השבוע צפיתי בסרטון מעולה של ערוץ היוטיוב BANDSPLAINING על המוזיקה המצרית. הצפייה בסרטון גרמה לי להבין כמה מעט אני יודעת על המוזיקה של המדינה השכנה לנו שמשפיעה עלינו בכל כך הרבה רמות- היסטורית, מדינית ותרבותית. ידעתי על אום כולת'ום, התזמורת של זוזו מוסא והמוזיקה שהייתה בפסקולים של הסרט הערבי של יום שישי. אבל המלחמות שהיו, יצרו מסך עשן שהעלים את רוב האוצרות של המוזיקה המצרית בזמן אמת.הסרטון גרם לי לרצות להעמיק בתוך הגרוב המצרי וגם לשאול: מה קרה למוזיקה הזאת כשהיא פגשה אותנו, דרך תרגומים, קאברים והשפעות, מה בכל זאת הצליח להגיע לכאן. למרות מסך העשן- גם הבמה המועטת שניתנה למוזיקה מזרחית במיינסטרים וגם ההעלמה של מוזיקה ממדינת האויב טרום הסכם השלום בשנת 1979. מטרתי אם כך, היא לסכם ולארגן את המידע הקיים על האופן שבו התפתח הקצב והגרוב במוזיקה המצרית, מהמסורות העתיקות ועד לביטויים מודרניים.
1.השורשים של המוזיקה המצרית
המוזיקה במצרים היא חלק מהחיים מאז העת העתיקה. היא שזורה בטקסים דתיים, בחיי היום יום ובחגיגות. הבסיסים של המוזיקה הערבית, הם המקאם (הסולם/המערכת המלודית הערבית) ו-איקאעאת (תבניות קצב), יש בהם מיקרו-טונים ובמוזיקה הפופולרית המצרית היו עם דגש חזק על חוויה רגשית.(טון= תו, למשל התווים שאנחנו מכירים כמו דו רה מי וכו', מיקרו-טונים הם התווים שבין התווים, חלוקה עוד יותר עשירה של הצלילים הקיימים, מה שמאפשר סלסולים).
כלי נגינה מסורתיים כמו עוד, קאנון, נאי ודרבוקה בנו את השפה שממנה יצמח בהמשך גם הגרוב המצרי.
2.המוזיקה הערבית הקלאסית (סוף המאה ה-19-אמצע המאה ה-20)
בתחילת המאה ה־20 מצרים הפכה לאחד המרכזים החשובים של המוזיקה הערבית.תזמורות גדולות, ביצועי שירה ארוכים ומעמיקים, וחוויה שנקראת טראב, אקסטזה רגשית דרך מוזיקה.הזרעים של הגרוב כבר שם: חזרתיות, בנייה הדרגתית והקשר החזק בין המבצע/ת לקהל. שירים מתקופה זו לעתים היו במשך שעה שלמה, שירים שהם הופעה. רחוק מאוד משיר הפופ המערבי בן ה-3 דקות.הרבה מהמוזיקה הזו הגיע גם לישראל דרך העולים ממצרים, שלקחו עמם את התקליטים והזכרונות, וגם לעתים דרך מקלטי הרדיו ניתן היה לשמוע את המוזיקה המצרית מהמדינות השכנות.
3. עיר, רחוב וקסטות: תחילת השינוי (שנות ה-60-70)
במהלך המחצית השנייה של המאה ה־20 חלו שינויים חברתיים וכלכליים שהשפיעו גם על המוזיקה. המוזיקה החלה לרדת מהבמות הרשמיות אל הרחוב. בשנות ה-60-70 נולדה מוזיקת Shaabi, “של העם”: בשפה מדוברת וסלנגית, נושאים יומיומיים: עומס, אהבה, כסף, החיים בעיר, הפצה דרך קסטות, מוניות ושווקים.גם הרוק והפופ המערביים השפיעו, והיו להקות כמו Les Petits Chatsשיצרו גרסאות מקומיות ללהיטים כמוטקילה.
4. השפעות אזוריות
לקראת שנות ה-80, חבל הארץ שנקרא נוב (דרום מצרים) וגם מוזיקה אפריקאית ממדינות שכנות החלו לפעפע לתוך המיינסטרים המצרי: ביטים מודגשים יותר, סינקופות, סולמות פנטטוניים וקרבה מפתיעה לבלוז ולרוק המערביים. החיבור הזה מחזק עוד יותר את האלמנט הגרובי במוזיקה.
5. שנות ה-70-80: Al Jeel ("מוזיקת הדור"), סינת' ודיסקו
בסוף שנות ה־70 ובמהלך שנות ה־80 נכנסו יותר סינתיסייזרים, טכניקות הקלטה חדישות ומכונות תופים בהשפעה ברורה של הדיסקו, הפאנק והפופ המערביים. המוזיקה המצרית החלה לשלב בין מסורות מקומיות לבין סגנונות בינלאומיים, ונוצרה מוזיקה שמיועדת במובהק לריקוד.
באל ג'יל (בערך כמו לקרוא לזה "הודר החדש") נוצר שילוב בין שורשים מצריים לגרוב המערבי. בס דומיננטי, מקצבים חוזרים, סינת' ועדיין עם המקאם והנשמה המקומית.
6. המאה ה-21: Mahraganat - אלקטרו-Shaabi ותחייה עולמית
ה-Shaabi התגלגל ל-Mahraganat - שילוב של המוזיקה העממית של מעמד הפועלים עם הוייב האלקטרוני, המהיר והמחוספס של EDM והיפ הופ. במקביל, DJs ואספני תקליטים כמו HABIBI PUNKהחזירו לחיים את הדיסקו והפאנק המצריים של שנות ה-70-80, והעלו אותם לרחבות ברחבי העולם.
7. הזווית הישראלית: תרגומים, קאברים והשפעות
למרות המלחמות, המוזיקה המצרית חיה בישראל, בעברית ובערבית, כבר עשרות שנים.מוזיקה ערבית קלאסית, ובעיקר מצרית, הייתה מוכרת ונשמעת בישראל לאורך שנות ה-50-70, בעיקר בקרב עולים מארצות ערב ובמרחבים מזרחיים-מסורתיים. הזמר המזרחי בישראל, לצד מסורות פיוט וביצועים קהילתיים, שמר על קשר חי עם המוזיקה הערבית הקלאסית, גם כאשר השיח הציבורי והפוליטי נטה להתכחש אליו.במה ייחודית ויוצאת דופן הייתה לתזמורת של זוזו מוסא ז"ל, יליד מצרים, מייסד התזמורת של קול ישראל בערבית, שעם הקמת הטלוויזיה הישראלית, דרש וקיבל את שילוב התזמורת בתוכניות וקיבל תוכנית שבועית בשם "מסא אל-ח'יר".
זמרות וזמרים ביצעו גרסאות עבריות או עיבודים חדשים ללחנים מצריים, כמו הביצוע של זהבה בן לאינתה עומרי. כשהאזנתי לתכנית של באנדספליילנינג הופתעתי לשמוע את הגרסה המצרית של "רונה" שבישראל הגיש לנו סמיר שוקרי- השיר Ahmed Adaweyah – Zahma.
תגובות