אני אוהבת הפתעות ולגלות דברים חדשים. לכן לפעמים אני אוהבת לעשות טיול בספוטיפיי, לתת לו להציע לי דברים דומים למשהו שאני כבר אוהבת. אז נראה לי שזו תהיה סוג שלי פינה חדשה שתיקרא "זורמת עם הסטרימינג". והפעם: MONOQ | מאת: שיר אלוני MONOQ- Who Doesn't Like Music? התחלתי את הטיול עם שיר חדש של MONOQ , הלא הוא גיל אביעם , ישראלי להפתיע, שאני מכירה כבר שנים רבות ויצא לראות שהוא מחולל את קסמי המוזיקה שלו הישר מארון הבגדים. באלבומו האחרון שיוצא לאט לאט ניכר שהוא הגיע ליכולות הפקה מוצל

צילום מסך מתוך הסרט "מחץ הדלתא". יח"צ - האמת היא שצ׳אק נוריס  מת כבר לפני חודש, רק עכשיו מלאך המוות קיבל את האומץ לבשר לו… -   צ׳אק נוריס מת אתמול. היום הוא מרגיש יותר טוב. - כשהוא ביקר בארץ בכותל, הכותל ביקש ממנו משאלה. -צ'ק נוריס ספד לעצמו היום בהלוויה. -צ'אק נוריס לא מת פשוט הפסיק לעקוב אחרי כדור הארץ. -אתמול צ'אק נוריס נפטר. היום הוא כבר מרגיש כמו חדש. -יכול להיות שהוא יחזור בסרט המשך. -יהי צרור החיים צרור בנשמתו. -היה צריך בסך הכל בגן עדן שריף חדש. - טילים מאירא

מבט על התקופה הנוכחית דרך צלליות, השתקפויות ומשמעותן בצילומי רחוב | צילומים מאת: לילה בר עד הפעם בחרתי לצלם צלליות, כתגובה ישירה לתקופה. אנחנו חיים כבר זמן ארוך בתוך עולם של צללים – עולם שבו הדברים נוכחים, אך לא תמיד נראים במלואם, שבו התחושות קיימות לפני שהמילים מצליחות להתגבש. הצללית מאפשרת לי להתבונן במציאות מבלי להיצמד לפרטים, מבלי להכריע. היא משאירה מקום לפרשנות, לשהייה, ולמרחב שבין האור לחושך. דרך ההשתקפויות, הצללים והנוכחות האנושית המרומזת, אני מנסה לתעד רגעים יומ

בתקופה האחרונה נדמה שהמילים "פוסט טראומה" הפכו לחלק מהדופק הישראלי הקולקטיבי. כולנו מחפשים דרכים לעבד את מה שעובר עלינו, ודווקא בתוך הקושי הזה מתרחשת מהפכה שקטה ומבטיחה בעולמות הטיפול. ד"ר איתמר כהן, חוקר במכון לפסיכדליה באוניברסיטת תל אביב, הגיע השבוע לבית רדיקל כדי להסביר איך חומרים שנתפסו בעבר כבילוי בשוליים הופכים היום לחוד החנית של הרפואה הנפשית. | סיכום מאת: שיר אלוני דימוי מתוך האתר של ד"ר איתמר כהן הסלקטור שומר על השער כהן משתמש בדימוי שקרוב מאוד לעולם התרבות והלילה ש

מצד אחד, יש לי את השאיפה שהמיוזלטר יהיה מרחב מוגן ונעים רגשית, עבור מתמודדים ומתמודדות (לכן, מי שמוצפים מהנושא אני ממליצה לא להיכנס לקרוא). מצד שני, לאור ההתקרנפות בתקשורת המיינסטרים וההתפתלויות סביב הנושא הרגיש והמטרגר, אני מרגישה שאני חוטאת לתפקידי כעורכת מגזין עצמאית ואלטרנטיבית, וגם חוטאת לנפגעות ונפגעים רבים כמוני- אם אני לא אגיד משהו על מה שקורה עכשיו. גם בשביל שאצליח לתפקד ולהמשיך בעבודה שאני עושה. לשחרר את המחשבות שלי רגע על העניין הזה. בתקווה, שהמילים שלי יגיעו לאן ש

זו אחת הסדרות שלימדו אותי הכי הרבה על ההתפתחות של המוזיקה כאן בארץ, ההקשרים בין האמנים שאני אוהבת, כיצד הגיעו לארץ הז'אנרים השונים, איך הקהל קיבל את הכל. והכל עם המחשבה, מה עוד יכול לקרות קדימה. אמנם, הכל רק עד סוף שנות התשעים ועדיין. מומלץ בחום. | מאת: שיר אלוני לינק לצפייה ישירה בסדרה "סוף עונת התפוזים" הסדרה התיעודית של יואב קוטנר מספרת את תולדות הרוק הישראלי, ובו בזמן חושפת תנועה עמוקה יותר: הדרך שבה יוצרים, סצנות ושירים מחפשים קול, שפה ומשמעות בתוך מציאות שכל הזמן משת

הזיכרון הראשון שלי של לראות עטיפת אלבום ליד פטיפון, אי פעם בחיי, היה של האלבום של דפנה ארמוני והשיר " אלה " התנגן. כמה שהשיר הזה הדהד ודיבר את האמת שהסתתרה אצלנו באותם שנים. הדיווה, המתולתלת, הגדולה מהחיים, מודל ודמות מופת. תודה עליך וחמסה טפו שרק תמשיכי ליצור. יומולדת 70 שמח וברכות על הסינגל החדש " עכשיו הכל בסדר " | מאת: שיר אלוני דפנה ארמוני: קול של עוצמה, עומק והתחדשות לכבוד יום הולדתה של אחת הזמרות הייחודיות והמרגשות בתרבות הישראלית. ב-13 במרץ חגגה דפנה ארמוני יום הולד

ניסיתי לאתגר את עצמי לחשוב כמה להקות שכל החברות בהן נשים, אני מכירה (ספציפית בתחומי הרוק והפאנק, בלי שלל ההרכבים של הפופ והרכבי השירה למיניהם). ואז לבדוק כמה באמת יש. חשבתי על סביבות 10 להקות. הופתעתי לגלות רשימות ענקיות של להקות רוק מכל העולם וגם מזמנים ותקופות שונות ויש גם נציגות ישראלית כמובן. מוזמנים לצלול יחד אתי ולהכיר להקות חדשות שאולי לא הכרתם | מאת: שיר אלוני להקת FANNY משמאל- ג'ין מילינגטון, ברי הווארד דארלינג וג'ון מילינגטון חברות הלהקה.

בהמשך ליום האישה, הסתקרנתי לצפות בסרט דוקומנטרי, בקריינות של לורי אנדרסון, על הנשים שהיו חלוצות בזוויות השונות של התפתחות המוזיקה האלקטרונית ואת רובן לא הכרתי. סרט שמאפשר להבין יותר טוב גם את תהליכי היצירה של המוזיקה האלקטרונית וגם את הדרך המרהיבה שפתחה את הדלתות למוזיקה האלקטרונית של ימינו. | מאת: שיר אלוני הסרט Sisters with Transistors בבימויה של ליזה רובנר הוא מסמך תיעודי הסוקר את תולדות המוזיקה האלקטרונית דרך נקודת מבטן של הנשים שהקימו את התחום. הסרט משתמש בקולה של לורי

על היצירה המוזיקלית ככלי להתבוננות פנימית, ויסות רגשי ובניית יציבות בעולם משתנה | טור אישי מאת: אבירם אור איתן, מוזיקאי מתמודד מקצרין אבירם אור איתן, מוזיקאי יוצר ומתמודד. צילום: עדה סימוניץ' כמוזיקאי יוצר ומתמודד נפש, המוזיקה משמשת עבורי כלי לוויסות רגשי ופיזי. היא מסייעת בהפחתת מתח, בעיבוד חוויות ובהתמודדות עם כאב.  הקשר שלי אליה ישיר ונגיש - דרך האזנה, שירה ונגינה. כשאני שר אני חש כיצד נוצרת תחושת תנועה ורטט בגוף, שמגבירה מודעות פנימית ומאפשרת שחרור של מתחים. במהלך הנגינה