קהילת "נשים בסאונד" נפגשת ב- 10.3 במרכז דה וינצ'י ת"א 18:30, פודקאסט לייב ״שוות האזנה״ פאנל מיוחד על בניית הופעת סולו (עם המופיעות). זאת במסגרת שבוע "במלוא הדרה"- אירועים בנושא שיוויון מגדרי בתל אביב יפו. לא לנשים בלבד! | מאת: שיר אלוני האירוע הוא אירוע שיא לקהילה נשים בסאונד , אחרי 7 וחצי שנות פעילות. לירון פלורה משולם, מקימת הקבוצה. יח"צ לירון פלורה משולם , שיצרה את הקבוצה, אומרת: "הקמתי את הקהילה כי רציתי להיות חלק מאחת כזאת, כי היו לי שאלות והתביישתי לשאול בקבוצות אחרות

פרק מתוך סדרת "האלבומים" של יואב קוטנר, שסקר את תהליך יצירת אלבום הסולו ויש לא מעט תובנות מהצפייה בו על תהליכי היצירה, התגברות על מחסומים יצירתיים ושיתופי פעולה. | מאת: שיר אלוני עטיפת האלבום. חבר טוב שלח לי את זה השבוע, אז צפיתי שוב. הפרק פורש את התהליך שעבר ברי סחרוף עד ההחלטה לצאת לדרך של יצירת סולו בנפרד מ רמי פורטיס (אחרי שהנ"ל דחק בו לעשות זאת), מקורות ההשראה שלו, הדרך בה פגש והכיר את רע מוכיח והחל לעבוד אתו (בעזרתו של דן תורן ז"ל), תורן עצמו מסביר שם את תהליכי כתיב

רשמים מהופעת הבכורה עם שירים וקטעי קישור העוסקים בהתמודדות של מושקובסקי עם קוצר הראייה והתקשורת עם הסביבה. מאת: שיר אלוני (נגנים ואורחים: ורד מושקובסקי שירה ופסנתר. יונתן הרינגמן על דיג'יי וקלידים. אלדד בר גיורא על גיטרה. אביב פק שירה וגיטרה. עופר מושקובסקי -שירה). הערב הזה הוא הגשמת חלום עבור מושקובסקי. המופע מתחיל עם מצגת שמופיעות בה אמירות לא רגישות שאנשים לפעמים אומרים על הנכות השקופה של בעיית הראייה. בס סינת' מרעיד את החלל ועמו צלילים אלקטרוניים גבוהים שמתווספים.

עד סוף שנות ה-60, הפסקול של הלהקות הצבאיות היה מזוהה עם האקורדיון: שירים במקצב הואלס או המארש, הרמוניות קוליות פשוטות וטקסטים לאומיים. אך עם תחילת שנות ה-70, משהו נסדק במבנה השמרני. הגיטרה האקוסטית הוחלפה בחשמלית, הבס הפך לכלי מוביל, ומקצבי ה-4/4 הישרים פינו את מקומם לסינקופות (Syncopation) של מוזיקת הנשמה האמריקאית. המנוע מאחורי השינוי: המעבדים השינוי לא הגיע מהחיילים, אלא מ-"המוחות" מאחורי הקלעים. מעבדים כמו בני נגרי (להקת חיל התותחנים) , אלדד שרים (המעבד של כמה להקות) ויאי

דימוי AI- נולה ולנה אני יושבת עכשיו בבית של משפחתו של בעלי. ביד אחת עוגייה מלוחה (כמו עבאדי אבל לא), מולי כוס קפה שחור שמתקרר לאיטו, ובאוזניים פופ צרפתי מרים משנות ה-60. התלבשתי יפה, ישנתי טוב, ואני אחרי יום עמוס ומוצלח. ​אז למה הקול הפנימי שלי עדיין מנסה להתלונן? ​הכירו את נולה . היא המרטירית שבי. זו שמקריבה את עצמה לטובת כולם, גם כשאיש לא ביקש. היא נוטה להתלונן בלחש, והאמת? היא די משוכנעת שסבל הוא הדרך היחידה להיות ראויה לאהבה. לאחרונה הבנתי שנולה היא מנגנון הישרדות ותיק, א

המאפרת אורית בן חמו מדימונה מובילה מיזם ריפוי מרגש לאימהות שאיבדו את ילדיהן ב-7 באוקטובר. המיזם נולד בהשראת שיר “אמא שמחה” של אביתר בנאי . הדחיפה למימוש הגיעה מ שרית בור גלאון , אמו של ליעם שנרצח בנובה, שרצתה “לתת מעט צבע בפנים למשפחות השכולות, מעט אור בתוך החשכה”. אחת האמהות: “נכנסתי למפגש עם לב כבד ובלי כוח, ויצאתי מחוזקת ושמחה. הרגשתי שמישהו סוף סוף רואה אותנו באמת. למדנו גם להתאפר וגם לבחור שוב בחיים.” אורית בן חמו: “ראיתי איך בתוך כאב עצום יש כוח של אהבה ושל חיים. אם דרך

רשמים מהאירוע המרגש שהיה היום ויהיה גם מחר בשבת בבוקר בשעה 11:00 (21.2) ב מרכז פרס ביפו, הרצאה של יואב קוטנר עם מופע חי של להקת " שלוש הציפורים ", הרצאה שמדלגת בין תחנות חיים, קטעי ארכיון ושירים שנוגעים מחדש. בין " אני מת " ל-" ברית עולם ", בין להקת פיקוד דרום ל אהוד מנור ושלמה גרוניך , בין צחוק לגעגוע. |מאת: שיר אלוני על הבמה: יואב קוטנר, "שלוש הציפורים" וזיכרון של מתי מההופעות עם לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים מצד אחד היו המון רגעים שרשמתי לעצמי, מצד שני- אני לא רוצה לע

ההרכב ג'נגו התאחד בפסטיבל המגבר ועכשיו לאור ההצלחה הכבירה וההתלהבות של הקהל תהיה עוד הופעה אחת אחרונה, וזהו בלבונטין 7. "שלושת האלבומים הראשונים", ג'נגו, ביום רביעי 4.3. לקראת המופע, זכרונות ואהבה | מאת: בועז כהן עַל מָה חוֹשְׁבִים בַּלַּיְלָה אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמַר הָאוֹר שָׁעוֹת קָשׁוֹת בַּלַּיְלָה הָעֵינַיִם לֹא נִסְגָּרוֹת עָלַיִךְ חוֹשְׁבִים בַּלַּיְלָה מהרגע הראשון אהבתי את ג'נגו . ב-" תערובת אסקוט " ואחר כך עם ירמי קפלן והפרחים . ב-" האחים פורטיס " התמגנטתי לאצבעות שלו.

למי שלא מכירים עדיין, אפליקציית ג'וזי שיצאה לאור בהתחלה למספר יודעי דבר בודדים לפני כמה חודשים, היא אפליקציה חדשה שמזמינה אתכם לשתף מוזיקה שאתם אוהבים, לכתוב כתבות על המוזיקה, להוסיף פלייליסט ואם אתם מגיעים למספר עוקבים מסוים אז גם להרוויח מזה תשלום, כמו האוצרים המפורסמים יותר של האפליקציה: קוואמי, יואב קוטנר, עידן אלתרמן, שאנן סטריט ועוד רבים ורבות. והשבוע הם פרגנו ל עמוד הג'וזי שלי בענק . אז הנה כתבה קצת יותר מורחבת שהגיע הזמן שאכתוב עליהם כדי להסביר מה הקטע. | מאת: שיר א

השובבים בשבילי הם חתיכת נוסטלגיה. אני אפילו לא בטוחה מתי הייתה הפעם הראשונה שראיתי או שמעתי אותם בתל אביב, אבל הגעתי לכמה הופעות שלהם. שירים מצחיקים, מופרעים, שמצליחים לקלוע לדברים שהרבה מאיתנו מרגישים למשל בשיר ששמתי כאן למעלה, " חניה מן ג'ה " ובמשך השנים כשהייתי נתקלת במצב של אין חניה הייתי חושבת עליו. השובבים בימי הזוהר. צילום: שי סמיה יש בשירים שלהם לא מעט פארודיות על להקות משנות התשעים שהצליחו ובמיוחד בכיוון של " שבע " ו-" שוטי הנבואה ", דאחקות על אמיתות מהחיים שנוטים לה