אחרי ששמעתי שהשבוע חוגגים עשור לאלבום הבכורה של להקת קרונגבין Khruangbin, שהושפע מאוד ממוזיקה תאילנדית, החלטתי לעשות את הדיפ דייב על הסאונד התאילנדי שהפך לתבלין הסודי של הלהקה. הטור מוקדש לחטוף החלל, סותטיסאק רינטלאק . בתקווה שיימצא וישוב לביתו בקרוב.คอลัมน์นี้อุทิศแด่ สุทธิศักดิ์ รินทลักษณ์ ผู้ก่อการร้ายอวกาศ ด้วยความหวังว่าจะพบตัวเขาและกลับบ้านในเร็ววัน / מאת: שיר אלוני כששמעתי שהשבוע להקת קרונגבין  חוגגת עשור (!) לאלבום הבכורה שלה, זה שלח אותי בזיכרון ישר לאותן משמרות שהיי

אחים גדולים הם מקור נפלא להכיר מוזיקה. אחותי שרית, אחותי השנייה, הייתה אחראית עיקרית לעיצוב הטעם שלי במוזיקה, מינקות. גדלתי עם המוזיקה מהחדר שלה, בשנות ה-80 וה-90. משתפת אתכם את הזכרונות מהמוזיקה שבקעה כל בוקר מהחדר שלה. קפסולת זמן מתוקה. / מאת: שיר אלוני נולדתי ב־1984, למשפחה שכללה גם את אחותי השנייה, שרית.  היה לה חדר קטן, ובו הייתי רוב הזמן, עוד מהינקות.  שם היא שמעה את המצעדים, הקליטה בקלטות את השירים שאהבה, ניגנה תקליטים בלי סוף.  שם גם היה לה מקום להתחבא מהמציאות הלא פש

קבוצת הפייסבוק של מעריצי עופר נחשון ז"ל, "קופסת הלהיטים", מתחילה להיות מוצפת בפלייליסטים, שירים, תמונות וזכרונות מעופר. אני ודאי לא אוסיף לשם משהו שלא יודעים. למען האמת, אני לא ממש הייתי בגיל של להקשיב לרדיו, הייתי קטנה מדי ובתחילת שנות ה-90 הייתי בכלל במשפחה אומנת דתית ככה שהחשיפה שלי ללהיטים הייתה מרוחקת. עשיתי את הדיפ דייב הזה כדי לנסות ולהיזכר. גיליתי שאני זוכרת לא מעט שירים. ריכזתי לפלייליסט בעיקר את אלה שאני יותר אוהבת. מקווה שתהנו. / מאת: שיר אלוני (צילום מתוך ידיעות א

אמנם עכשיו היחסים שלנו עם טורקיה לא משהו, אבל לפחות במוזיקה יש לנו עולם שלם לצלול לתוכו. אז הנה צלילה חופשית ולא מאוד מסודרת למוזיקה הפסיכדלית של טורקיה ועוד מטעמים אהובים.  / מאת: שיר אלוני נחשפתי למוזיקה טורקית ובהשפעות טורקיות מאז שהגעתי לתל אביב באמצע העשור הראשון של האלפיים, חלק מהתשוקה של אספני התקליטים כגון הלייבל פורטונה רקורדס  היה למצוא פנינים גם משם, וזאת מהסיבה שיש שם שירים פסיכדליים, טעימים לאוזן ומיוחדים, שנדמה שהקדימו את זמנם מבחינת הוירטואוזיות של השימוש באפקט

על תנועת ה-Yé-Yé בצרפת של שנות השישים, גל פופ צעיר, גרובי וסקסי, בהובלת זמרות כמו פרנסואז הארדי, פראנס גל וסילבי ורטאן, שביצעו שירים שנכתבו ברובם על ידי גברים והפכו לסמל של תרבות נעורים מודרנית אך גם שיקפו את יחסי הכוח המגדריים בתעשיית המוזיקה הצרפתית. / מאת: שיר אלוני בזמן שהלהקה The Beatles שרה באנגליה: “She loves you, yeah, yeah, yeah”, בצרפת נוצרה תופעה מוזיקלית ייחודית. הצרפתים כינו אותה Yé‑Yé  – קיצור שמגיע מה”yeah! yeah!” של רוקנ'רול בריטי ואמריקאי. בהשראת ההצלחה של הפ

בעקבות סרטון שראיתי על הנושא ביוטיוב, יצרתי פלייליסט ולמדתי עוד דברים שלא ידעתי. משתפת מה שלמדתי מהסרטון ובפלייליסט הרחבתי לעוד טעמים וידיעות. / מאת: שיר אלוני על סילביה רובינסון, האישה ששמה את הראפ על המפה כשמדברים על לידת ההיפ-הופ, בדרך כלל מזכירים גברים. שמות כמו Kool Herc, Grandmaster Flash ו-Afrika Bambaataa נזרקים לחלל האוויר כאבות המייסדים של הז'אנר, וזה נכון - הם היו שם במסיבות הרחוב הראשונות בברונקס. אבל התקליט הראשון שהפך את ההיפ-הופ מתופעת רחוב לתעשייה - נולד בכלל

Deep DIVE הפעם על ז'אנר הטו טון, השראה ואהבה גדולה שלי. / מאת: שיר אלוני “איזה?" אמר לי חברי המוזיקאי, שיצר לא מעט שירים בהשפעת רגאיי...

על רוק גולשים (Surf Rock), משורשיו הים תיכוניים, דרך ההצלחה באמריקה של שנות ה-60 ועד הנציגויות המכובדות כאן בישראל. לכבוד השנה החדשה ורגע לפני הסתיו. / מאת: שיר אלוני רוק גולשים (ברשותכם אקצר את זה לכינוי החביב "סרף") הוא השם שניתן לשירים וקטעים בעיקר אינסטרומנטליים, שמהווים עד היום את הפסקול לתרבות הגלישה בים ומחוברים לחוויה של קיץ, חופש ומסיבות.  כשיש לשירים האלה מילים הם עוסקים בחוויות החיים של הגולשים, הקיץ ומצב היחסים עם הבחורות הצופות בהם מהחוף.  מוזיקלית, השורשים של הס