איך להשתחרר ממה שעושה לכם רעש בחיים? כתבה בהמשכים, חלק 2- צמצום פוטנציאל רעש

בתקופה הזו אני מנקה הרבה רעש מהחיים שמציף לי את התודעה ומונע ממני להתרכז במה שחשוב לי באמת. אז בכתבה הזו בהמשכים אני מרכזת את הדרכים והשיטות, לא לפי סדר חשיבות או משהו, פשוט שמה את הדברים על השולחן ומקווה שזה יועיל גם לכם. והשבוע-  ניקוי פעילויות שחושפות אותי לרעש מנטלי | מאת: שיר אלוני

העולם הנשקף מהחלון הענק במרכז פרס, בו הייתי בשישי האחרון, להרצאה של י. קוטנר על י. בנאי.

סימנתי לעצמי מה הפעילויות שאני עושה שמייצרות לי את הפוטנציאל הגבוה ביותר לסטרס, הצפה מנטלית, הסחות דעת וחשיפה למחשבות שלא משרתות אותי יותר. מן הסתם, הרוב קשור לרשתות החברתיות, על הניקיון שלהן אדבר בהמשך הפרקים, אבל זה מתחיל מלזהות ענפים של פעילויות שדורשות ממני המון מאמץ בלי תמורה נראית לעין, שתמלא אותי ותגרום לי להרגיש בטחון עצמי עמוק, מהסוג שאינו תלוי בפידבק מאחרים. התנדבויות שמרגישות יותר כמו ניצול, זמינות יתר למה שאנשים רוצים וצריכים ממני, ניסיונות להעניק מעצמי בהמון מתנות כדי למשוך לקוחות כשבתכל'ס זה לא גורם להם להתחייב לתהליך משמעותי לחיים שלהם אלא רק לרצות לעוד מהחינם הזה. ובמיוחד אצלי- פעולות של הרצון שיראו אותי, סרטונים ותמונות לסושיאל, פרסום של רגעים שהם חשיפה מוקדמת מדי של עבודה שעדיין בתהליך, קלטתי כמה דבילי זה שאני מוצאת את עצמי משקיעה זמן על סרטון של טיפ איך לעשות חזרה מוצלחת, במקום להתמקד בלעבוד על עוד שיר חדש או לשפר מהשירים הקיימים. למה כל כך חשוב לי שיראו אותי בכלל?... וכן, כמו שעיניך רואות גם על כתיבת המגזין הזה, אני עוברת תהליך אתו של צמצום, יוצרת כתבות רק כשזה באמת מרגיש לי נכון לשתף או יכול להיות משמעותי עבורך. עברתי על כל הפעולות והפעילויות שנהיו מעין הרגל חצי אוטומטי וחרדתי, מהסוג של "מה, איך יעבור שבוע בלי שעשיתי את הפעולה הזו? יפסיקו לעקוב אחריי!" וקיבלתי החלטות שחלקן הרגישו כאילו אני חותכת בבשר החי אבל בדיעבד, אני מתפלאת למה לא עשיתי את זה קודם. העולם כל כך לא קרס ואפילו להפך. למשל: ההחלטה לסיים את יצירת הסטוריז והרילז שהייתי עושה כל סופ"ש כדי לקדם את המיוזלטר. בוודאי, לסיים את הקמפיין הממומן, שאולי הביא לי מנויים חדשים אבל בתכל'ס הביא אנשים שנכנסים חינם לקרוא תוכן חינם, ושבסקר האחרון העידו בכנות שלדעתם אין סיבה טובה לשלם לי על מה שאני נותנת כאן. אז אולי זה קצת שבר לי את הלב, אבל מהרגע שעשיתי את השינוי הזה, הרבה דברים טובים התחילו לקרות, וגם אם הם עדיין בתהליך, אני מרגישה את ההבדל ביום יום שלי. יש לי יותר מקום לפעילויות חשובות יותר. לחזק את היסודות שלי: של הבריאות, החוסן הנפשי, היציבות הכלכלית (זמן למצוא עבודה יציבה ומתגמלת!) הזוגיות עם בעלי, מערכות היחסים עם חברים קרובים ומשפחה. המוזיקה שלי, שבכל יום שעובר אני מתאהבת בלהתאמן עליה בלי לצלם כלום. לצלם לעצמי, בשביל לראות התקדמות ושינויים. או לשלוח לחברים בווטספ, כאלה שאני מקדישה להם את השיר מהלב ועל אמת.

וכן, אני מתחילה להתאהב בקונספט של להיעלם לרשתות אבל להיות הכי בעולם. זה קטע שגם עולם וגם היעלמות הם משורש ע.ל.ם. אולי כשאני נעלמת, אני מתחברת יותר לעולם?... פרדוקס. * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם