אחרי ששמעתי שהשבוע חוגגים עשור לאלבום הבכורה של להקת קרונגבין Khruangbin, שהושפע מאוד ממוזיקה תאילנדית, החלטתי לעשות את הדיפ דייב על הסאונד התאילנדי שהפך לתבלין הסודי של הלהקה. הטור מוקדש לחטוף החלל, סותטיסאק רינטלאק . בתקווה שיימצא וישוב לביתו בקרוב.คอลัมน์นี้อุทิศแด่ สุทธิศักดิ์ รินทลักษณ์ ผู้ก่อการร้ายอวกาศ ด้วยความหวังว่าจะพบตัวเขาและกลับบ้านในเร็ววัน / מאת: שיר אלוני כששמעתי שהשבוע להקת קרונגבין  חוגגת עשור (!) לאלבום הבכורה שלה, זה שלח אותי בזיכרון ישר לאותן משמרות שהיי

שיר שכתבתי השבוע, " גלים נמוכים ". הגרב פתאום בכיס? אשכרה הייתה כזו בבוקר שכתבתי את השיר, וזה סוג של נתן לי את ההשראה לשורה הזו. ובול העץ הגיע משיר של רוברט פלאנט שהיה לי באוזניות. " Big Log ". גלים, קוטנר, ביטלס ומדריך מיוחד- איך מזהים נורות אדומות כדי למנוע אובדנות לפני שאכניס לכאן את המדריך בשבילכם לקרוא, רק אספר שעדיין מתמודדת עם גלים נמוכים, השבוע במיוחד, עליות וירידות, אבל כמה מדהים ומגניב זה היה, שפתאום יואב קוטנר הזמין אותי לשמוע הרצאה שלו על הביטלס ב מוזיאון ארץ

חשוב לומר כבר בהתחלה: לא כל אדם שמתמודד עם קושי נפשי או משבר הוא אדם אובדני, ולא כל סימן שברשימה הזו חייב להעיד על סכנה מיידית. יש גם מקרים מיוחדים. ובכל זאת, מדובר בתבניות נפוצות, שחוזרות על עצמן שוב ושוב אצל מי שמצאו את עצמם על סף תהום. הקשבה, תשומת לב, ואומץ לגשת ולשאול, יכולים להציל חיים. 1. תחושת בטן לפעמים זה מתחיל מתחושת בטן שאומרת שמשהו לא בסדר. אולי זה מבט בעיניים, אולי משפט שהם זרקו כבדרך אגב או אפילו הודעה קצרה בוואטסאפ שנשמעת קצת “שונה”. אל תזלזלו בתחושה הזו. הרבה

אחים גדולים הם מקור נפלא להכיר מוזיקה. אחותי שרית, אחותי השנייה, הייתה אחראית עיקרית לעיצוב הטעם שלי במוזיקה, מינקות. גדלתי עם המוזיקה מהחדר שלה, בשנות ה-80 וה-90. משתפת אתכם את הזכרונות מהמוזיקה שבקעה כל בוקר מהחדר שלה. קפסולת זמן מתוקה. / מאת: שיר אלוני נולדתי ב־1984, למשפחה שכללה גם את אחותי השנייה, שרית.  היה לה חדר קטן, ובו הייתי רוב הזמן, עוד מהינקות.  שם היא שמעה את המצעדים, הקליטה בקלטות את השירים שאהבה, ניגנה תקליטים בלי סוף.  שם גם היה לה מקום להתחבא מהמציאות הלא פש

הלוח שעליו כתבנו את האקורדים של השירים בחזרה של להקת "קומונה" בחדר החזרות של בית ספר בנתניה (המתופף האגדי שלנו איתי אירגן לנו את הפלא הזה). באמצע החזרה קלטנו שאנחנו מפריעים לאירוע מיוחד שהיקום שלח שיקרה במקביל: שיחה עם תום וסרשטיין , אחיו של רועי ז"ל שהתאבד במהלך שירותו הצבאי לפני 3 חודשים. סגרנו די מהר את החזרה, נועה ואני נשארנו לשיחה עמוסת תובנות על הריבוי של אנשים עם יוזמות לסיוע נפשי עכשיו, הצורך בחיבור כוחות, על הכוח של הקהילה למצוא פתרונות ביחד- גם מי שאינם בהכרח מטפל

מחשבות על יצירת מוזיקה בעזרת AI, מאת: שיר אלוני אותו ויכוח בדיוק חזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של המוזיקה. כשהופיעו המכונות הראשונות שהשמיעו מוזיקה מדפים בתחילת המאה ה־20 – אמרו שזה לא אמיתי. "זו לא מוזיקה, זו מכונה שמנגנת." כשנכנסו ההקלטות – אמרו שזה זיוף, כי זה לא נגן אמיתי מולך. כשנכנסו הסימפולים בשנות ה־80 – טענו שזה גניבה, לא יצירה. והיום, שוב אנחנו באותה נקודת רתיחה – רק שהפעם זה לא תקליט או סינתיסייזר, אלא בינה מלאכותית . הדמוקרטיה של המוזיקה – או הסוף שלה? ה-AI

קבוצת הפייסבוק של מעריצי עופר נחשון ז"ל, "קופסת הלהיטים", מתחילה להיות מוצפת בפלייליסטים, שירים, תמונות וזכרונות מעופר. אני ודאי לא אוסיף לשם משהו שלא יודעים. למען האמת, אני לא ממש הייתי בגיל של להקשיב לרדיו, הייתי קטנה מדי ובתחילת שנות ה-90 הייתי בכלל במשפחה אומנת דתית ככה שהחשיפה שלי ללהיטים הייתה מרוחקת. עשיתי את הדיפ דייב הזה כדי לנסות ולהיזכר. גיליתי שאני זוכרת לא מעט שירים. ריכזתי לפלייליסט בעיקר את אלה שאני יותר אוהבת. מקווה שתהנו. / מאת: שיר אלוני (צילום מתוך ידיעות א

שלט שראיתי בדרך אל בית העלמין בפתח תקווה, ללוויה של שדרן הרדיו האהוב עופר נחשון ז"ל.  משהו בשלט הזה גרם לי לדמיין תכנית סתווית שלו שתיקרא ככה, כמו פרידה מלהיטי הקיץ ואווירת הבריכה השמחה שהייתה קבועה בתכניותיו. אולי בהמשך, אצור פלייליסט בשם הזה לזכרו. כרגע עוד מתאוששת. כאן אפשר לשמוע תכנית יפה שהוא יצר יחד עם מעריצי תכניתו שבחרו את השירים כאן אפשר לשמוע את התכנית שהקדיש לו קוואמי בגלגל"צ טוב ורע וטוב ורע וטוב אתמול (שלישי) הייתה לי שיחה מעולה עם הסטנדאפיסט גדי וילצ'רסקי/עידן

אמנם עכשיו היחסים שלנו עם טורקיה לא משהו, אבל לפחות במוזיקה יש לנו עולם שלם לצלול לתוכו. אז הנה צלילה חופשית ולא מאוד מסודרת למוזיקה הפסיכדלית של טורקיה ועוד מטעמים אהובים.  / מאת: שיר אלוני נחשפתי למוזיקה טורקית ובהשפעות טורקיות מאז שהגעתי לתל אביב באמצע העשור הראשון של האלפיים, חלק מהתשוקה של אספני התקליטים כגון הלייבל פורטונה רקורדס  היה למצוא פנינים גם משם, וזאת מהסיבה שיש שם שירים פסיכדליים, טעימים לאוזן ומיוחדים, שנדמה שהקדימו את זמנם מבחינת הוירטואוזיות של השימוש באפקט

אלכס מורוזוב  (בעלי) על הגיטרה, ו גיא שחורי על ההקלטה- עבדו השבוע ביחד באולפן הביתי שלנו על השיר של גיא " קודקוד מפנתר ". שיר חזק מאוד על הלם קרב וההצפה הרגשית, שיר שיהיה גם חלק מהמופע של הלהקה שלנו " קומונה ". רגע שעשה לי טוב בלב שעזרתי לו להתגשם. הפעם הדיפ דייב הוא על תופעת ה- YE YE GIRLS , הפופ הנשי הצרפתי של סוף שנות ה-60' שהיה שילוב של נאיביות ילדותית מצד אחד ונשיות פמיניסטית נועזת וחדשה שלא הייתה קודם, מצד שני. בתמונה: בריז'יט בארדו, מהזמרות הבולטות של התופעה. כאן קור