המלצת צפייה: Becoming Led Zeppelin

אמל"ק: סרט חובה. אחד הסרטים הדוקומנטריים הכי טובים שראיתי בתחום הביוגרפיות המוזיקליות. סרט שמרגישים בו את הלהקה, את האופי שלה, את האנרגיה המשותפת והאהבה שיצרה את האגדה הזו. |מאת: שיר אלוני

עטיפת הסרט בנטפליקס

לרוב אני לא עפה על סרטים דוקומנטריים בסגנון "ראשים מדברים", שכל הסרט מורכב רק מריאיונות וקטעי וידיאו מההיסטוריה. אבל כאן זו מלאכת מחשבת יפיפיה גם של עריכה, גם של עיצוב, כל פרט קטן כאן- אפילו תהיתי, מה, הם אשכרה שמרו את הכרטיסים של ההופעות שלהם כדי שזה יופיע על המסך כעבור כמה עשורים? כמה השקעה. זה סרט חובה בעיניי במיוחד למוזיקאים מתחילים ולמפיקים, סרט שהלוואי שהייתי יכולה לראות בתחילת הדרך שלי. כי אין ספק שלמרות כל מה שכבר ידעתי על הלהקה האגדית הזו, אני מרגישה המון השראה מהדרך שהם עשו ובא לי גם להצליח להביא את האיכויות האלה לחיים שלי וליצירה. הנאמנות, המחויבות, הללכת עד הסוף ולתת את כל כולך לדבר. גם בפרטים של הלקחים שהם למדו מהדרך שלהם ואיך הם הבינו עד כמה כדי להיות חופשיים להיות לעשות את המוזיקה שהם רוצים לעשות עליהם לעשות חוזים חכמים, שישרתו אותם וכך היה. אפילו רק על הדבר הזה יש המון מה לומר וללמוד. הגאונות של ג'ימי פייג' נוטפת מכל דקה שהוא על המסך, מנגן או מדבר ומספק עצות זהב למיקסים. הדרך שרוברט פלאנט עשה, באומץ רב, להיות נאמן לדרך שלו ולא ליפול לאמונות המגבילות של משפחתו גם כשזה דרש ממנו להיות לפעמים הומלס, ועד הרגע שיכל להיות פצצת האנרגיה המהממת שהוא על הבמה; ג'ון בונהם זצ"ל, שמובא לסרט זה בריאיון מוקלט שלו (והוא לא נהג להתראיין הרבה לכן זה מאוד מאוד נדיר), כל כך מרגש לשמוע אותו מדבר ולראות גם את החברים ללהקה מגיבים אליו ונהנים לשמוע את דבריו, הכוח של הלהקה הזו ואחד המתופפים הכי גדולים אי פעם; ג'ון פול ג'ונס הבסיסט שידע בחוכמה להחזיק את כל הלהקה עם הבסיס העשיר של הניסיון שלו כנגן הקלטות ומעבד. בדרך כלל בסרטים כאלה מנסים להביא עוד ראשים מדברים, עוד מי שהכירו אותם, משפחה, עובדים, לפעמים גם נמסיס או שניים. כמה טוב שכאן זה לא קורה ולא חסר בכלל. כי במקום זה אנחנו מקבלים עושר לא נורמלי של מוזיקה, קטעים נדירים מההופעות הראשונות שלהם במלואן ולא רק קטע פה ושם. ללמוד לעומק את ההשפעות המוזיקליות שהיו להם ושהובילו לסאונד הייחודי שלהם. זה סרט שחוגג את הדרך של הלהקה ומעמיק אל שורשיה ותחילת דרכה, אמנם מבלי להתעמת עם שום שד או התמודדות, ואפילו אין התייחסות למה שהוביל למותו בטרם עת של בונהם. אבל זה באופן מפתיע לא באמת חסר. זה מייצר חוויית צפייה מהנה וסוחפת. מאפשר לנו להתחבר ולהזדהות עם כל אחד מחברי הלהקה. ועם כולם ביחד. הקיצר מה אני חופרת? לכו תראו את הסרט בנטפליקס. עכשיו. ויש כאן גם פלייליסט שבניתי עם המוזיקה מהפסקול וכמעט כל הלהקות והשירים שצוינו כהשפעה ורפרנס.

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם להצטרפות כחברים באתר