top of page
המיוזלטרים הקודמים וכתבות מהבלוג
ארכיון המיוזלטר שהייתי שולחת בקבצים בין השנים 2023-2025 להורדה+


לוח שנה אלטרנטיבי: אירועים מיוחדים בחודש מאי
בין השירים החדשים להופעות הקרובות, לפעמים כדאי לעצור לרגע ולהביט אחורה. המדור הזה נולד כדי לתת כבוד לרגעים ולאנשים שעיצבו את הפסקול שלנו – מימי הולדת של אמנים שהפכו את הכאב ליצירה, ועד לאלבומים ששינו לנו את התודעה. כל חודש נרכז כאן את ציוני הדרך שמרגשים אותנו, במוזיקה, בתרבות ובדרך להחלמה. מוזמנים לשלוף יומנים. |מאת: שיר אלוני עטיפת האלבום LET IT BE של הביטלס ציוני דרך במוזיקה אלטרנטיבית ותרבות 1 במאי: יום הפועלים הבינלאומי. מועד המוקדש לזכויות עובדים ולסולידריות חברתית. 4 ב


הכל בסדר עכשיו: איך הופעה כושלת מול שלושים סטודנטים הולידה המנון רוק עולמי וזכתה לחיים חדשים בסמטאות של קזבלנקה
על המנון הרוק המיתולוגי "All Right Now" של להקת Free, ההשפעה שלו והמסר שאנחנו יכולים ללמוד ממנו כיום כיוצרים - על אמונה בדרך שלנו וכוחות הנפש. | מאת: שיר אלוני להקת Free ועטיפת אלבומם השני Fire and Water הנערים שהקדימו את זמנם להקת Free הוקמה בלונדון של שנת 1968 והורכבה מחבורת נערים צעירים מאוד. הבסיסט אנדי פרייז'ר היה רק בן 15 כשהלהקה החלה לפעול. הגיטריסט פול קוסוף היה בן 17 והסולן פול רוג'רס היה בן 18. למרות הגיל המוקדם הם הציגו בגרות מוזיקלית מרשימה וסגנון בלוז רוק כבד ומ


עשור למותו של פרינס: מופת של נאמנות לעצמך והצבת גבולות לתעשייה
עשר שנים למותו של היוצר שסירב לשחק לפי חוקי התעשייה. סקירה של הקריירה והחיים שלו דרך המאבקים שניהל לשמירה על זכויותיו מול חוזים לא הוגנים, ההתנגדות לחידושים של שיריו והשמירה העיקשת על היצירה והנשמה בעידן האינטרנט | מאת: שיר אלוני עשר שנים אחרי שנמצא ללא רוח חיים באחוזת פייזלי פארק, המסר של פרינס נגד שיעבוד האמנים לתאגידים וההגנה על חופש היצירה רלוונטיים היום יותר מתמיד. באפריל 2026 אנו מציינים עשור למותו של פרינס רוג'רס נלסון. ב-21 באפריל 2016 נמצא האמן ללא רוח חיים במעלית


אביב מארק, סולן הסאבוויי סאקרס, רוקר אגדה ואיש סאונד, הלך אל הנצח
זה מסוג כאבי הלב האלה, שאתה יודע שהם יבואו אבל לא יודע כמה זה יתפוס אותך ואיפה. וזה תפס אותי לא מוכנה בעליל. בטח אחרי שהוא גם חווה פריחה לא מזמן עם הסינגל החדש שהיה לו "סינים". איך מתחילים להיפרד? זו אחת הכתבות שהכי לא רציתי לכתוב. אבל זה כאן. אביב מארק, איננו. | מאת: שיר אלוני אביב מארק. צילום: יעל קוטנר אביב מארק, דמות מרכזית בסצנת הרוקנרול והסאונד הישראלית, הלך לעולמו בגיל 63. מארק היה מוזיקאי, סולן להקת סאבווי סאקרס ואיש סאונד מוערך שעבד עם בכירי האמנים בארץ. הוא נפטר לא


לזכרו של משה טימור: שדרן, בדרן, זמר, שחקן, פזמונאי- ומענטש. יהי זכרו ברוך
פרידה מאגדת הרדיו והטלוויזיה שהלך השבוע לעולמו בגיל 89 (1936–2026) | מאת: שיר אלוני משה טימור. צילום: עדי קפלנסקי עולם התרבות הישראלי נפרד בסוף השבוע מאחד הקולות המזוהים והאהובים ביותר בתולדות השידור הציבורי. משה (מושיק) טימור , שדרן, קריין, שחקן ופזמונאי, הלך לעולמו ביום שישי, 17 באפריל 2026, כחודשיים לפני יום הולדתו ה-90. טימור, שזכה בפרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בשנת 2022, פעל בתקשורת הישראלית במשך כמעט שבעים שנה והיה מעמודי התווך של הזיכרון הקולקטיבי הישראלי. מהבמה


השבוע: יומולדת לזמרת יעל לוי- דיפ דייב לכבוד יום הולדתה
חגיגת יום הולדת ליוצרת דרך סקירה של תחנות חייה ויצירתה המרכזיות | מאת: שיר אלוני יעל לוי. צילום: אריק סולטאן יעל לוי נולדה בנהריה ב־12 באפריל 1955. היא החלה את דרכה המקצועית בלהקת חיל הים במהלך מלחמת יום הכיפורים. השירות בלהקה כלל הופעות רבות בתנאים מורכבים. עם שחרורה מהצבא חוותה משבר רגשי שגרם לאיבוד הקול ולכן היא עברה טיפולים ממושכים לשיקום מיתרי הקול אצל פרופ' עזרתי . החזרה לבמה התרחשה בזכות הצעה של ישראל גוריון להופיע במועדון שלו בתל אביב כחלק מתהליך ההחלמה. הפריצה הגדולה


אלבום אחד ביום: Kim Carnes- Mistaken Identity
על האלבום Mistaken Identity של קים קארנס במלאת 45 שנים לצאתו, והדרך בה הפך שיר קאנטרי נשכח ללהיט MTV בעזרת ריף סינתיסייזר מקרי. | מאת: מוטי קופפר הקריירה של שחקנית הקולנוע ג'ין הארלו ארכה פחות מעשור, אבל ההשפעה שלה על הקולנוע האמריקאי, ועל השחקניות בהוליווד היתה כה עמוקה לשנים רבות קדימה. לעומתה, לזמרת קים קארנס , שנודעה אף היא בשיער הבלונד הגולש שלה, לקח עשור של עבודה קשה, עד שהצליחה לפרוץ בענק עם אחד השירים הגדולים של שנות ה-80, "Bette Davis Eyes", מתוך אלבומה השישי "Mist


המלצת צפייה: Becoming Led Zeppelin
אמל"ק: סרט חובה. אחד הסרטים הדוקומנטריים הכי טובים שראיתי בתחום הביוגרפיות המוזיקליות. סרט שמרגישים בו את הלהקה, את האופי שלה, את האנרגיה המשותפת והאהבה שיצרה את האגדה הזו. |מאת: שיר אלוני עטיפת הסרט בנטפליקס לרוב אני לא עפה על סרטים דוקומנטריים בסגנון "ראשים מדברים", שכל הסרט מורכב רק מריאיונות וקטעי וידיאו מההיסטוריה. אבל כאן זו מלאכת מחשבת יפיפיה גם של עריכה, גם של עיצוב, כל פרט קטן כאן- אפילו תהיתי, מה, הם אשכרה שמרו את הכרטיסים של ההופעות שלהם כדי שזה יופיע על המסך כעבו


לזכרה של צרויה להב ז"ל
צרויה להב, שהלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן, הותירה אחריה יצירה עשירה שהקיפה עולמות של מוזיקה, ספרות ותיאטרון. היא הייתה כלת פרס אקו"ם למפעל חיים ופרס אריק איינשטיין, דמות שהצליחה לחבר בין המרחב הקיבוצי של ילדותה לבין במות הרוק הגדולות בעולם. | מאת: שיר אלוני צילום מסך מתוך פרויקט תיעוד היוצרים שעשה יואב קוטנר למפעל הפיס. בנה המוזיקאי יונתן אלבלק, כתב בפייסבוק: שורשים מוזיקליים וילדות בקיבוץ להב נולדה בשנת 1951 בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי. היא גדלה בבית מלא ספרים וצלי


חיקוי חיוור: הסיפור של השיר "The Wallflower" מ-1955 והלקח שחשוב שנלמד ממנו
מאת: שיר אלוני ב-26 למרץ 1955 יצא לאור השיר " The Wallflower " בביצועה של ג'ורג'יה גיבס . בתקופה שבה הוקלט השיר, ארצות הברית התנהלה תחת משטר של הפרדה גזעית ממסדית. חוקי ההפרדה קבעו היכן מותר לאנשים לגור, באילו בתי ספר ילמדו ואילו שירותים יקבלו. המציאות הזו חלחלה גם לתעשיית המוזיקה. תחנות רדיו שיועדו לקהל לבן סירבו להשמיע מוזיקה של אמנים שחורים, וחברות התקליטים יצרו קטגוריה נפרדת לאמנים שחורים שנקראה "Race Records" (תקליטי גזע). המטרה הייתה לבודד את היצירה השחורה ולהגביל את
bottom of page
