Sisters with Transistors - סרט על חלוצות וממציאות במוזיקה האלקטרונית

בהמשך ליום האישה, הסתקרנתי לצפות בסרט דוקומנטרי, בקריינות של לורי אנדרסון, על הנשים שהיו חלוצות בזוויות השונות של התפתחות המוזיקה האלקטרונית ואת רובן לא הכרתי. סרט שמאפשר להבין יותר טוב גם את תהליכי היצירה של המוזיקה האלקטרונית וגם את הדרך המרהיבה שפתחה את הדלתות למוזיקה האלקטרונית של ימינו. | מאת: שיר אלוני

הסרט Sisters with Transistors בבימויה של ליזה רובנר הוא מסמך תיעודי הסוקר את תולדות המוזיקה האלקטרונית דרך נקודת מבטן של הנשים שהקימו את התחום. הסרט משתמש בקולה של לורי אנדרסון, בעצמה זמרת ויוצרת רבת זכויות בתחום, כדי להוביל את הצופים בין עשורים של חדשנות טכנולוגית ויצירתית, כשהוא מתמקד בדמויות שפעלו לעיתים בשולי הממסד המוזיקלי המסורתי.

דמויות מרכזיות והישגיהן

הסרט מציג גלריה של מלחינות וחוקרות סאונד שהשפיעו על האופן שבו אנחנו שומעים מוזיקה כיום:

• קלרה רוקמור: וירטואוזית של מכשיר הטרמין שהוכיחה כי ניתן להפיק מוזיקה מורכבת ובעלת הבעה ללא מגע פיזי בכלי.
  

• דפני אורם: המייסדת של סדנת הרדיו של ה-BBC אשר פיתחה את שיטת ה"אורמיקס" המאפשרת לתכנת סאונדים על ידי ציור על סרטי פילם והטענתם לתוך הטייפ.
  

• דליה דרבישייר: האישה שאחראית לעיבוד המקורי של נעימת הסדרה דוקטור הו, עבודה שהתבססה על חיתוך והדבקה ידנית של סרטים מגנטיים, כמו כן המלחינה של הרבה מאוד מהמוזיקה שליוותה את הסדרות והסרטים של ה-BBC וחלוצה בסימפול סאונדים.
  

• ונדי קרלוס: שהאלבום שלה "Switching on Bach" היה חלוצי בחיבור המוזיקה האנאלוגית עם האלקטרונית- הנגינה של יצירות של יוהאן סבסטיאן בך באמצעים אלקטרוניים.
  

• פאולין אוליברוס: מלחינה שפיתחה את מושג ההקשבה העמוקה, שהשתמשה באקורדיון ובמכשירי השהיה כדי ליצור מרחבי סאונד חדשים.
  

• אליאן רדיג: שיצרה עבודות סאונד אלקטרוניות שסייעו להגדיר מחדש מהי מוזיקה, כשהיא משווה בין הסאונדים של הטבע ושל מטוסים טסים לשטיחי הסאונד שהיא הייתה רוקחת.
  

• מריאן ארצ'ר: שיצרה מיצגים אמנותיים שאיפשרו לקהל ליצור את המוזיקה בעזרת האובייקטים בחלל וחיבורים נוספים של אמנות ומוזיקה. משחק עם הפיזיקליות של מה שקורה למאזינים בעת ההזאנה למוזיקה.
  

• סוזן צ'אני: חלוצה בשימוש בסינתיסייזרים של בוקלה אשר הביאה את הצלילים האלקטרוניים אל עולם הפרסום והפופ.
  

• לורי שפיגל: מפתחת תוכנה שהלחינה מוזיקה באמצעות מחשבים מוקדמים וחקרה אלגוריתמים של יצירה.
  

מה ניתן ללמוד מהסרט

הסרט מציע תובנות מעבר להיסטוריה המוזיקלית היבשה:

טכנולוגיה ככלי לשוויון: עבור נשים רבות באמצע המאה ה-20, הגישה לתזמורות ולקונסרבטוריונים הייתה חסומה או מוגבלת על ידי גברים. המוזיקה האלקטרונית אפשרה להן ליצור במעבדות קטנות או בביתן הפרטי. המכשירים והטכנולוגיה שימשו כלי עוקף לממסד הפטריארכלי והעניקו להן עצמאות אמנותית מלאה.

הגדרה מחדש של המושג מוזיקה: היוצרות המוצגות בסרט לא ראו במוזיקה רק רצף של תווים או סולמות. הן התייחסו לסאונד כאל חומר גלם שאפשר למתוח, להפוך, לסנן ולעצב. הלמידה מהן כוללת את ההבנה שכל רעש בטבע או במכונה יכול להפוך למרכיב ביצירה אמנותית.

חשיבות התיעוד והזיכרון ההיסטורי: הסרט מדגיש את הפער בין התרומה העצומה של הנשים הללו לבין המקום שקיבלו בספרי ההיסטוריה בזמן אמת. הוא מלמד אותנו לבחון מחדש נרטיבים היסטוריים ולחפש את הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים ועיצבו את התרבות המודרנית.

סבלנות, ניסוי ותהייה: העבודה עם הכלים המוקדמים דרשה סבלנות רבה (הנעימה של הסדרה ד"ר הו, למשל, דרשה 40 יום של הפקה!). הצופים רואים את המאמץ הפיזי הכרוך בטיפול במכשירי ענק וסרטים מגנטיים. הלמידה כאן היא על ערכה של ההתמדה ועל היכולת לראות פוטנציאל במכשירים שנתפסו בתחילה כציוד מעבדה קר ולא ככלי נגינה. כל כך הרבה מהמוזיקה של ימינו מערבת מוזיקה אלקטרונית ברמה כזו או אחרת, שכבר קשה לדמיין מציאות שבה זה היה חדש לגמרי. הסרט מאפשר הבנה של הדרך בה נוצרה המוזיקה האלקטרונית דרך חוויות הילדות של היוצרות שמופיעות בסרט (במיוחד ההשפעה הניכרת של מלחמת העולם השנייה, הסאונדים שהגיעו משידורי הרדיו והחיפוש בין תדרים והמכונות התעשייתיות שהיו השראה לסאונדים חדשים). מרתק ומעורר השראה.

הסרט לצפייה:

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם להצטרפות כחברים באתר