דיפ דייב: מהצ'יזבטרון ל-Funk- מהפכת הגרוב של הלהקות הצבאיות
- שיר אלוני
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
עד סוף שנות ה-60, הפסקול של הלהקות הצבאיות היה מזוהה עם האקורדיון: שירים במקצב הואלס או המארש, הרמוניות קוליות פשוטות וטקסטים לאומיים. אך עם תחילת שנות ה-70, משהו נסדק במבנה השמרני. הגיטרה האקוסטית הוחלפה בחשמלית, הבס הפך לכלי מוביל, ומקצבי ה-4/4 הישרים פינו את מקומם לסינקופות (Syncopation) של מוזיקת הנשמה האמריקאית.
המנוע מאחורי השינוי: המעבדים
השינוי לא הגיע מהחיילים, אלא מ-"המוחות" מאחורי הקלעים. מעבדים כמו בני נגרי (להקת חיל התותחנים), אלדד שרים (המעבד של כמה להקות) ויאיר רוזנבלום (להקת הנח"ל) הושפעו מהסאונד של הרכבים מחו"ל עם עליית הפ'אנק והדיסקו באמריקה באמצע שנות ה-70 וכן בהתאם לגדילה של להקות שם- כך גם גדלו הלהקות כאן והתרחבו גם כסוג של תחרות בין הפיקודים למי יש להקה יותר גדולה. הם החלו להכניס חטיבות קצב, גיטרות חשמליות, חטיבות נשיפה ואת אפקט ה"ווא-ווא" (Wah-wah) לגיטרות, שהפך לסימן ההיכר של הגרוב הצבאי. גם ההשפעות של יוצר כמו מתי כספי שהיה בלהקת פיקוד דרום ובאופן נדיר כחייל גם הלחין (זה לא היה מקובל באותה תקופה שחייל גם ילחין), במיוחד בתקופה האזרחית שלו בה נתן דרור למוזיקה ששמע בילדותו מברזיל ומהבלקן, בנוסף להשפעה שקיבל מסטיבי וונדר, השפיעה על הלחנים והעיבודים שחילחלו לסאונד של הלהקות הצבאיות. עוד השפעה ניכרת על הלהקות הצבאיות היו להקות הקצב כמו הצ'רצ'ילים, עוזי פוקס ועוד מי ששלטו בסצנה הרמלאית והיו מחוברים היטב למוזיקה שקרתה בעולם, הרבה לפני המיינסטרים.
ניתוח פנינים מהפלייליסט:
השיר "גו גולני" בביצוע צוות הוות גולני (1971) מתוך התוכנית "זה לא הולך ברגל".
הגרוב: כאן הגיטרה החשמלית והבס מקבלים את קדמת הבמה. זהו שיר שמסמן את המעבר מהפופ של שנות ה-60 לסאונד ה-"מלוכלך" של מועדוני הקצב. המעבד המוזיקלי של התוכנית היה אריה לבנון, שבניגוד למעבדים קלאסיים אחרים, אפשר לנגנים חופש פעולה שאפיין הרכבי רוק-פאנק.
"הנבל"- להקת פיקוד צפון בכיכובו של יגאל בשן ז"ל מילים: יורם טהרלב, לחן: משה וילנסקי, עיבוד: פולדי שצמן, מתוך תוכניתה ה-20 של להקת פיקוד הצפון, "מהצפון באהבה" (1970) גרוב עדין יחסית מלווה את השיר הזה שהוא יותר נוגה.
"מה נעשה עם הרובים?" של להקת פיקוד דרום הדוגמה הכי בולטת של פ'אנק וגרוב של אמצע שנות ה-70. מתוך התכנית "מדרום תיפתח הטובה" משנת 1972. מילים: לאה נאור. לחן: משה וילנסקי. עיבוד והדרכה מוזיקלית: אורי קריב. שיר שמבטא את הכמיהה לשלום ברוח הפסוק "וכתתו חרבותים לאתים" גם בהתאם לאווירת וודסטוק והמחזמר "שיער" שיצא באותן שנים, אך... למרבה הצער רק שנה אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים.
מה קרה עם פריצת מלחמת יום הכיפורים? הגרוב נותר אך עמו נכנסה מידה קלה של עצבות או זעם עצור, כמו בשיר הזה- "על שלושה פשעי דמשק", המבוסס על פסוק תנ"כי ומן הסתם מתייחס למלחמה האיומה שקרתה במיוחד מול הכוחות הסוריים. מילים: זרובבלה ששונקין, לחן: יאיר מילר עיבוד: אלכס וייס. השיר בוצע לראשונה ע"י צוות הווי גולני מהימים הראשונים של מלחמת יום כיפור. אחרי המלחמה השיר הוקלט ע"י הזמר משה הלל לאלבום "המלחמה האחרונה."
למה זה קרה דווקא אז?
השפעות מחו"ל: מלחמת וייטנאם והתנועות לזכויות האזרח בארה"ב הולידו מוזיקה בועטת שהגיעה לישראל דרך תקליטים מיובאים ותוכניות רדיו.
טכנולוגיה: האולפנים בישראל (כמו אולפני "טריטון") עברו להקלטה רב-ערוצית, מה שאפשר להדגיש את הבס והתופים, בניגוד להקלטות המאוחדות של העבר.
התמקצעות: הלהקות הפכו למפעלים של מקצוענים. הנגנים (כמו חברי "כוורת" לעתיד או נגני הליווי של הלהקות) היו וירטואוזים שרצו לנגן את מה ששמעו בלונדון ובניו יורק.
תקציב: לאחר התוצאות המזהירות של מלחמת ששת הימים וכפי שכתבתי מקודם- המלחמה הסמויה בין מפקדי הפיקודים שיהיו להם להקות כמה שיותר מצליחות ונוצצות, התקציב ללהקות בשנות השבעים עלה, מה שאיפשר רכישת ציוד מקצועי יותר וכלים אלקטרוניים חדישים כמו הסינת'יסייזר.
תגובות