פגישה השבוע עם המפיק הענק חיים שמש, שגרמה לי לחשוב על הרצון האמיתי שלי, שיחת ייעוץ ללקוחה שעשתה פריצת דרך ביכולת שלה להיות בחמלה לשלב שבו היא נמצאת, שיחה עם לקוח פוטנציאלי שהראתה לי שיותר איכפת לו להשיג עוקבים מאשר להבין מי הוא כיוצר... “להיות מרוצה ולא רק מרצה”- זו תובנה שאני מודה- עדיין לא קל לי ליישם, אבל אני מנסה: *להיות בקשב למה שאני רוצה לעשות- ולא למה שהחברה מצפה ממני לעשות. *ליצור את התוכן שאני רוצה ולא את התוכן שאני מקווה שאנשים יאהבו ויעקבו אחריו. *לא להסכים לדברי

לולא החלומות היצירתיים שלי, לא הייתי מצליחה לקום מכל הטרגדיות שעברתי. החלימה היא גם קריטית להיותנו יוצרים פוריים. אז איך אני עושה את הלוליינות הנדרשת הזו, בין החלומות והאינסוף, לבין העולם הפרקטי שדורש ממני להיות אחראית למסגרות הקיימות? #החלמה #החלמהרגשית #יועצתליוצרים #מוזיקה #טראומה ספציפית היום, יום חמישי, אני מודה שאני כותבת את הדברים קצת כבויה ומותשת. לא היה לי קל להרים את עצמי בכלל להצליח להתחיל לעבוד על המיוזלטר. קשה לי עם הצורך הזה, להוכיח לעצמי ולאחרים, שאני מסוגלת לה

תשובות שעניתי עליהן במסגרת תהליך ליווי עסקי ליוצרים של הילה בן דוד. תשובות שיכולות לתת לכם הצצה מעניינת למה שקורה לי מתחת למכסה המנוע. | מאת: שיר אלוני | 24.10.21 צילום: אלכס מורוזוב 1. מי אני : שיר אלוני, בת 37, מוזיקאית ויוצרת רב תחומית והמייסדת של שדה - מקום מפגש יצירתי Sade Venue 2. מה בדיוק אני עושה? מיליון דברים שהכותרת הראשית שלהם היא יצירה. הענפים שיש: מוזיקה מקורית, אירוח בשדה, פגישות ייעוץ ושירותי מדיה. 3. לאן אני מכוונת? אני מכוונת להיות מאושרת ומסופקת ממה שאני

החלטתי להפסיק לגלוש במקומות ברשת שממכרים אותי לגלילה בפיד עמוס תוכן שלא רלוונטי לחיי. זאת בתקווה לשחרר את המקומות הפנויים במוחי לטובת דברים חשובים יותר בחיים. משתפת אתכם כאן בתחילת המסע. / שיר אלוני 24.8.2021 אני לא ממש יכולה להצביע על הנקודה שבה הכל התחיל. אלך כמה חודשים אחורה. אנחנו בשיא תקופת הסגרים של הקורונה, אני בעלת עסק שרוב מהותו אירוח קהל- נאלצת להמציא את עצמי מחדש וללמוד להעביר שידורים חיים. הרבה לחצים אישיים, כלכליים אבל בעיקר כאלה הנובעים מהמהירות שבה הכל קרה- גרמ

מאיפה יהיו לי את הכוחות, להתמיד בבנייה של הכיוון החדש בחיים בלי הרשתות החברתיות? / מאת שיר אלוני, 26.8.21 אחד הספרים שנראה לי שהכי השפיע עליי בחיים היה הספר "כשהנעל מתאימה" מאת אושו- זה לא ממש ספר אלא יותר ריכוז של הרצאות שהוא העביר סביב משלים של מורה טאואיסטי בשם לאו טצה. אחד המשלים האהובים עליי שם נקרא "מגדל הרוח", שבו הוא מדבר על המגדל הפנימי, שלא משנה מה קורה, המגדל הזה מוגן. הרבה פעמים הרגשתי את המגדל הזה בתוכי, יותר נכון מעין בועה שעוטפת אותי- ולא משנה איזה דברים קרו ל

בטור האישי שלי אני משתפת אתכם תובנות מהמסע שאני עוברת בשחרור מרשת הרשתות החברתיות והחזרה לחיים אמיתיים, מתוך תנועה איטית יותר ומחוברת. הבוקר קרה לי משהו מיוחד בהליכה בפארק. מוזמנים לקרוא. / שיר אלוני, 27.8.21 אז היום זה היום נראה לי הרביעי שאני לא נכנסת לפייסבוק (בכלל). אחרי ה-LOG OUT. נראה לי שמה שקרה לי הבוקר בהליכה, קשור לא מעט לעובדה שהלכתי לישון ב-2:00 וקמתי ב-5:00 (בימי שישי אלכס יוצא לטיול צילומים עם ידידו הצלם סלבה, והוא יוצא בדרך כלל בשעה הזו, ואני מתעוררת גם). למרו

כמעט שבוע מהיציאה שלי מפייסבוק, חוץ מהדברים החדשים שאני מספיקה לעשות ולהתקדם איתם, מתחילות המחשבות על שיפורים נוספים שאני יכולה לבצע בדרך שאני חיה את חיי ומנהלת את האנרגיות שלי ביום יום. בקיצור- לחזור לחשיבת האולדסקול, כל מה שהיה בעידן ה-"טיפש" או לפחות לחזור במידה מסוימת לחיים שהיו לי כששירתתי בצבא לפני 20 שנה (2002). | מאת שיר אלוני, 31.8.21 אני עדיין מחוץ לפייסבוק אבל מתחילים לבצבץ מעט געגועים, בעיקר לפיד של עדכונים כנים מאנשים שאני באמת מכירה, מהחיים שלהם, משהו שלא נכתב

או: תובנות מההחלמה שלי מקורונה בשבועיים האחרונים הייתי בבידוד בגלל הקורונה שחטפתי. זה, ביחד עם החגים, נתן לי המון זמן למחשבה ולתובנות על הדרך שאני פועלת בה כיוצרת וכמנהלת של "שדה". שמחה לשתף אתכם תובנות חדשות מהיום- על התנועה בין פעולות שיגרה קבועות לבין דברים ששוברים את השגרה, ואיך חוזרים לפעילות אחרי הפסקה ארוכה/ מאת שיר אלוני, 19.9.21 אחד הדברים שיותר מעסיקים אותי, אולי לפעמים יותר מהיצירה עצמה, זו החשיבה איך אני יכולה לשפר את ההרגלים היומיים שלי כך שיתמכו בתהליך היצירתי ש

אחרי יותר משנה שאנחנו לתוך הסיפור של הקורונה, ואחרי לא מעט התמודדויות אישיות שלי עם זה כמוזיקאית מופיעה וכמי שמנהלת מקום שמארח אנשים, רציתי לשתף את המחשבות והדילמות שלי הלאה על הנושא הזה ואשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים | מאת: שיר אלוני | 23.9.21 אירוע שהתארח אצלנו לאחרונה. צילום: שיר אלוני מי שמכירים אותי הרבה שנים יודעים שאני שייכת למעגלים של המחאה החברתית של 2011, מאז אותה מחאה הפכתי להיות הרבה יותר מודעת למה שקורה מאחורי הקלעים של החברה שלנו, עם הרבה פחות אמון במערכת. גם התו

או: איך להיגמל מהרגל רע לאללה עבר חודש מאז הכרזתי שאני מפסיקה להיכנס לפייסבוק (או לפחות לא נכנסת כמעט בכלל אלא רק לסגירת הדלתות האחרונות שעוד השאירו אותי שם). חודש מאז שיצרתי את סדרת הכתבות "בלוג אאוט", מה שהתניע את ההקמה של מגזין התרבות החדש שלפניכם. מה למדתי מהדרך? מה אתם יכולים לנסות? | מאת: שיר אלוני | 26.9.21 אחרי הליכה בפארק. אנרגיות גבוהות. צילום עצמי בטורים קודמים סיפרתי לכם על התהליכים שהתחלתי לעבור עם העזיבה של פייסבוק, כל פעם תובנה רוחנית אחרת שנפתחה בדרכי. עזבתי