הטור האישי שלי, ממני אליך, לשבוע הזה. בתהליך היצירה, הגיוני שנגיע גם לרגעים של טריגר, במיוחד כשהתכנים נוגעים במשהו אמיתי שקרה לנו ואולי אנחנו עדיין מעבדים ברמה כזו או אחרת. השבוע, עבדתי על המיקסים מחדש לאלבום הרביעי "ערווה" עם מישהו שמאוד יפתיע אותך לשמוע מי זה ובינתיים אני לא מגלה… מנסה לשמור את זה בסוד. אחד השירים שעבדנו עליו הוא "נקבים נקבים", שיר מאוד טעון שאומר את האמת על מה שעברתי וגם עברו רבים ורבות אחרים שנפגעו מינית. למען האמת, עזר לי מאוד להתחיל לעבוד עם מיש

התשובות ששלחתם ריגשו אותי ונתתם לי המון חומר למחשבה. בתוך הפוסט מחכים לכם השינויים המבניים שיעצבו מחדש את חוויית הקריאה שלכם, לצד חשיפת השם שעלה בגורל ויקבל שיחת ייעוץ אישית במתנה. | מאת: שיר אלוני יצרתי את הסקר על המיוזלטר (שאפשר תמיד לשלוח אליו תשובות- כאן), משתי סיבות עיקריות: האחת, לוודא שמה שאני רוצה לתת לכם דרך המיוזלטר באמת מתקבל אצלכם בדרך הנכונה: שהמיוזלטר באמת מעניק לכם כלים והשראה ליצירה, מקום לקבל בו העשרה תרבותית וזאת לצד השליחות של המיוזלטר- למנוע אובדנות ולהעני

אני מאמינה שכנות היא הכרחית כדי למנוע אובדנות. גם את האובדנות שלי. לא להסתתר מאחורי מסכות. לשתף עם הסביבה מה שקורה לי גם אם זה לא נעים, גם אם אולי זה יכול להיות כבד לחלק מהאנשים, גם אם זה אולי פוגע בערך המותג שלי- בעיני מי שלא מבינים את מה שאני נותנת. הכנות היא חלק מהעניין. תודה שאתם כאן לקרוא. | מאת: שיר אלוני, 9.6.26 את הפוסט הבא כתבתי לקראת סוף שיאו של הגל האובדני האחרון שעברתי. כן, אלה גלים. הצפה של מחשבות קשות, שמטורגרות בדרך כלל מעומס אירועים או משהו שמכניס אותי למתח ש

את הפוסט הזה כתבתי השבוע לקהילה של עמותת מש"ה (מילים שעושות הבדל), על התחושה הלא הוגנת של להיות במקום שחבר לא אומר לך את האמת על המצב שלו ואז אין איך להתמודד עם האובדנות ביחד. טור אישי אבל גם הזמנה לפתרון אפשרי. | מאת: שיר אלוני עיבוד AI לפעמים מול משפחה, קולגות או מקומות שאנחנו מנסים להחזיק פאסון כדי שיעריכו אותנו, אנחנו מתקשים לומר: קשה לי. אני צריך/ה עזרה. ככה זה כשכולם מחזיקים מסכות ותדמיות, כי הם רוצים לשדר שהם חזקים והכל טוב. אני מחזיקה את הפצע הזה, של להיות אחות לאחי,

בימים שלאחר מותו של יאיר גרבוז ז"ל, לצד פוסטים אוהבים של מוקירי זכרו, צצו תגובות רבות ומכוערות שגינו אותו כגזען עקב הסטיגמה שדבקה בו בעקבות נאום הקומץ (המכונה "נאום הקמעות"). השרה מירי רגב עיוותה את דבריו והוציאה אותם מהקשרם לטובת פילוג חברתי שהועיל למפלגת הליכוד בבחירות, כדי לצבוע את השמאל כולו כשונאי דת גזעניים. אני רוצה לומר להם: הוא צדק בנאומו. ההוכחה: רצח בנימין ימנו זלקה ז"ל בידי בני נוער עוטי כיפות וציציות ריקות ממשמעות אמיתית. כמו הקמעות עליהם דיבר גרבוז. | מאת: שיר א

תרגיל שקיבלתי לעשות שאני משתפת אתכם בו, כולל גם קצת הסבר על מה שעובר עליי עכשיו. אולי זה ייתן לכם השראה לעשות עריכה דומה לחיים שלכם. | מאת: שיר אלוני ציור אילוסטרציה קצת קריפי אבל פסדר. העיקר הכוונה. השבוע האזנתי להרצאה של יאיר יונה (מ-" על זה "), בה הוא הציע דרך מרתקת להסתכל על החיים, דרך שלוש דמויות: המנהיג/ה שתפקידם לכתוב חזון לחיים שהיינו רוצים תוך זמן מסוים, לדמיין איך ייראו החיים המושלמים האלה. המנהל/ת שמבינה את החזון ובונה מזה תכנית עבודה ומשימות לביצוע, והפועל/ת ש

נעתי השבוע בין שני הקצוות- מצד אחד להחזיק תדר גבוה לעצמי ולאחרים, להתחיל לחשוב ולהגשים את שיר שיכולה להציע לארגונים גדולים הופעות וסדנאות במחירים שמכבדים אותי ומאפשרים לי להשקיע באיכות המוצרים שלי לעומק, עשיתי שיחות ייעוץ לכמה זמרים ואמנים שעבדתי איתם בזום והיה נהדר, עבדתי על שיר חדש בשם " מכונית "... ומהצד השני- אי אפשר היה להסיט את המבט מהזוועה, של לדעת- ש שושנה סטרוק ז"ל כתבה שמאיימים על חייה, שהיא נעה ונדה בין דירות מסתור בתקופה האחרונה, ביקשה מכל אחד שיכול לבוא ולהיות

מצד אחד, יש לי את השאיפה שהמיוזלטר יהיה מרחב מוגן ונעים רגשית, עבור מתמודדים ומתמודדות (לכן, מי שמוצפים מהנושא אני ממליצה לא להיכנס לקרוא). מצד שני, לאור ההתקרנפות בתקשורת המיינסטרים וההתפתלויות סביב הנושא הרגיש והמטרגר, אני מרגישה שאני חוטאת לתפקידי כעורכת מגזין עצמאית ואלטרנטיבית, וגם חוטאת לנפגעות ונפגעים רבים כמוני- אם אני לא אגיד משהו על מה שקורה עכשיו. גם בשביל שאצליח לתפקד ולהמשיך בעבודה שאני עושה. לשחרר את המחשבות שלי רגע על העניין הזה. בתקווה, שהמילים שלי יגיעו לאן ש

טור+אישי+שיר= טורישיר. קבלו. שבוע כל כך כאוטי עבר על המדינה כולה, וכולנו עדיין במקלטים או ממ"דים (אני מתפננת לי בחדרה השקטה יחסית טפו טפו טפו, לא מרגישה צורך להיכנס לפאניקה הכוללת אז לא הולכת למרחב מוגן כלשהו). בגדול אני עושה לעצמי כמה וכמה תהליכים של סדר וניקיון: בגוף- משתדלת לשמור על רוטינה גם במצב הנוכחי, לאכול יותר בריא ולעשות ספורט. כן, יודעת שבא לרוב עם ישראל לבעוט במי שמעזים לומר שהם מצליחים לעשות את זה כרגע, אבל אין לי משהו לומר להגנתי בעניין. מעצבנת כזו, אוף. או- פ

איזה מזל שעברתי לגור בחדרה... אמנם גם מקבלים התראות ואזעקות אבל לא קורה כלום חמסה טפו. אז כמו כולם התמודדתי השבוע עם ההגבלות שהטילו עלינו, המשמעויות של זה לעבודה שלי על המוזיקה והבעיטה קדימה מעצם זה שהיה לי זמן לעבוד. השקשוקה המפנקת שבעלי אלכס הכין לי בשבת, תמונה מאמצע התהליך "היי שיר? אני מתקשרת לוודא אתך שסבבה לך לדחות את היציאה של " נקבים נקבים " מיום ראשון 8.3 לתאריך אחר, כי עכשיו מלחמה ולאף אחד אין ממש קשב"... "סבבה לגמרי, תחברי את זה ליציאה של "אשת חיל" שגם ככה יוצא ב-