לזכרה של צרויה להב ז"ל

צרויה להב, שהלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן, הותירה אחריה יצירה עשירה שהקיפה עולמות של מוזיקה, ספרות ותיאטרון. היא הייתה כלת פרס אקו"ם למפעל חיים ופרס אריק איינשטיין, דמות שהצליחה לחבר בין המרחב הקיבוצי של ילדותה לבין במות הרוק הגדולות בעולם. | מאת: שיר אלוני

צילום מסך מתוך פרויקט תיעוד היוצרים שעשה יואב קוטנר למפעל הפיס.

בנה המוזיקאי יונתן אלבלק, כתב בפייסבוק:

שורשים מוזיקליים וילדות בקיבוץ

להב נולדה בשנת 1951 בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי. היא גדלה בבית מלא ספרים וצלילים. אביה הגיע מאוקראינה ואמה הייתה דור חמישי בארץ. בילדותה למדה לנגן בכינור, כלי שליווה אותה לאורך שנים רבות. בלהקה הצבאית שירתה בצוות הווי חטיבת הצנחנים, שם הכירה את לואי להב, שלימים הפך לבעלה ולשותפה המקצועי.

הפרק האמריקאי וה-E Street Band

בתחילת שנות השבעים השתלבה להב בסצנת המוזיקה האמריקאית. היא נודעה בכינוי סוקי (Suki) והצטרפה ללהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין.

• הקלטות והופעות: היא שרה קולות ליווי באלבום "The Wild, The Innocent and The E Street Shuffle" וניגנה בכינור באלבום "Born to Run".

• רגעים בולטים: היא ביצעה קולות ליווי בשיר "4th of July, Asbury Park (Sandy)" וניגנה בכינור בשיר "Jungleland".

• במות גדולות: הופעתה הראשונה עם הלהקה התקיימה בקרנגי הול.

בתקופה זו נולדה בתה טל, שנהרגה בתאונת דרכים בגיל שלוש וחצי. אירוע זה השפיע עמוקות על חייה ויצירתה.

החזרה לישראל והמעבר לכתיבה

עם שובה לארץ בשנת 1975 השתלבה להב בתיאטרון ובמוזיקה. היא ניגנה באלבום "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז והצטרפה ללהקת "הברירה הטבעית" של שלמה בר. המעבר המרכזי לכתיבת פזמונים התרחש דרך עבודתה כשחקנית בתיאטרון החאן. היא החלה לתקן ולשדרג טקסטים של הצגות, ומשם נסללה הדרך לשיתופי פעולה עם גדולי המוזיקאים בישראל.

פזמונים שהפכו לנכסי צאן ברזל

לאחר פרישתה מההופעות עם הברירה הטבעית, התמקדה להב בכתיבה. להב כתבה עשרות שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. היא עבדה באופן הדוק עם רמי קלינשטיין וכתבה עבורו ועבור ריטה שירים כמו "ימי התום", "שרה ברחובות" ו-"על הגשר הישן". שיתוף הפעולה שלה עם יהודית רביץ הוליד את "דרך המשי" ו-"נעמיד פני יתומים", ועם יהודה פוליקר יצרה את "פרח", "רומיאו" ו-"תפילות הילדים". בשנת 2003 הוציאה את אלבום הסולו "הים כבר לא" ובו 16 שירים בביצועה. כותב רמי קליינשטיין: "צרויה יקרה שלי. הפרידה ממך היא מהקשות ביותר שיכולתי לתאר שאצטרך לעבור. חברות אמיצה שנמשכת כמעט 40 שנה. מהרגע הראשון שעיניי פגשו את הקסם במלים שרקחת, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. זאת הייתה שירה, צרויה. זה מעולם לא היה פחות משירה צרופה. מה שהיה לא פחות מדהים ,הוא שהלחן כבר היה שם. נשבע לך, שלפני שהתיישבתי על הפסנתר הלחן פרץ מהמלים שכתבת. כבר מהפעם הראשונה שיעקב גלעד ישב עם ריטה ואיתי ונתן לי להביט ב-״ימי התום״. מוכה תדהמה, עזבתי אותם ולקחתי אותך דרך מילותייך אל הפסנתר ותוך דקות הלחנתי. וזה תמיד היה כך איתנו. באלבום השני שלי לואי להב הביא לי את ״על הגשר הישן״ ובום. זה קרה. זוכרת שהיינו מדברים ותמיד אמרתי לך שכל שיר שאת מביאה הוא מתנה. הרשימה ארוכה. השיחות שלנו צרויה. מעולם לא הכרתי איזון כזה בין תבונה ורגישות כמו אצלך. תמיד ריגש אותי שהיית קוראת לי חבר. הייתי ילד ואת היית בעיניי ענקית. הכי טובה שיש. אולי החיבור שלנו גם נבע משנים שהיית בארה״ב ושעבדת עם ברוס ספרינגסטין ,שתמיד היה גיבור שלי, ואולי משהו מדרך הכתיבה שלו עבר גם אלייך. אולי לא היית מודעת לזה, אבל כשהיית מדברת - זו הייתה שירה. וכמה תחסרי לי. ואני לא יודע כמה זמן ייקח ואם אוכל אי פעם לשיר את השירים שלנו מבלי להרגיש כמה את חסרה לי בכל זמן שנשאר, על כל גשר ישן , ובכל פעם שאשיר למי שעצוב ולמי זוכר את הקוסם שמצחיק ילדים ותולה להם את הירח במרפסת. היי שלום אהובה. בשבילי תמיד היית מלאך. אוהב אותך."

יצירה ספרותית ואופרה

לצד הפזמונאות, להב הייתה סופרת ומשוררת מוערכת. ספרה "כפכפי העץ של אנדרה", המבוסס על סיפורו של ניצול שואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי. ספרה השני "מלכת הביצות רוקדת טנגו" זיכה אותה בפרס אקו"ם. היא כתבה את הליברית לאופרה "האדונית והרוכל" על פי עגנון, ופרסמה קובצי שירים וספרי ילדים.

חיים אישיים ומורשת

לאחר גירושיה מלואי להב ונישואים קצרים לשחקן שבתאי קונורטי, חיה להב בירושלים עם בן זוגה, התפאורן איציק אלבלק. לשניים נולדו שלושה בנים, בהם המוזיקאי יונתן אלבלק. היא לימדה כתיבה בבית הספר לאמנויות המילה וקיימה סדנאות ומופעים שעסקו בכתיבה ככלי להעצמה רגשית.היא לימדה כתיבה בבית הספר לאמנויות המילה וברימון, והעבירה את הידע שלה לדורות של יוצרים צעירים.

צרויה להב תיזכר כיוצרת שהצליחה לתרגם כאב ואינטימיות למילים רחבות, וכמי שחיה ופעלה בתוך עולמות של אמפתיה עמוקה לסיפורו של האחר. יהי זכרה ברוך.

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי  |  להרשמה חינם  |  להצטרפות כחברים באתר