בכל שבוע, רביעי ב-14:00 ברדיו קסם, אני מחברת בין נושא של התמודדות רגשית/נפשית לבין שירים שמדברים על הנושא הזה מכל הז'אנרים, התקופות והשפות. והפעם, מדברת אתכם על גזלייטינג, שאנחנו יכולים לחוות בכל סוגי מערכות היחסים- בינינו לבין עצמנו, עם חברים ומשפחה, עם בני זוג- שזה הכי נפוץ, וגם- מול השלטון. מניפולציה רגשית יכולה לגרום לנו לפקפק בעובדות הכי בסיסיות שאנחנו רואות בעיניים. בתוכנית השביעית של המיוזלטר אני צוללת אל תופעת הגזלייטינג ומציעה דרכים לחזור ולסמוך על עצמנו. | מאת: שיר

בתכנית הרדיו של המיוזלטר (זו שמשודרת כל יום רביעי ב-14:00 ברדיו קס"ם), אני לוקחת נושא שקשור להתמודדות נפשית, אוספת שירים שעוסקים בהתמודדות הזו ומפרקת את הנושא לאורך התכנית. בתכנית ה-6 שתשודר השבוע, גם לקראת הבחירות הקרבות, בחרתי לעסוק בהתמודדות שהיא הרבה פחות מדוברת אבל חשובה ומשמעותית, ההתמודדות עם חוסר אמון בשלטון וההשפעה של זה על הנפש. | מאת: שיר אלוני מעבר לקיומם של שירי מחאה, שמביעים התנגדות או בקשה לשינוי של משהו שקורה במדינה, או מתנגדים לפוליטיקאים ספציפיים, התמקדתי ב

צלמת העיתונות חן ג' שימל, הוציאה לאור ספר תיעודי שמחבר בין תמונות מצמררות לעדויות אישיות של ניצולים ולוחמים. הספר מבטיח שההיסטוריה תישמר למען הדורות הבאים, תוך מתן זרקור על שיקום חיילים, התמודדות עם פוסט טראומה ובחירה בחיים גם ברגעים הקשים ביותר. ספר שהוא מסמך היסטורי ותיעודי חשוב. | מאת: שיר אלוני צלמת העיתונות חן ג' שימל הוציאה לאור ספר צילומים מיוחד, "7 באוקטובר | עדות", המאגד תמונות ממהלך השנה שאחרי השביעי לאוקטובר. הספר מתעד את גודל הטרגדיה, האובדן והחושך באותו יום גור

בחופשת החגים צפיתי בדי הרבה דברים נהדרים, ובמיוחד השבוע נאספו כמה דברים שבא לי לחלוק איתכם וגם את התובנות שקיבלתי מהצפייה. | מאת: שיר אלוני לקוואמי יש תכנית ברדיו הקצה בה הוא פוגש אמנים לראיין אותם על האלבום שלהם והריאיונות עד כה באמת יפים ומרתקים אבל הריאיון אתמול עם איתי זבולון מרציפן מלהקת "ויתרתי" (גם מוכר מסדרת סרטוני הרשת המצחיקה "יניר האחמ"ש" וסדרות טלוויזיה לילדים) היה בעיניי מיוחד. בעיקר, כי לא ציפיתי לקבל אמת רגשית עמוקה ותובנות יפיפיות מדמות שהיא בדרך כלל יותר לכיו

החיים שלי הם דבר די אינטנסיבי, זה ברור לי. המון קורה. ולפעמים להגיע לתובנות, זה לחזור למשהו שכבר הבנתי פעם, אבל מנקודה גבוהה יותר. הנה כמה תובנות שאספתי מ-"יומן שיר השנה" שלי, דברים שכתבתי ואני מקווה שיהיו משמעותיים גם לך. ואם את/ה חבר/ה שלי, אודה ממש לתזכורות ממה שכתבתי כאן כשאני שוכחת. | מאת: שיר אלוני זריחה שתפסתי באחד הבקרים השבוע לזכור שיש לי גלים במהלך החודש ימים שיש אותי יותר, ימים שיש אותי פחות וזה בסדר. חיזוק הגוף והנפש כל יום, ברוטינה של הרגלים קבועים, עוזרת לי ל

מוכר לך המצב הזה, של להיות באותו מקום, אחרי שסיימת משהו או סתם בגלילה אינסופית, בלי להצליח להרים את עצמך לדבר הבא, למרות שהמוח מלא בדיבור פנימי של משימות ו-"יאללה נו כבר"? קוראים לזה שיתוק אופרטיבי. מרוב דברים לעשות, המוח נכנס ללופ, והדופמין – הדלק שאנחנו צריכים כדי להתניע – פשוט לא מגיע. אז הנה טיפ שעוזר לי להרים את עצמי בכל פעם מחדש. | מאת: שיר אלוני קפה וכתיבת בוקר ב-"יומן שיר השנה". אבל... מתי? אחד הדברים שממש קורים לי המון כמי שיש לה אחלה מוח פופקורן, זה שיש לי המון דבר

השבוע בקהילת "מוזיקאים ומוזיקאיות" בפייסבוק זמר שאל מה עושים כדי להתמודד עם המצב שהוא שוכח הכל כשהוא עולה לבמה, לא משנה כמה הוא מתאמן. אז עניתי לו על השאלה ומרחיבה על זה כאן. | מאת: שיר אלוני אחד הדברים המיידיים שעלו בתגובות, אלה טיפים טכניים משהו על לשים טאבלט עם סטנד מיקרופון, לא להתבייש להיות עם דפים על הבמה בסטנד תווים, הצעות לטלפרומפטרים חדשניים ועוד כהנה עצות מהסוג. אבל בהיותי יועצת ליוצרים ומוזיקאית מופיעה עם ניסיון בדיוק במה שקורה לזמר הזה, עניתי תשובה שהוא שמח מא

הטור האישי שלי, ממני אליך, לשבוע הזה. בתהליך היצירה, הגיוני שנגיע גם לרגעים של טריגר, במיוחד כשהתכנים נוגעים במשהו אמיתי שקרה לנו ואולי אנחנו עדיין מעבדים ברמה כזו או אחרת. השבוע, עבדתי על המיקסים מחדש לאלבום הרביעי "ערווה" עם מישהו שמאוד יפתיע אותך לשמוע מי זה ובינתיים אני לא מגלה… מנסה לשמור את זה בסוד. אחד השירים שעבדנו עליו הוא "נקבים נקבים", שיר מאוד טעון שאומר את האמת על מה שעברתי וגם עברו רבים ורבות אחרים שנפגעו מינית. למען האמת, עזר לי מאוד להתחיל לעבוד עם מיש