי בעצם יש, אני לא יודע) ו


נוכחות קהילתית למניעת אובדנות: תובנות מהרצאתו של פרופסור חיים עומר
במפגש שנערך בשיתוף עמותת מש"ה, הציג פרופסור חיים עומר עקרונות מעשיים מתוך גישת הסמכות החדשה וההתנגדות הלא אלימה (NVR) המיועדים להורים ולבני משפחה של צעירים הנמצאים במשבר אובדני או מתמודדים עם קשיים נפשיים. התפיסה המרכזית גורסת כי נוכחות הורית פעילה וגיוס הקהילה הם כלים חיוניים במניעת אובדנות. "עשה ואל תעשה" וכלים מעשיים לניהול ומניעה של מצבי קיצון. איך לא לוותר עליהם ולא על עצמנו. |סיכום מאת: שיר אלוני הקשר בין רווחת ההורים למצב הילד פרופסור עומר מדגיש כי כל עוד קיימת תלות ש


צלילים לבריאות המוח: הקשר בין מוזיקה לצמצום הסיכון לדמנציה
מחקר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry בוחן את ההשפעה של עיסוק במוזיקה על תפקוד קוגניטיבי בגיל השלישי. החוקרים עקבו אחר יותר מ- 10,800 מבוגרים בני 70 ומעלה במשך שבע שנים. המשתתפים היו בריאים מבחינה קוגניטיבית בתחילת המעקב ועברו מבחנים שנתיים לבדיקת מצבם. | סיכום מאת: שיר אלוני הממצאים המרכזיים הנתונים שנאספו מצביעים על קשר בין הרגלי האזנה ונגינה לבין שמירה על חדות המחשבה: האזנה למוזיקה: אנשים שהאזינו למוזיקה ברוב ימי השבוע הפחיתו את הסיכון ל


המוח כסלקטור: על פסיכדליה, טראומה והיכולת להשתנות- סיכום הרצאתו של ד"ר איתמר כהן
בתקופה האחרונה נדמה שהמילים "פוסט טראומה" הפכו לחלק מהדופק הישראלי הקולקטיבי. כולנו מחפשים דרכים לעבד את מה שעובר עלינו, ודווקא בתוך הקושי הזה מתרחשת מהפכה שקטה ומבטיחה בעולמות הטיפול. ד"ר איתמר כהן, חוקר במכון לפסיכדליה באוניברסיטת תל אביב, הגיע השבוע לבית רדיקל כדי להסביר איך חומרים שנתפסו בעבר כבילוי בשוליים הופכים היום לחוד החנית של הרפואה הנפשית. | סיכום מאת: שיר אלוני דימוי מתוך האתר של ד"ר איתמר כהן הסלקטור שומר על השער כהן משתמש בדימוי שקרוב מאוד לעולם התרבות והלילה ש


יצירתיות בזמן מלחמה- תובנות מהרצאתו של יונתן בן גל
כמה תובנות מתוך הרצאתו של יונתן בן גל ליום ההרצאות TEN15 של אנסטסיה אופק | מאת: שיר אלוני יונתן בן גל. צילום: Marvah H Photography בימים אלו המוח שלנו נוטה לעבור למצב של "טייס אוטומטי". כשאנחנו בסטרס או בחרדה, התגובה הטבעית היא היצמדות למוכר ולקיים. יונתן בן גל , מורה דרך לחשיבה יצירתית, מציע להסתכל על המציאות הזו מזווית אחרת. הוא מסביר שיצירתיות היא לא רק עניין של מוזה או שקט נפשי, היא כלי הישרדותי שעוזר לנו להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה. המגבלה כנקודת זינוק אחת התובנות החז


ההתמודדות עם מגפת האובדנות בצל המלחמה: עמותת מש"ה פורסת רשת ביטחון חדשה בקבוצת פייסבוק מרגשת
דווקא כשהתותחים רועמים: המרחב הדיגיטלי של עמותת מש"ה הופך לבית עבור מי שהכאב השקוף שלו לא עוצר לרגע. הכיוון החדש של קבוצת הפייסבוק , פוסטים אישיים, כלים פרקטיים ו-"סיירת של מילים טובות", מבקש להבטיח שאף אחד לא יישאר לבד עם החושך. | מאת: שיר אלוני פגישת צוות הכותבים והכותבות של מש"ה- מילים שעושות הבדל. מתוך הקבוצה בימים שבהם המדינה כולה שרויה בטראומה לאומית, קל מאוד לכאב האישי להידחק הצידה. הנטייה הטבעית של רבים היא להשתיק את המצוקה הפרטית אל מול האירועים הדרמטיים בחוץ. אבל בע


המוזיקה כעוגן: יצירה כוויסות, חיבור והחזקה פנימית בעת המלחמה ובכלל
על היצירה המוזיקלית ככלי להתבוננות פנימית, ויסות רגשי ובניית יציבות בעולם משתנה | טור אישי מאת: אבירם אור איתן, מוזיקאי מתמודד מקצרין אבירם אור איתן, מוזיקאי יוצר ומתמודד. צילום: עדה סימוניץ' כמוזיקאי יוצר ומתמודד נפש, המוזיקה משמשת עבורי כלי לוויסות רגשי ופיזי. היא מסייעת בהפחתת מתח, בעיבוד חוויות ובהתמודדות עם כאב. הקשר שלי אליה ישיר ונגיש - דרך האזנה, שירה ונגינה. כשאני שר אני חש כיצד נוצרת תחושת תנועה ורטט בגוף, שמגבירה מודעות פנימית ומאפשרת שחרור של מתחים. במהלך הנגינה


התמודדות עם דחיינות: איך להוציא לאור את הפרויקט שאתם מבשלים כבר כמה שנים?
הייתה לי אתמול שיחה מעניינת מאוד עם חבר יוצר, שבמשך כמה שנים עובד על אלבום הסולו שלו. דיברנו על כל הדברים שגורמים לו לדחיין ולעשות כל מיני תרגילים לעצמו כדי לא לעשות את הצעד הזה שמפחיד אותו. יכול להיות שגם לכם זה קורה או קרה בצורה כזו או אחרת, אז ריכזתי לכאן כמה מהדברים שאמרתי לו ואני רוצה לומר גם לכם. | מאת: שיר אלוני עיבוד AI לקלף 2 המטבעות מהטארוט , המייצג התלבטות מדומה ואינסופית בין אפשרויות ששתיהן טובות באותה מידה. לפני הכל אני אגיד, שהסיבות לדחיינות יכולות להיות מאוד מ
bottom of page
