מוכר לך המצב הזה, של להיות באותו מקום, אחרי שסיימת משהו או סתם בגלילה אינסופית, בלי להצליח להרים את עצמך לדבר הבא, למרות שהמוח מלא בדיבור פנימי של משימות ו-"יאללה נו כבר"? קוראים לזה שיתוק אופרטיבי. מרוב דברים לעשות, המוח נכנס ללופ, והדופמין – הדלק שאנחנו צריכים כדי להתניע – פשוט לא מגיע. אז הנה טיפ שעוזר לי להרים את עצמי בכל פעם מחדש. | מאת: שיר אלוני קפה וכתיבת בוקר ב-"יומן שיר השנה". אבל... מתי? אחד הדברים שממש קורים לי המון כמי שיש לה אחלה מוח פופקורן, זה שיש לי המון דבר

השבוע בקהילת "מוזיקאים ומוזיקאיות" בפייסבוק זמר שאל מה עושים כדי להתמודד עם המצב שהוא שוכח הכל כשהוא עולה לבמה, לא משנה כמה הוא מתאמן. אז עניתי לו על השאלה ומרחיבה על זה כאן. | מאת: שיר אלוני אחד הדברים המיידיים שעלו בתגובות, אלה טיפים טכניים משהו על לשים טאבלט עם סטנד מיקרופון, לא להתבייש להיות עם דפים על הבמה בסטנד תווים, הצעות לטלפרומפטרים חדשניים ועוד כהנה עצות מהסוג. אבל בהיותי יועצת ליוצרים ומוזיקאית מופיעה עם ניסיון בדיוק במה שקורה לזמר הזה, עניתי תשובה שהוא שמח מא

הטור האישי שלי, ממני אליך, לשבוע הזה. בתהליך היצירה, הגיוני שנגיע גם לרגעים של טריגר, במיוחד כשהתכנים נוגעים במשהו אמיתי שקרה לנו ואולי אנחנו עדיין מעבדים ברמה כזו או אחרת. השבוע, עבדתי על המיקסים מחדש לאלבום הרביעי "ערווה" עם מישהו שמאוד יפתיע אותך לשמוע מי זה ובינתיים אני לא מגלה… מנסה לשמור את זה בסוד. אחד השירים שעבדנו עליו הוא "נקבים נקבים", שיר מאוד טעון שאומר את האמת על מה שעברתי וגם עברו רבים ורבות אחרים שנפגעו מינית. למען האמת, עזר לי מאוד להתחיל לעבוד עם מיש

המוזיקאי והכותב נוה רחמן פותח צוהר אל נבכי הנפש, הציפייה למגע אנושי והנחמה שבבחירה להמשיך ליצור. הצצה לעולמו של יוצר שמחבר כאב, הישרדות וצמיחה אל הבמה. | מאת: נוה רחמן, מדור "הבמה שלכם" תכנית מגירה- מתוך "רנטגן לנפש" בארונית הקטנה בחדר השינה בין שלל מחברות השירה מתחת לחבל, כדורים ופצירה לכל מתאבד יש תכנית מגירה הוא ממתין לרגע שיהיה מספיק רע להרגיש שאז כבר ממש אין ברירה מזמן ויתר על אושר מחכה לשעת כושר הוא יצא בשיא החושך להשלים את המשימה האקדח נטען המסלול שונן הציוד מוכן

איך מוזיקאים יכולים לפצח את הפלייליסטים של ספוטיפיי, כיצד הקהל יכול להקפיץ את השירים של האמנים שחשובים להם, ולמה התמיכה האמיתית בכלל קורית מחוץ למסך הדיגיטלי. מדריך עמוק ומקיף | מאת: שיר אלוני קצת מוזר לי לעשות כתבה עם טיפים איך להצליח בסטרימינג ובמיוחד בספוטיפיי, כשזו הפלטפורמה הכי מושמצת ונצלנית כלפי מוזיקאים בעולם, כשיש אלטרנטיבות הרבה יותר הוגנות להאזנה למוזיקה וכאלה שמתגמלות את האמנים על המוזיקה שלהם באמת ומעניקות לקהל חוויה הרבה יותר שלמה ועמוקה. אבל כמות הפלייליסטים ש

רשמים מיום מרגש וטעון בו אלפי אנשים התכנסו בבנייני האומה, באירוע מושקע מאוד שהפיק אגף ההנצחה של משרד הביטחון, כדי לבחון כיצד האמנות, השירה והרחוב הופכים למרחב של החלמה רגשית ועיבוד אבל. על האתגר הכלכלי של הנגשת התקציבים, השאלות על היכולת שלנו לסמוך על יציבותם של פתרונות טכנולוגיים והזעקה מהשטח שמבקשת סיוע לעבד את האובדן הפרטי. | בכתה, כתבה וצילמה: שיר אלוני שער הכניסה לאירוע. ועידת ההנצחה הלאומית הראשונה של מדינת ישראל, שהתקיימה ביום רביעי, ב-17 ביוני 2026, בבנייני האומה בירו

בצל הנתונים הקשים של משרד מבקר המדינה על קריסת מערך הטיפול הנפשי הציבורי בישראל, התקיים השבוע הכנס מעורר התקווה לסיום "חממת הנפש"- פרויקט מיוחד שהעניק תמיכה וכלים ליוזמות נבחרות הפועלות לתת מענה לציבור הרחב בזוויות ודרכים מגוונות. מפגש טעון של כאב פרטי שהפך לשליחות לאומית, המציב אלטרנטיבה של רוח וקהילה מול מערכת משותקת. | מאת: שיר אלוני (בתמונה הראשית: כבוד הרב יובל שרלו) חממת הנפש (כאן תפסו אותי מספרת על המיזם שלי) ראשית גילוי נאות: נתקלתי מתישהו לפני שנתיים, בקול קורא ל-"חמ

בעקבות עותק נדיר של "ההוביט" שצץ השבוע בפייסבוק, בתרגומם של טייסים שהיו בשבי המצרי, ישבתי לשיחה מטלטלת עם מוטי בבלר (אחד מהשבויים) על תרגום הספר בתנאי השבי, הפוסט-טראומה שהמדינה השתיקה במשך 25 שנה, והמעגל המשפחתי הפרטי שלי שנשאר פתוח מאז שאחי אורי התאבד | מאת: שיר אלוני תמונת העותק החתום בידי המתרגם פיר. צילום: בן יהודה השבוע התגלגל לפייסבוק שלי פוסט של בחור בשם בן יהודה, שהעלה תמונות של פריט אספנות יוצא דופן: עותק ישן של "ההוביט" משנת 1977, עם הקדשה אישית של הספר מ-"איציק",

למעלה משנתיים חלפו מאז שהיימנוט קסאו בת ה-9 נעלמה כלא הייתה ממרכז הקליטה בצפת, והלב הלאומי מסרב להחלים מול המחדל, האדישות ושתיקת המערכות. כעת, אברי ג'י ואורית טשומה משחררים את שיר המחאה המצמרר "היימנוט", שבועט באדישות הציבורית ומסרב לתת לפרשה המושתקת הזו להיקבר. מסע עומק מוזיקלי, פוליטי ונפשי אל תוך המאבק הכואב והמתמשך. ריאיון מיוחד עם אברי ג'י מיוצרי השיר | מאת: שיר אלוני עטיפת הסינגל "היימנוט" ב-25 בפברואר 2024, בשעה 19:30 בערב, תועדה היימנוט קסאו בת ה-9 בפעם האחרונה במצלמו