אין משהו יותר כיף מלגלות את האוצרות המוזיקליים העשירים שהיוו בסיס לסימפול להמון להיטים אחריהם. אם זה ביט עשיר, תפקיד סינת'יסייזר מלא באופי או אפילו אווירה שלקחו ממנה רגע להשראה, עולם הסאמפלים מלא בהפתעות ורעיונות להפקה. אספתי לפלייליסט שירים שמהם נדגמו להיטי ענק. מקווה שתהנו | מאת: שיר אלוני הקשבה לפלייליסט שמאחד בין שירים מקוריים לבין היצירות שדגמו אותם היא שיעור בהיסטוריה מוזיקלית. הפעולה הזו מפרקת את השיר המודרני לגורמים ומציבה את חומרי הגלם בקדמת הבמה. זהו ניסיון להבין אי

עד סוף שנות ה-60, הפסקול של הלהקות הצבאיות היה מזוהה עם האקורדיון: שירים במקצב הואלס או המארש, הרמוניות קוליות פשוטות וטקסטים לאומיים. אך עם תחילת שנות ה-70, משהו נסדק במבנה השמרני. הגיטרה האקוסטית הוחלפה בחשמלית, הבס הפך לכלי מוביל, ומקצבי ה-4/4 הישרים פינו את מקומם לסינקופות (Syncopation) של מוזיקת הנשמה האמריקאית. המנוע מאחורי השינוי: המעבדים השינוי לא הגיע מהחיילים, אלא מ-"המוחות" מאחורי הקלעים. מעבדים כמו בני נגרי (להקת חיל התותחנים) , אלדד שרים (המעבד של כמה להקות) ויאי

תמונת יח"צ מהאתר של בילי סטיינברג נפטר השבוע בגיל 75 מי שכתב כמה להיטים ממש גדולים וידועים, הוא כתב גם את " True colors " ואת " I drove all night " של סינדי לאופר (רוי אורביסון במקור), את " I'll stand by you " של הפריטנדרס , " Eternal flame " של הבאנגלס ועוד מלא. הוא זכה להצלחתו הגדולה ביותר בשנות ה-80 כאשר היה שותף של  טום קלי . המון מתוך נקודת מבט נשית, על אהבה, רומנטיקה, גם את הלהיט הבלתי נסבל " I touch myself " של The divynils שברשותכם דילגתי עליו. נברתי עוד קצת מהסקרנו

בתוך עולם, תקשורת ותרבות שמנוהל על ידי אפשטיינים למיניהם, טוב לזכור ולחגוג את דולי פרטון , דמות מופת של יצירה ועשייה שתמיד זוכרת את האנשים הפשוטים, לוחמת למען זכויותיהם ולעולם לא שוכחת מהיכן הגיעה. אחרי יום הולדתה ה-80 שנחגג ב-19 לינואר השנה ולקראת יום האישה המתקרב, הנה דיפ דייב לתוך היצירה והעשייה המשמעותית שלה. | מאת: שיר אלוני דולי פרטון מקריאה לילדים במסגרת פעילותה הפילנטרופית. צילום: Shawn Miller/ Library of Congress דולי פרטון היא אחת הדוגמאות החזקות ביותר לאמנית שהצליח

כמה מהשירים והאלבומים האייקוניים ביותר שאנחנו מכירים הוקלטו בעזרת אולפן שלמעשה היה... משאית! הרולינג סטונס יצרו אולפן נייד שאיפשר להם וגם ללהקות נוספות, להקליט מחוץ לאולפנים של חברות התקליטים וליהנות מהסאונד של המקומות שהגיעו אליהם, לקבל השראה מסביבות שונות ולחוות חוויות מעשירות ליצירה. אז הנה דיפ דייב שמעמיק לתוך הסיפור של האולפן הזה, המוזיקה שנולדה בזכותו ומה קרה לאולפן הזה אחר כך. | מאת: שיר אלוני "We ended up at the Grand Hotel It was empty, cold and bare The Rolling tru

עוד אתגר חמוד שקיבלנו בג'וזי, לבנות פלייליסט לפי הנושא של אוכל. אז בניתי פלייליסט על פרסומות אוכל. / מאת: שיר אלוני צילום מסך מתוך הפרסומת האייקונית למנגו עם הזמר טוני ריי. הרבה מהפרסומות שצירפתי לכאן נחקקו היטב בזיכרון הקולקטיבי, לדוגמא הפרסומת לעגבניה שאותה שרה קורין אלאל ז"ל. בשבילי הפרסומות היו אתנחתא מוזיקלית והשפעה סגנונית לא פחותה משירים רגילים. ודאי בילדות. מעיניים בוגרות כמובן שיש כאן פרסומות שהן כבר פחות הטעם האישי שלי במוזיקה, אבל הן לגמרי הכירו לי סגנונות ואמנים (

צפיתי בראיון של שרון מולדאבי עם דיוויד בואי , וברגע שהוא התחיל לזרוק שמות של מוזיקאים שהוא אוהב, רציתי להפוך את זה לפלייליסט. (הריאיון נמצא כאן ) הרעיון היה פשוט: לקחת את האמנים והשירים שבואי הזכיר, לחפש אותם לפלייליסט ולהוסיף עוד מקור מידע- מגזין Rolling Stone והבלוג Vinyl Writes - רשימה שדיוויד בואי כתב ב-2003 שבה רוכזו עוד אלבומים שאהב. ( שווה לצלול לרשימה הזו בלי קשר לכאן כי הוא ממש מרחיב על כל אלבום מה אהב בו) ככה נולד הפלייליסט שלי, “David Bowie’s Loves” , מחווה לחודש

מהשיר האכבר דיסקואידי של יגאל בשן  בפתיח של נילס הולגרסון , הסימפוניה החמישית של פרוקופייב בגרסה של איסאו טומיטה  כפתיח של התכנית " תצפית " וכמובן השיר של Blancmange- Living on the ceiling  שהיה הפתיח של יומן השבוע בערבית . המון לחנים במיוחד ממלחיני דיסקו יפני למשל של קיוהי צוצומי  (למשל בפתיח של גברת פלפלת ששרה חני נחמיאס ). כמה כיף למצוא את הגרסה היפנית המקורית של השיר הזה פתאום. רגעים של דיסקו, פופ, פ'אנק, אלקטרוניקה, אמביינט נכנסו לטלוויזיה כדי לשדר חיבור לעולם, חדשנות

למה זה מעניין אותי דווקא עכשיו? השבוע צפיתי בסרטון מעולה של ערוץ היוטיוב BANDSPLAINING  על המוזיקה המצרית. הצפייה בסרטון גרמה לי להבין כמה מעט אני יודעת על המוזיקה של המדינה השכנה לנו שמשפיעה עלינו בכל כך הרבה רמות- היסטורית, מדינית ותרבותית. ידעתי על אום כולת'ום , התזמורת של זוזו מוסא והמוזיקה שהייתה בפסקולים של הסרט הערבי של יום שישי. אבל המלחמות שהיו, יצרו מסך עשן שהעלים את רוב האוצרות של המוזיקה המצרית בזמן אמת. הסרטון גרם לי לרצות להעמיק בתוך הגרוב המצרי וגם לשאול: מ

מכיוון שעכשיו כולם עושים סיכומי שנה, ואני די עשיתי כבר סיכום בראש השנה העברי על השירים שהכי אהבתי בשנה העברית מהמיוזלטר, הפעם אקדיש את הדיפ דייב לסיכום של השנה הזו מהזווית של ההחלמה הרגשית: שירים שהגיעו אליי לסיקור במיוזלטר, שהכי הרגישו קשורים ומחוברים לנושא של החלמה רגשית, שבו אני עוסקת לא מעט. מן הסתם חלקם גם מתחברים לאלה שהכי אהבתי השנה, אבל זה אומר שאני ממש ממוקדת באלה שלתחושתי הצליחו לעשות טוב רגשית, לי ולאחרים. חלקם התייחסו ישירות להתמודדות עם המלחמה ותוצאותיה. שירים י