top of page

הכל בסדר עכשיו: איך הופעה כושלת מול שלושים סטודנטים הולידה המנון רוק עולמי וזכתה לחיים חדשים בסמטאות של קזבלנקה

על המנון הרוק המיתולוגי "All Right Now" של להקת Free, ההשפעה שלו והמסר שאנחנו יכולים ללמוד ממנו כיום כיוצרים - על אמונה בדרך שלנו וכוחות הנפש. | מאת: שיר אלוני
להקת Free ועטיפת אלבומם השני Fire and Water
להקת Free ועטיפת אלבומם השני Fire and Water


הנערים שהקדימו את זמנם

להקת Free הוקמה בלונדון של שנת 1968 והורכבה מחבורת נערים צעירים מאוד. הבסיסט אנדי פרייז'ר היה רק בן 15 כשהלהקה החלה לפעול. הגיטריסט פול קוסוף היה בן 17 והסולן פול רוג'רס היה בן 18. למרות הגיל המוקדם הם הציגו בגרות מוזיקלית מרשימה וסגנון בלוז רוק כבד ומיושב.
הם הוחתמו בחברת "איילנד" והוציאו שני אלבומים ראשונים שלא זכו להצלחה מסחרית. הלהקה בנתה את שמה דרך הופעות מרובות אך נשארה בגדר הבטחה שלא התממשה. המוזיקה שלהם הייתה איטית ועמוקה והקהל באותה תקופה לא תמיד ידע איך לעכל את השילוב בין הנגינה הווירטואוזית לבין הקצב המאופק. לא היו להם שירים קליטים ואנרגטיים מספיק.

יריית הפתיחה: Tons of Sobs

אלבום הבכורה של הלהקה יצא לאור במרץ 1969 תחת הכותרת Tons of Sobs. מרבית שירי האלבום הוקלטו בתוך ימים ספורים באוקטובר 1968 באולפני מורגן בלונדון. המפיק גיא סטיבנס פעל תחת תקציב מצומצם של 800 ליש"ט, עובדה שהעניקה לתקליט סאונד בלוז רוק גולמי ולא מלוטש. חברי הלהקה היו בני עשרה בלבד בזמן ההפקה כשהבסיסט אנדי פרייז'ר היה בן 16. למרות שהאלבום לא הצליח לחדור למצעדים בבריטניה הוא הגיע למקום ה-197 במצעד האמריקאי. התקליט כלל עשר רצועות שרובן נכתבו על ידי הסולן פול רוג'רס וביניהן בלט הביצוע לשיר The Hunter.
Worry מתוך אלבום הבכורה

"נקודת השפל": ההופעה הכושלת, לכאורה

בינואר 1970 הלהקה הגיעה להופעה באוניברסיטת דרהאם בצפון אנגליה. מזג האוויר היה קר וגשום והאווירה במקום הייתה קשה. באולם שיכול היה להכיל כאלפיים איש נכחו רק שלושים סטודנטים שהיו שקועים בהשפעת סמים ולא הגיבו למה שקרה על הבמה.
חברי הלהקה הרגישו שהם מנגנים בצורה גרועה. כשסיימו את הסט שלהם הם ירדו מהבמה לקול פסיעותיהם שלהם על הרצפה. מחיאות הכפיים היו דלילות ונפסקו מיד. הם נאלצו לצעוד דרך הקהל האדיש כדי להגיע לחדר ההלבשה כשהם חווים תחושת השפלה וחוסר אונים.

הלידה: המנון שנכתב בחדר הלבשה טחוב

בתוך חדר ההלבשה שררה שתיקה כבדה. כדי להפיג את המתח אנדי פרייז'ר החל לזמזם את השורה "All Right Now, baby, it's all right now". זה היה ניסיון לעודד את חבריו ולהזכיר להם שהמצב בסדר למרות הכל.
פרייז'ר התיישב ליד פסנתר שהיה בחדר וחיבר את הריף המרכזי תוך כעשר דקות, בהשראת המוזיקה האנרגטית של להקת The Who והגיטריסט שלהם פיט טאונסנד. הוא ניסה ליצור שיר קצבי שיצליח להניע קהל אדיש בהופעות הבאות. למחרת בזמן שהמתין להסעה פול רוג'רס כתב את המילים לבתים בתוך דקות ספורות. מעבר להופעה הכושלת שהובילה ליצירת השיר, השיר בסופו של דבר שירת גם צורך פונקציונלי, כי הלהקה הבינה שהם צריכים שיהיה להם שיר קצבי שיסגור את ההופעות באנרגיה גבוהה.

הפריצה: מהשוליים אל מרכז הבמה העולמית

חבר הלהקה הביאו את השיר לאולפן כחלק מהעבודה על אלבומם השלישי Fire and Water. מנהל חברת התקליטים כריס בלקוול זיהה מיד שמדובר בלהיט ענק למרות שהלהקה עצמה ראתה בו שיר קליל ופחות עמוק מהחומרים הרגילים שלהם.
השיר שוחרר בקיץ 1970 והפך להצלחה פנומנלית:
  • מקום 2 במצעד הבריטי.
  • מקום 4 במצעד האמריקאי.
  • חשיפה עולמית שהפכה את Free לאחת הלהקות המוכרות בעולם.
שנה לאחר אותה הופעה כושלת בדרהאם הלהקה חזרה לאותו מקום. הפעם המוני מעריצים הסתערו על האולם ואלו שלא הצליחו להיכנס גרמו למהומות מחוץ לבניין. הניגוד בין השתיקה של 1970 למהומות של 1971 המחיש את עוצמת השינוי.

הדים רחוקים: פאדול וסמטאות קזבלנקה

ההשפעה של השיר חצתה יבשות והגיעה למרוקו. המוזיקאי פאדול (Fadoul) המכונה לעיתים "ג'יימס בראון המרוקאי" הקליט בשנת 1971 גרסה ייחודית לשיר בשם "Al Zman Saib" (הזמנים קשים). פאדול לקח את הריף של Free והעניק לו פרשנות של פאנק פראי ומחוספס בערבית.
הגרסה הזו לא הייתה מוכרת עבור העולם המערבי במשך עשרות שנים עד שנת 2012. יאניס סטורץ מהלייבל Habibi Funk, שעוסק באיתור והוצאה מחודשת לאור של אוצרות מוזיקה ים תיכונית,  מצא עותק של התקליט בחנות אלקטרוניקה ישנה בקזבלנקה. הגילוי המקרי הזה הוביל למסע חיפוש אחרי משפחתו של פאדול (שנפטר ב-1991) ולהוצאה מחודשת של המוזיקה שלו. היום הגרסה הזו נחשבת לפנינה מוזיקלית שמחברת בין הרוק הבריטי לבין הסצנה המרוקאית של שנות השבעים.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?

המסע של Free ושל פאדול מציע תובנות חשובות לכל מי שעוסק ביצירה:
ערך
ביטוי בסיפור
הפיכת כישלון לדלק
ההופעה הכי גרועה של הלהקה הולידה את השיר הכי מצליח שלהם.
זיהוי צרכים
לפעמים היצירה הנכונה מגיעה כשמפסיקים לחשוב על "עומק" ומתמקדים במה שחסר כרגע בחיבור עם הקהל.
פשטות, עוצמה ולב
שיר שנכתב בעשר דקות, מתוך אלתור וג'אם, כדי לעודד את החברים, הפך לנכס צאן ברזל ששורד עשרות שנים.
השפעה חוצת גבולות
היצירה שלך יכולה להגיע למקומות שלא דמיינת ולקבל חיים חדשים בתרבות אחרת לגמרי.
אמונה בדרך
הלהקה המשיכה להופיע למרות חוסר ההצלחה הראשוני עד שהרגע הנכון הגיע.
הסיפור מזכיר שגם ברגעים של דממה מוחלטת בקהל או תחושת כישלון יצירתי זרעי ההצלחה הבאה כבר נטועים שם. לפעמים כל מה שצריך זה לשבת ליד הפסנתר בחדר הלבשה טחוב ולהגיד לעצמך שהכל יהיה בסדר.

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם

תגובות

דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים

הוספת דירוג
bottom of page