או: על הערכה בריאה של עצמכם בעולם היצירה- במיוחד עבור אלו מבינינו שנושאים סיפור חיים מורכב השבוע הייתה לי התכתבות בווטספ עם יוצר שעבדתי אתו, שהוא על הרצף, והוא שאל אותי המון פעמים אם אני כועסת עליו, או אם הוא עשה משהו לא בסדר, כשלא הייתה שום סיבה הגיונית שהוא ישאל את זה. וכחלק מהעבודה שלי אתו, הייתי צריכה גם להרגיע אותו ולהעביר לו- שהוא ממש בסדר ואפילו נפלא. בשלב מסוים זה העיק עליי, הרגיש לי מוגזם ומציף. עד כדי שזה מה שכן קצת עיצבן אותי, עצם השאלה החוזרת שלו אם הוא בסדר. זה

המיוזלטר ליום שני 3.3.25 השבוע אני מסיימת את המאמצים לקידום הסינגל "כוכבים", מתחילה לעבוד על פרויקט הפקת קליפ עבור שלומי דיין- מוזיקאי...

המיוזלטר ליום חמישי 27.2.25 המיוזלטר בפורמט וידיאו- פרק 3 ביוטיוב פוקוס על מה שבונה אותי בין האיום והנורא (החזרת גופות החטופים ובמיוחד...

הייתה לי שיחה, די מזמן, עם שז המשוררת, על המטרות של הכתיבה שלנו כיוצרות מחלימות. מה אנחנו שואפות להביא דרך היצירה שלנו, להרגיש, לתת לקהל וללקוחות שלנו בהקשרים של הביטוי שלהם. הבנתי את ההבדל בינינו, שהיום אני קצת מסתכלת על זה אחורה ורואה שעם הזמן הפער מעט היטשטש לי, ובמיוחד בשירים של האלבום החדש. עד כמה שקלטתי ממנה, שז בעד לומר את כל האמת המרה בלי שום דבר שימתיק את זה. ואילו אני, כן מחפשת גם את מה שיהיה קצת מתוק, יפה, מחבק, למרות הכאב- גם אם לפעמים זו הבטחה שאני לא יכולה להבט

תמונה מההופעה שלי בקפה שפירא השבוע, צילום מסך מתוך הוידיאו של רותי אונץ אחרי ההופעה שהייתה לי השבוע, דיברתי עם הקהל, אחד מהם אמר לי כבדרך אגב- שיש לו קול יפה אבל אין לו את האומץ שיש לי לעלות לבמה, אז כל הכבוד לי. עניתי לו, שייקח את כרטיס הביקור שלי, שיצטרף למיוזלטר ושאני נותנת טיפים ליוצרים גם על הנושא הזה. אז המאמר שלפניכם הוא הדרך שלי לתת לו מענה ואני יודעת- שיש גם ביניכם מי שמתקשים להגשים את עצמם על הבמה, שהמאמר הזה יכול לעזור לכם. קודם כל, מה זה אומץ, ביטחון עצמי, אמונה

המיוזלטר ליום חמישי 13.2.25 סדר חדש גם במיוזלטר וגם במגירות במטבח. ור אישי :​ כתבתי השבוע על הקושי שלי ליצור כשאין תגובות מהקהל וקיבלתי...

אחד האתגרים הכי לא פשוטים עבור מוזיקאים ויוצרים אחרים זה להצליח להביא קהל להופעות ולאירועים שלנו, אז הנה כמה טיפים שיעזרו במיוחד בתקופות...

במשך שנים, בתחילת כל שנה עברית, הייתי מתבעסת על עצמי שלא יצרתי עדיין יומן שנתי, כמו זה שהייתי אוהבת לקנות כשהייתי ילדה, לבית הספר. כזה שיכלול דברים כיפיים חוץ מהתאריכים. ידע, טיפים, דברים חשובים. עם השנים יצא לי לפגוש יומנים של אחרים, כאלה שהשתמשתי בהם בעצמי וקיבלתי מהם השראה. הדברים שאהבתי ביומנים ההם, היה הרעיון שאפשר כל יום לכתוב לא רק את המשימות או הפגישות אלא דברים יותר עמוקים שעוזרים לי להתחבר לעצמי. עם זאת הרגשתי שלפעמים משהו חסר לי בהם. אז ביומן שלי, הקפדתי להכניס

לומר שכדאי לסמוך על עצמנו זה כמעט מובן מאליו אבל לא בשבילי. יש פה משהו עמוק. השבוע נחתה עליי חזק התובנה הזו- שאני יכולה לשחרר כל מיני...

המוזיקה יכולה לשמש במה לשלל תחושות ורגשות, מהתמודדויות רגילות יומיומיות ועד להיות הדרך להכיל טראומה ולחצים רגשיים במרחב בטוח. במאמר הזה,...