אלבום אחד ביום: Kim Carnes- Mistaken Identity

על האלבום Mistaken Identity של קים קארנס במלאת 45 שנים לצאתו, והדרך בה הפך שיר קאנטרי נשכח ללהיט MTV בעזרת ריף סינתיסייזר מקרי. | מאת: מוטי קופפר

הקריירה של שחקנית הקולנוע ג'ין הארלו ארכה פחות מעשור, אבל ההשפעה שלה על הקולנוע האמריקאי, ועל השחקניות בהוליווד היתה כה עמוקה לשנים רבות קדימה.

לעומתה, לזמרת קים קארנס, שנודעה אף היא בשיער הבלונד הגולש שלה, לקח עשור של עבודה קשה, עד שהצליחה לפרוץ בענק עם אחד השירים הגדולים של שנות ה-80, "Bette Davis Eyes", מתוך אלבומה השישי "Mistaken Identity" שמציין החודש (אפריל 1981) 45.

לקים קארנס היה ברור כבר מגיל 3 שהיא תהיה זמרת, וכותבת שירים, וזאת למרות העובדה שלא נולדה למשפחה מוזיקלית. "אמי לא קיבלה את הקריירה שלי, ואבי, שהיה עורך דין, לא חשב ששירה וכתיבה הן בכלל עבודה". מציינת קים.

קארנס העבירה את העשור הראשון בקריירה שלה כזמרת, וכותבת שירי פולק, וקאנטרי עם הצלחה מינורית בלבד. עד שהגיעה הדואט עם קני רוג'רס, "Don't Fall In Love With a Dreamer", ולהיט סולו עם גרסה מחודשת לשיר "More Love" של סמוקי רובינסון ו- The Miracles שהגיע בעקבותיו, אבל שום דבר מהקריירה של היוצרת החביבה, עם הקול הנוטה לצרידות, והמראה המצודד, לא הכין אותה, ואותנו למה שיגיע בשנת 1981.

1981, שנה שבה הסינתיסייזר תפס נפח נכבד, ומוזיקת הגל החדש שנישאה על גלי האתר הגיעה מסתבר גם ללוס אנג'לס, ולקים קארנס, די במקרה יש לציין. שבע שנים לפני כן שתי הזמרות היוצרות דנה וייס, וג'קי דשאנון שאהבו לצפות יחד בסרטים ישנים, צפו בהופעה המרשימה של השחקנית בטי דייויס בסרט "Now Voyager".

בטי דייויס נהגה לשחק את בתפקידי האישה החזקה, והדעתנית. צמד היוצרות כה התרשם ממנה, הן החליטו לכתוב עליה שיר.

השיר נפתח באיזכור של השחקנית ג'ין הארלו, שהיתה ידועה כסמל מין עם מראה הפצצה הבלונדינית כפי שכונתה.

דשאנון היתה זו ששרה את הגרסה המקורית, שנשמעה כמו שיר בסגנון אר אנד בי קל עם נגיעות קאנטרי. השיר לא עשה יותר מידי גלים, ושום דבר לא רמז למה שעומד לקרות איתו במרץ 1981.

לדברי המפיק ואל גאראי, הדמו המקורי של השיר שהובא אליו נשמע כמו "שיר של ליאון ראסל, עם קטע פסנתר פולקה בסגנון חבית בירה".

בתחילה דחתה קארנס את השיר על סמך העיבוד של הדמו, עד שהקלידן ביל קואומו החל לנגן על הסינתיסייזר Prophet-5 שלו, והגה את הריף הייחודי שהפך את השיר החביב, לשיר עם אווירה אפילה, ודרמטית, כאשר הקול הצרוד של קארנס רק הוסיף לאוירת המסתורין.

בראיון עם דיק קלארק, קארנס ייחסה לקואומו את העיבוד החדש של השיר, באומרה ש- "ברגע שהוא הגה את זה, אז זה התחבר. כולם אמרו, 'זהו!'".

רק שלושה טייקים הוקלטו, הראשון שבהם נעשה בו שימוש ללא אובר-דאב. קרייג קראמפף התעקש לשלב תוף אלקטרוני של סינאר בשיר, אם כי ואל גאראי התנגד בהתחלה בטענה שהסאונד שלו היה הכי מעצבן שיש. עם זאת, גאראי שינה את דעתו ברגע שקראמפף הפעיל את הסינאר בפזמון, ומצא שהכלי הוא תוספת נהדרת לשיר.

השחקנית בטי דייוויס הייתה בת 73 כאשר גרסתה של קארנס הפכה ללהיט. היא כתבה מכתבים לקארנס, וייס, ודה-שאנון כדי להודות להם על שהפכו אותה ל-"חלק מהזמנים המודרניים" ואמרה שנכדה מעריץ אותה כעת.

לאחר זכיותיהם בגראמי, דייוויס שלחה להם ורדים וקיבלה בשמחה את מתנת תקליטי הזהב והפלטינה מקארנס, ותלתה אותם על הקיר שלה.

הגרסה של קים קארנס השפיעה בצורה כה עמוקה עד שהשיר בילה 9 שבועות לא רצופים בראש המצעד האמריקאי, וזכה כאמור בגראמי לשנת 1982. את הקליפ ביים הבמאי האוסטרלי ראסל מולקהי שהיה אז במאי קליפים מבוקש. בין הקליפים שהוא יצר, ריו של דוראן דוראן, Video Killed The Radio Star של הבאגלס, I'm Still Standing של אלטון ג'ון ועוד.

וייס ודשאנון כתבו גם את השיר השני באלבום "Hit and Run" שנכתב על ההלם של פרידה לא צפויה בין בני זוג.

קארנס, כתבה באלבום שלושה שירים יחד עם בעלה דייב אלינגסון ששר גם קולות רקע בארבעה שירים.

הסינגל השני "Draw of the Cards" נכתב על ידי קארנס בהשראת ביקור שלה יחד עם בעלה, ועם המפיק ואל גאראי בבית חולים. הם ביקרו שם את הגיטריסט שחלה לפתע, מה שגרם לקארנס לראות עד כמה החיים נזילים, ואף פעם איננו יכולים לדעת איזו חפיסת קלפים נקבל. הסינגל נכנס לטופ 30 של המצעד האמריקאי, אבל היה רחוק מההצלחה העצומה של Bette Davis" "Eyes.

אם את המגה להיט שלה, קים קארנס חידשה, אז דווקא את השיר שכתבו לה טום סנואו, ודין פיצ'פורד "Don't Call It Love" הפכה כעבור חמש שנים דולי פרטון ללהיט קאנטרי ענק, ולשיר הקאנטרי המושמע ביותר לשנת 1986. פלייליסט האלבום המלא:

---

מוטי קופפר הוא יוצר של הפינה "אלבום אחד ביום" בעמוד הפרופיל שלו בפייסבוק. * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם