אחים גדולים הם מקור נפלא להכיר מוזיקה. אחותי שרית, אחותי השנייה, הייתה אחראית עיקרית לעיצוב הטעם שלי במוזיקה, מינקות. גדלתי עם המוזיקה מהחדר שלה, בשנות ה-80 וה-90. משתפת אתכם את הזכרונות מהמוזיקה שבקעה כל בוקר מהחדר שלה. קפסולת זמן מתוקה. / מאת: שיר אלוני נולדתי ב־1984, למשפחה שכללה גם את אחותי השנייה, שרית.  היה לה חדר קטן, ובו הייתי רוב הזמן, עוד מהינקות.  שם היא שמעה את המצעדים, הקליטה בקלטות את השירים שאהבה, ניגנה תקליטים בלי סוף.  שם גם היה לה מקום להתחבא מהמציאות הלא פש

הלוח שעליו כתבנו את האקורדים של השירים בחזרה של להקת "קומונה" בחדר החזרות של בית ספר בנתניה (המתופף האגדי שלנו איתי אירגן לנו את הפלא הזה). באמצע החזרה קלטנו שאנחנו מפריעים לאירוע מיוחד שהיקום שלח שיקרה במקביל: שיחה עם תום וסרשטיין , אחיו של רועי ז"ל שהתאבד במהלך שירותו הצבאי לפני 3 חודשים. סגרנו די מהר את החזרה, נועה ואני נשארנו לשיחה עמוסת תובנות על הריבוי של אנשים עם יוזמות לסיוע נפשי עכשיו, הצורך בחיבור כוחות, על הכוח של הקהילה למצוא פתרונות ביחד- גם מי שאינם בהכרח מטפל

מחשבות על יצירת מוזיקה בעזרת AI, מאת: שיר אלוני אותו ויכוח בדיוק חזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של המוזיקה. כשהופיעו המכונות הראשונות שהשמיעו מוזיקה מדפים בתחילת המאה ה־20 – אמרו שזה לא אמיתי. "זו לא מוזיקה, זו מכונה שמנגנת." כשנכנסו ההקלטות – אמרו שזה זיוף, כי זה לא נגן אמיתי מולך. כשנכנסו הסימפולים בשנות ה־80 – טענו שזה גניבה, לא יצירה. והיום, שוב אנחנו באותה נקודת רתיחה – רק שהפעם זה לא תקליט או סינתיסייזר, אלא בינה מלאכותית . הדמוקרטיה של המוזיקה – או הסוף שלה? ה-AI

קבוצת הפייסבוק של מעריצי עופר נחשון ז"ל, "קופסת הלהיטים", מתחילה להיות מוצפת בפלייליסטים, שירים, תמונות וזכרונות מעופר. אני ודאי לא אוסיף לשם משהו שלא יודעים. למען האמת, אני לא ממש הייתי בגיל של להקשיב לרדיו, הייתי קטנה מדי ובתחילת שנות ה-90 הייתי בכלל במשפחה אומנת דתית ככה שהחשיפה שלי ללהיטים הייתה מרוחקת. עשיתי את הדיפ דייב הזה כדי לנסות ולהיזכר. גיליתי שאני זוכרת לא מעט שירים. ריכזתי לפלייליסט בעיקר את אלה שאני יותר אוהבת. מקווה שתהנו. / מאת: שיר אלוני (צילום מתוך ידיעות א

שלט שראיתי בדרך אל בית העלמין בפתח תקווה, ללוויה של שדרן הרדיו האהוב עופר נחשון ז"ל.  משהו בשלט הזה גרם לי לדמיין תכנית סתווית שלו שתיקרא ככה, כמו פרידה מלהיטי הקיץ ואווירת הבריכה השמחה שהייתה קבועה בתכניותיו. אולי בהמשך, אצור פלייליסט בשם הזה לזכרו. כרגע עוד מתאוששת. כאן אפשר לשמוע תכנית יפה שהוא יצר יחד עם מעריצי תכניתו שבחרו את השירים כאן אפשר לשמוע את התכנית שהקדיש לו קוואמי בגלגל"צ טוב ורע וטוב ורע וטוב אתמול (שלישי) הייתה לי שיחה מעולה עם הסטנדאפיסט גדי וילצ'רסקי/עידן

אמנם עכשיו היחסים שלנו עם טורקיה לא משהו, אבל לפחות במוזיקה יש לנו עולם שלם לצלול לתוכו. אז הנה צלילה חופשית ולא מאוד מסודרת למוזיקה הפסיכדלית של טורקיה ועוד מטעמים אהובים.  / מאת: שיר אלוני נחשפתי למוזיקה טורקית ובהשפעות טורקיות מאז שהגעתי לתל אביב באמצע העשור הראשון של האלפיים, חלק מהתשוקה של אספני התקליטים כגון הלייבל פורטונה רקורדס  היה למצוא פנינים גם משם, וזאת מהסיבה שיש שם שירים פסיכדליים, טעימים לאוזן ומיוחדים, שנדמה שהקדימו את זמנם מבחינת הוירטואוזיות של השימוש באפקט

אלכס מורוזוב  (בעלי) על הגיטרה, ו גיא שחורי על ההקלטה- עבדו השבוע ביחד באולפן הביתי שלנו על השיר של גיא " קודקוד מפנתר ". שיר חזק מאוד על הלם קרב וההצפה הרגשית, שיר שיהיה גם חלק מהמופע של הלהקה שלנו " קומונה ". רגע שעשה לי טוב בלב שעזרתי לו להתגשם. הפעם הדיפ דייב הוא על תופעת ה- YE YE GIRLS , הפופ הנשי הצרפתי של סוף שנות ה-60' שהיה שילוב של נאיביות ילדותית מצד אחד ונשיות פמיניסטית נועזת וחדשה שלא הייתה קודם, מצד שני. בתמונה: בריז'יט בארדו, מהזמרות הבולטות של התופעה. כאן קור

על תנועת ה-Yé-Yé בצרפת של שנות השישים, גל פופ צעיר, גרובי וסקסי, בהובלת זמרות כמו פרנסואז הארדי, פראנס גל וסילבי ורטאן, שביצעו שירים שנכתבו ברובם על ידי גברים והפכו לסמל של תרבות נעורים מודרנית אך גם שיקפו את יחסי הכוח המגדריים בתעשיית המוזיקה הצרפתית. / מאת: שיר אלוני בזמן שהלהקה The Beatles שרה באנגליה: “She loves you, yeah, yeah, yeah”, בצרפת נוצרה תופעה מוזיקלית ייחודית. הצרפתים כינו אותה Yé‑Yé  – קיצור שמגיע מה”yeah! yeah!” של רוקנ'רול בריטי ואמריקאי. בהשראת ההצלחה של הפ

בעקבות סרטון שראיתי על הנושא ביוטיוב, יצרתי פלייליסט ולמדתי עוד דברים שלא ידעתי. משתפת מה שלמדתי מהסרטון ובפלייליסט הרחבתי לעוד טעמים וידיעות. / מאת: שיר אלוני על סילביה רובינסון, האישה ששמה את הראפ על המפה כשמדברים על לידת ההיפ-הופ, בדרך כלל מזכירים גברים. שמות כמו Kool Herc, Grandmaster Flash ו-Afrika Bambaataa נזרקים לחלל האוויר כאבות המייסדים של הז'אנר, וזה נכון - הם היו שם במסיבות הרחוב הראשונות בברונקס. אבל התקליט הראשון שהפך את ההיפ-הופ מתופעת רחוב לתעשייה - נולד בכלל

עם שמואל זלצר , מוזיקאי מהמם וחבר טוב שרכש השבוע את יומן שיר השנה, לקראת הגשמת חלומותיו להגיע לקהל עוד יותר רחב השנה. רוצים גם אתם את...