דיפ דייב: מוק גרוה והאלבום המדהים Muckefuck משנת 1979- ג'אז פיוז'ן מרקיד
- שיר אלוני
- 22 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
מפסגת הקראוט-רוק, דרך קולקטיב הג'אז-פיוז'ן Aera ועד ליצירת הסולו הייחודית משנת 1979, מוק גרוה (גרוביאן) מגרמניה הוא מוזיקאי מסקרן מאוד והחלטתי לצלול עקב האלבום שלו שנתקלתי בו באמצע משמרת משעממת במיוחד | מאת: שיר אלוני
הגעתי אליו במשמרות שעשיתי במחלקת המנויים של סינמטק תל אביב, כשהייתי צריכה מוזיקה מעניינת באוזן ונתקלתי בערוץ יוטיוב שמאז הוסרה ממנו כל המוזיקה הטובה- Terminal Pessage זצ"ל, כי הוא העלה המון תקליטי ויניל שלמים באיכות גבוהה, המון תקליטים נדירים במיוחד, מהכיוון של פסיכדליה, אלקטרוניקה ופשוט... פנינים.
כשחיפשתי להשמיע את האלבום הזה לקוטנר, לבדוק אם הוא מכיר את זה, וגיליתי שהערוץ מת, נעצבתי ללבי אבל למרבה המזל מצאתי אותו במקום אחר. בתקווה שישרוד. ואם אני כבר כאן, חשבתי לעצמי, למה לא לחקור ולהבין מי זה הגאון הזה שיצר את האלבום המעולה הזה, להבין קצת יותר עליו בעצמי? אז הנה לפניכם, דיפ דייב על האלבום-
Muck Groh - Muckefuck .ועל כל התחנות המוזיקליות הנוספות בחייו של היוצר המסקרן הזה :(פלייליסט יוטיוב של מה שמצאתי שלו, כי בספוטיפיי אין כלום)
ורנר גרוה הופך ל-"מוק גרוביאן"
ורנר גרוה (Werner Groh), המוכר בעולם המוזיקה כטוניק "מוק" גרוה או בשם הבמה "מוק גרוביאן", נולד ב-7 באוקטובר 1946 בעיר נירנברג שבגרמניה. בתחילת דרכו המוזיקלית למד לנגן בטרומבון, אך בהמשך עבר לגיטרה והפך לאחד הגיטריסטים והמלחינים הבולטים בסצנת הרוק והפיוז'ן הגרמנית של שנות השבעים. לצד פועלו המוזיקלי הענף, גרוה הקדיש חלק ניכר מזמנו לפעילות כצייר עצמאי עד לשנת 2006, ואף יצר בעצמו ציורים עבור עטיפות אלבומיו.
התחנות המוקדמות, מסע מקראוט-רוק לג'אז-רוק קולקטיבי
הקריירה של גרוה עשירה בשיתופי פעולה ובהקמת הרכבים שהותירו חותם בשמי המוזיקה הגרמנית:
איהרה קינדר Ihre Kinder (1967–1971): גרוה החל את דרכו המקצועית כגיטריסט באחד מהרכבי הקראוט-רוק המוקדמים, שהיה ידוע בשימוש בטקסטים בשפה הגרמנית. הוא לקח חלק פעיל בארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה, בהם אלבום הבכורה הנושא את שמם משנת 1969 והאלבומים Leere Hände ו-Werdohl.
הקמת קולקטיב ארה Aera (1972–1977): לאחר שעזב את Ihre Kinder, הקים גרוה בסוף שנת 1972 הרכב חדש יחד עם הקלידן סטיב רובינסון. הלהקה נקראה בתחילה NAME, ובהמשך שונה שמה ל-Aera. בשנת 1973 עברו חברי הלהקה להתגורר יחד בקומונה במבנה כפרי באזור ארלנגן, מתוך תפיסה שהבסיס האנושי והשיתופי חיוני להצלחה המוזיקלית. במסגרת זו נולדו שני האלבומים המוערכים Aera Humanum Est (1974) ו-Hand und Fuß (1976), שהציגו שילוב מורכב של ג'אז ורוק מתקדם. גרוה עזב את הלהקה באביב 1977, אך המשיך ללוות אותה כטכנאי קול באלבום ההופעה החיה מ-1980 וכמוזיקאי אורח באלבום Türkis.
אלבום הסולו משנת 1979 – Muckefuck
לאחר פרישתו מ-Aera, פנה גרוה לעבודה על פרויקט עצמאי. האלבום יצא בשנת 1979 תחת הכינוי "Muck Grohbian" בלייבל Erlkönig Schallplatten, ונשא את השם Muckefuck.
בפועל, יצירה זו מתפקדת כהמשך ישיר לעבודת ההרכב Aera, ורבים רואים בה מעין אלבום שלישי של הלהקה במתכונתה המקורית. גרוה גייס להקלטות שורה ארוכה של נגנים מההרכב ומהרכבים מקבילים, בהם הסקסופוניסט קלאוס קרויצדר, המתופף וולפגנג טסקה והכנר כריסטוף קריגר, לצד מוזיקאים אורחים בולטים כמו אלטו פאפרט, הסקסופוניסט של להקת Kraan.
המבנה המוזיקלי והסגנון
האלבום מציג מגוון רחב של השפעות, החל מג'אז-רוק זורם ועד נגיעות פולק וקראוט-רוק ניסיוני:
הצד הכלי והמסורת הסימפונית: ארבעת השירים הראשונים באלבום (שבמקור הרכיבו את צד א' של התקליט) ממשיכים את הקו הסגנוני של האלבום Hand und Fuß. הרצועה "Psychochinese im Stanzwerk" מהדהדת את הסגנון הניסיוני של להקת Amon Düül ביצירתה "Deutsch-Nepal". ברצועות אלו גרוה מפגין שליטה לא רק בגיטרה, אלא משלב גם כלי מקלדת כמו הרמוניום ועוגב.
שילוב השירה הגרמנית: לראשונה בקומפוזיציות שלו, גרוה שילב קטעי שירה בסגנון פולק. השיר הפותח, "Blinde Kuh", הכולל שירה גברית, ומספר רצועות בהן שרה הזמרת אווה גרובר, מזכירים את הניצנים הראשונים של הגל החדש הגרמני (New Wave), בדומה ללהקות כמו Spliff או ה-Nina Hagen Band.
הטקסטים ורוח התקופה: החלק השני של האלבום כולל טקסטים ישירים המאפיינים את רוח הזמן של סוף שנות השבעים, עם אמירות חברתיות נוקבות וישירות הנוגעות לתרבות הצריכה והמעמד.
העיבודים המשותפים: נגינת הגיטרה של גרוה באלבום מתאפיינת בקווים זורמים, אך הוא בוחר לשים את השיר במרכז, נמנע מלהבליט את עצמו כסוליסט ומפנה מקום נרחב לעבודת הסקסופון והכלי הנשיפה האלקטרוני (Lyricon) של שותפיו.
רשימת הרצועות והרכב המשתתפים
האלבום המקורי כולל 38 דקות ו-51 שניות של מוזיקה. במהדורת התקליטור שהוציא הלייבל Long Hair Music בשנת 2011, התווספו לו 8 רצועות בונוס שהוקלטו במהלך הופעה חיה בשנת 1981.
רשימת הרצועות המקורית (1979)
Blinde Kuh (4:50)
Mondstrahl (3:20)
Psychochinese Im Stanzwerk (4:52)
Liebeslied (4:04)
All-Raunen (2:06)
Zappenduster (5:39)
Traumtänzer (4:41)
Elfenkönigin Auf Staatsbesuch Im Urwald (Sehr Elegant Herr Elefant!) (4:47)
Penisnight (4:32)
צוות המוזיקאים באלבום
מוזיקאי | תפקיד באלבום |
מוק גרוה | גיטרה חשמלית ואקוסטית, גיטרה בס, הרמוניום, עוגב |
אווה גרובר | שירה |
אלטו פאפרט | סקסופון טנור ואלט |
קלאוס קרויצדר | סקסופון סופרן ואלט, ליריקון |
כריסטוף קריגר | כינור |
מאני נוינר | סינתיסייזר |
אכים גיזלר | קלידים |
וולפגנג טסקה, הר למפצי | תופים |
היינץ גמבוס, מאץ שטיינקה | גיטרה בס |
מאייר-לימבוס | כלי הקשה |
המשך הדרך – הפרויקטים המאוחרים וסגירת המעגל
לאחר השקת אלבום הסולו, גרוה המשיך ליצור במסגרות קבוצתיות נוספות שהמשיכו את קו הג'אז-פיוז'ן הקראוטי:
גרוטסק Grotesk (1980): פרויקט קצר ימים שנוצר כדואו בין גרוה למתופף וולפגנג טסקה, מיד לאחר צאת אלבום הסולו. באלבום הבכורה של הפרויקט משנת 1980 ניגן גרוה בעיקר בגיטרה בס, בשילוב נגני אורח בולטים כמו אולי פ' לאסק בסקסופון ותאו יורגנסמן בקלרינט, שהעניקו ליצירה אופי ייחודי ורב-גוני. החומרים של ההרכב שוחררו מחדש בשנות האלפיים במארז תקליטורים כפול.
ניאו ארה Neue Aera (2006 ואילך): בשנת 2006 יזם גרוה את החייאת להקת האם תחת השם Neue Aera (עידן חדש). בהרכב זה ניגן גרוה בגיטרה ובסיטאר, לצד בנו יונאס גרובר על הבס, ושותפיו הוותיקים וולפגנג טסקה וכריסטוף קריגר. בסתיו 2009 הקליטו את האלבום Aerabian, שיצא לאור בשנת 2010 ושילב קטעים אינסטרומנטליים אנרגטיים לצד שירה של הזמרת PIA.
תגובות