top of page
המיוזלטרים הקודמים וכתבות מהבלוג
ארכיון המיוזלטר שהייתי שולחת בקבצים בין השנים 2023-2025 להורדה+


דיפ דייב: פתיחי טלוויזיה נוסטלגיים וחלקם פ'אנקיים לאללה
מהשיר האכבר דיסקואידי של יגאל בשן בפתיח של נילס הולגרסון , הסימפוניה החמישית של פרוקופייב בגרסה של איסאו טומיטה כפתיח של התכנית " תצפית " וכמובן השיר של Blancmange- Living on the ceiling שהיה הפתיח של יומן השבוע בערבית . המון לחנים במיוחד ממלחיני דיסקו יפני למשל של קיוהי צוצומי (למשל בפתיח של גברת פלפלת ששרה חני נחמיאס ). כמה כיף למצוא את הגרסה היפנית המקורית של השיר הזה פתאום. רגעים של דיסקו, פופ, פ'אנק, אלקטרוניקה, אמביינט נכנסו לטלוויזיה כדי לשדר חיבור לעולם, חדשנות


דיפ דייב על הגרוב המצרי: מסע כרונולוגי מהשורשים אל רחבות הדיסקו של העולם (+הזווית הישראלית)
למה זה מעניין אותי דווקא עכשיו? השבוע צפיתי בסרטון מעולה של ערוץ היוטיוב BANDSPLAINING על המוזיקה המצרית. הצפייה בסרטון גרמה לי להבין כמה מעט אני יודעת על המוזיקה של המדינה השכנה לנו שמשפיעה עלינו בכל כך הרבה רמות- היסטורית, מדינית ותרבותית. ידעתי על אום כולת'ום , התזמורת של זוזו מוסא והמוזיקה שהייתה בפסקולים של הסרט הערבי של יום שישי. אבל המלחמות שהיו, יצרו מסך עשן שהעלים את רוב האוצרות של המוזיקה המצרית בזמן אמת. הסרטון גרם לי לרצות להעמיק בתוך הגרוב המצרי וגם לשאול: מ


השירים הכי מחלימים רגשית לשנת 2025 במיוזלטר של שיר אלוני
מכיוון שעכשיו כולם עושים סיכומי שנה, ואני די עשיתי כבר סיכום בראש השנה העברי על השירים שהכי אהבתי בשנה העברית מהמיוזלטר, הפעם אקדיש את הדיפ דייב לסיכום של השנה הזו מהזווית של ההחלמה הרגשית: שירים שהגיעו אליי לסיקור במיוזלטר, שהכי הרגישו קשורים ומחוברים לנושא של החלמה רגשית, שבו אני עוסקת לא מעט. מן הסתם חלקם גם מתחברים לאלה שהכי אהבתי השנה, אבל זה אומר שאני ממש ממוקדת באלה שלתחושתי הצליחו לעשות טוב רגשית, לי ולאחרים. חלקם התייחסו ישירות להתמודדות עם המלחמה ותוצאותיה. שירים י


דיפ דייב פרנק זאפה: שער כניסה למיתוס אינסופי
החודש מציינים 32 שנים למותו של פרנק זאפה (4 בדצמבר 1993) וזו הזדמנות טובה לעשות סדר לעצמי וגם לאחרים לגבי הקריירה הבלתי רגילה שהייתה לו. / מאת: שיר אלוני (קרדיט לבן רד על חלק מהמידע) Photo by Jerry Schatzberg אני רוצה לומר בכנות: מעולם לא הקשבתי לפרנק זאפה. שמעתי עליו, הכרתי את השם, פגשתי את המיתולוגיה סביבו, אבל לא נכנסתי לעולם שלו. זה תמיד הרגיש לי כמו משהו מורכב מדי ומרוחק. הטריד אותי שאני מרגישה ככה בזמן שאנשים שאני מעריכה מאוד מאוד… סוגדים לו. ומצד שני יש אנשים שלא ס


סליחה, ילדי תיאטרון אל חכוואתי سَمَاحًا، أَطْفَال مَسْرَح الحَكَوَاتِي
פלייליסט שירי שלום מוקדש לילדי תיאטרון אל חכוואתי בבקשת סליחה על האירוע המביש. قائمة أغاني للسلام مُهداة لأطفال مسرح الحكواتي اعتذارًا عن الحادثة المُخزية. | מאת: שיר אלוני לינק לפלייליסט رابط قائمة التشغيل: https://open.spotify.com/playlist/0jecbhqk6WHuQzFcsZ9nt4?si=9f1a1b522d7e4364 השבוע בתיאטרון אל־חכוואתי שבמזרח ירושלים, על פי הוראה ישירה של השר לביטחון לאומי, פרצו חמושים רעולי פנים, בטענה לטיפול בבעיה בטחונית. הצעקה: “תוך חמש דקות- כולם בחוץ!” נזרקה על הילדים הקטנים


דיפ דייב: גרסאות כיסוי שעשו שינוי Uncovering Covers
לכבוד יציאתו לאור של "נולדתי לשלום", קאבר דפוק שאני עושה לקלאסיקה הידועה, יצרתי פלייליסט עם קאברים שאני אוהבת ו/או כאלה שיצרו שינוי משמעותי לגרסת המקור והטעינו אותו במשמעות פוליטית חדשה. בכל מקרה, יש כאן קאברים שייתכן שלא ידעתם שהייתה להם גרסת מקור או גרסאות מקור שלא ידעתם שקיבלו חידוש. | מאת: שיר אלוני גרסאות כיסוי הן דבר נפוץ מאוד בתעשיית המוזיקה, דרך הגיונית עבור אמנים חדשים להגיע ליותר אזניים בעזרת שיר שהקהל כבר מכיר ועם זאת לסמן את הייחודיות שלהם דרך הגרסה שהם יוצרים- בע


דיפ דייב: צלילה לתוך פסיכדליה, דיסקו ופ'אנק תאילנדי מה-70' בעקבות להקת קרונגבין
אחרי ששמעתי שהשבוע חוגגים עשור לאלבום הבכורה של להקת קרונגבין Khruangbin, שהושפע מאוד ממוזיקה תאילנדית, החלטתי לעשות את הדיפ דייב על הסאונד התאילנדי שהפך לתבלין הסודי של הלהקה. הטור מוקדש לחטוף החלל, סותטיסאק רינטלאק . בתקווה שיימצא וישוב לביתו בקרוב.คอลัมน์นี้อุทิศแด่ สุทธิศักดิ์ รินทลักษณ์ ผู้ก่อการร้ายอวกาศ ด้วยความหวังว่าจะพบตัวเขาและกลับบ้านในเร็ววัน / מאת: שיר אלוני כששמעתי שהשבוע להקת קרונגבין חוגגת עשור (!) לאלבום הבכורה שלה, זה שלח אותי בזיכרון ישר לאותן משמרות שהיי


דיפ דייב: דמעות לפחדים- הלהיטים מהחדר של אחותי שרית אייטיז טוב ואפל
אחים גדולים הם מקור נפלא להכיר מוזיקה. אחותי שרית, אחותי השנייה, הייתה אחראית עיקרית לעיצוב הטעם שלי במוזיקה, מינקות. גדלתי עם המוזיקה מהחדר שלה, בשנות ה-80 וה-90. משתפת אתכם את הזכרונות מהמוזיקה שבקעה כל בוקר מהחדר שלה. קפסולת זמן מתוקה. / מאת: שיר אלוני נולדתי ב־1984, למשפחה שכללה גם את אחותי השנייה, שרית. היה לה חדר קטן, ובו הייתי רוב הזמן, עוד מהינקות. שם היא שמעה את המצעדים, הקליטה בקלטות את השירים שאהבה, ניגנה תקליטים בלי סוף. שם גם היה לה מקום להתחבא מהמציאות הלא פש


דיפ דייב: להיטי הריקודים של שנות ה-90 בהשראה וכמחווה לעופר נחשון ז"ל
קבוצת הפייסבוק של מעריצי עופר נחשון ז"ל, "קופסת הלהיטים", מתחילה להיות מוצפת בפלייליסטים, שירים, תמונות וזכרונות מעופר. אני ודאי לא אוסיף לשם משהו שלא יודעים. למען האמת, אני לא ממש הייתי בגיל של להקשיב לרדיו, הייתי קטנה מדי ובתחילת שנות ה-90 הייתי בכלל במשפחה אומנת דתית ככה שהחשיפה שלי ללהיטים הייתה מרוחקת. עשיתי את הדיפ דייב הזה כדי לנסות ולהיזכר. גיליתי שאני זוכרת לא מעט שירים. ריכזתי לפלייליסט בעיקר את אלה שאני יותר אוהבת. מקווה שתהנו. / מאת: שיר אלוני (צילום מתוך ידיעות א


דיפ דייב: ממתקים טורקיים - פסיכדליה, דיסקו ועוד דברים משם ומכאן
אמנם עכשיו היחסים שלנו עם טורקיה לא משהו, אבל לפחות במוזיקה יש לנו עולם שלם לצלול לתוכו. אז הנה צלילה חופשית ולא מאוד מסודרת למוזיקה הפסיכדלית של טורקיה ועוד מטעמים אהובים. / מאת: שיר אלוני נחשפתי למוזיקה טורקית ובהשפעות טורקיות מאז שהגעתי לתל אביב באמצע העשור הראשון של האלפיים, חלק מהתשוקה של אספני התקליטים כגון הלייבל פורטונה רקורדס היה למצוא פנינים גם משם, וזאת מהסיבה שיש שם שירים פסיכדליים, טעימים לאוזן ומיוחדים, שנדמה שהקדימו את זמנם מבחינת הוירטואוזיות של השימוש באפקט
bottom of page
