אחרי עשרים שנה של געגוע, הבסיסטית שני שביט חזרה אל עיר נעוריה ניו אורלינס בעיצומו של משבר עמוק. המפגש הטעון הוליד את השיר שסגר את אלבום הבכורה שלה, ומספק השראה על יצירה בזמנים קשים. | מאת: שיר אלוני שני שביט. יח"צ שני שביט נעה כבר שנים רבות מאחורי הקלעים של המוזיקה הישראלית. היא בסיסטית, מעבדת ומפיקה שעבדה עם אמנים רבים כמו אסתר רדא וסגיב כהן, וחברה בין היתר בהרכב הנשי "העבריות". כעת, לאחר עשרים שנות קריירה מוזיקלית, היא מוציאה את אלבום הבכורה שלה, "The Full Picture", המאגד ע

החודש האחרון היה ההכנה לקראת לכתה של אסתר שמיר ז"ל, שהתראיינה רבות סביב יציאתו של הסינגל החדש עם יהל דורון, "בצד השני של הפחד", תיארה את ההתמודדות האמיצה עם הידיעה שהמוות מתקרב ואת הקושי להיפרד. חשבתי עליה אתמול בלי לדעת שזה עומד לקרות. פרידה אישית מאייקון פמיניסטי בתרבות הישראלית, שאיתגרה אותי עם סטנדרט מקצועי ויצירתי גבוה מאוד. יהי זכרה ברוך. | מאת: שיר אלוני אסתר שמיר. צילום: נתן יעקובוביץ הייתה תקופה שהייתי נפגשת עם סולו יורמן ז"ל, לשעבר מנהל בהד ארצי, שהיה מנטור שלי ועז

הוא ברח מהבית בגיל 13, שר בחפלות, התמודד עם שדים אכזריים של התמכרות, מעצרים ומאסרים, והפך לאחד מקולות הזהב הגדולים והמשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית. עם פטירתו הלילה של ישי לוי בגיל 63, שיר אלוני נפרדת מ-"שועל הקרבות" שתרגם את פצעי החיים הכי עמוקים ליופי נצחי ולנחמה עבור כולנו. | מאת: שיר אלוני ישי לוי, צילום: Miriam Alster,FLASH90 הבוקר נדם אחד מקולות הזהב המפוארים והמרגשים ביותר שידעה מדינת ישראל. בגיל 63 בלבד, לאחר מאבק רפואי ממושך שהחריף בחודשים האחרונים וביטל את הופעותיו,

איך מוזיקה, שירה נשית חשופה ומיצבי אמנות נפגשים בחלל אחד? שיר אלוני על מאחורי הקלעים של ההופעה המשותפת עם מיקה דוארי בתערוכה המרתקת "ספירה מחדש" במגדל שלום, השיר שנולד מתוך הפצע, והקריאה שלכן לרוץ לראות אותה רגע לפני שהיא ננעלת בשישי ה-5.6.26 (יהיו כאן כמה תמונות למי שלא הספיקו) | מאת: שיר אלוני, צילומים: טלי גווילי, עריכת וידיאו: מיקה דוארי מימין לשמאל: יעל עורי, שיר אלוני, מיקה דוארי, מיקה רובינשטיין, עדי זקס. צילום: טלי גווילי מפגשים בין מוזיקאיות ויוצרות הם תמיד רגעים של

איך מוזיקת רוק כבד ומטאל הופכים לכלי הביטוי העוצמתי ביותר של אוטיזם ועצמאות? מבט על היצירה של "דניאל עמית והסייעות", על גיבור-העל האוטיסט הראשון בעולם, ועל הכוח של אמנות שלא מנסה להתנצל או להתאים את עצמה למיינסטרים. | מאת: שיר אלוני מוזיקת שוליים בועטת. דניאל עמית והסייעות. צילום: מאור לסטר מוזיקת רוק כבד ומטאל הייתה מאז ומתמיד הבית החם של ה-"אחר". המקום שבו הרעש, החיספוס והזעם הופכים לחומר גלם אמנותי לגיטימי, ושבו הכללים הנוקשים של המיינסטרים והצורך "להישמע נעים" פשוט לא קי

בליל חמישי ה-28.5.26 היה לילה מרוכז של מוזיקה רועשת, אמנות חופשית ועשרות הופעות חיות של הקהילה האלטרנטיבית המקומית - והכל בחינם לגמרי | מאת: שיר אלוני איור: עומר בית הלחמי בעולם תרבותי שנשלט לא פעם על ידי כוחות מסחריים גדולים, הקהילה האלטרנטיבית ומוזיקת השוליים המקומית צריכות להילחם על מקומן ועל הפינות האינטימיות שלהן בעיר. מועדונים קטנים נאבקים על קיומם, ויוצרים עצמאיים מחפשים ללא הרף במות שיאפשרו להם להשמיע קול אמיתי, פתוח ובועט. ביום חמישי האחרון, ה-28 במאי, התקיים פרויקט

המוזיקאית, הצ'לנית והמשוררת אדל הטל הלכה לעולמה לאחר התמודדות אמיצה עם מחלת הסרטן. הטל הותירה אחריה קהילה גדולה של חברים, עמיתים למקצוע ותלמידים הכואבים את פרידתה. במהלך חייה שילבה בין עשייה מוזיקלית ענפה ומגוונת על הבמות ובאולפנים, לבין גישת הוראה ייחודית שהתמקדה בחיבור של התלמיד אל עולמו הפנימי. | מאת: שיר אלוני 🎻 דרך מוזיקלית עשירה וענפה הטל החלה את לימודי הצ'לו בשנת 1986, ולמדה אצל שאול שוורץ וגבי בלוטנר. בהמשך רכשה השכלה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לאורך השנים פית

רשמים מערב ההקלטה החגיגי של הפודקאסט המצליח "הופעה מהגיהנום", לציון חמש שנים וחצי של פעילות. המנחים, המוזיקאים אורי רונן ואביגיל קובארי, אירחו על הבמה את הזמרת והיוצרת דניאל רובין לשיחה פתוחה על פאשלות, יצירה בזמן משבר, והורות טרייה בתוך עולם המוזיקה. הפודקאסט הופך את הרגעים המבעסים והקשוחים של הופעות חיות לרגעים מצחיקים ומלמדים מאוד, ומראה איך גם האמנים הגדולים והמצליחים ביותר עוברים דרך אתגרים לא פשוטים. | מאת: שיר אלוני מימין לשמאל: אביגיל קובארי, אורי רונן ודניאל רובין.

על המפגש המרתק שהתקיים בשישי האחרון במרכז פרס לשלום ביפו, שבו פרטים קטנים וסיפורים נדירים החזירו לרגע את האדם שמאחורי הדמות המיתולוגית של הזמר הלאומי. על הבחירה שלו לפרוש מהבמה בעקבות הטראומה האישית שעבר, המעידה על נאמנות לעצמו ולמה שטוב לו. | מאת: שיר אלוני אריק איינשטיין (צילום: ז'ראר אלון) הקסם שבפרטים הקטנים בתוך הרעש של החיים והחדשות הלא פשוטות שמציפות אותנו מכל עבר, כולל הידיעה הכואבת על סמ"ר נגב דגן שנפל באותו הבוקר בלבנון, להיפגש ביום שישי באולם עם חלון ענק המשקיף אל

תחרות הזמר שמתקיימת בסוף השבוע הזה וחוגגת את שנתה ה-70, החלה את דרכה כניסיון לשיקום תרבותי של חורבות מלחמת העולם השנייה. המטרה הראשונית הייתה לרתום את הטלוויזיה, מדיום חדש ומוזר בשנת 1956, כדי לאחד את העמים סביב ערכים של חופש וליברליזם. הנה כמה מהרגעים והשירים שהציעו גם מבט אמיץ פנימה, נחמה והתמודדות, או קול אלטרנטיבי, במהלך ההיסטוריה של התחרות | מאת: שיר אלוני כשבוחנים את שכבות ההיסטוריה של האירוויזיון, מגלים עדות למאמץ מתמשך של יבשת שלמה לאחות שברים. מה שהחל כמיזם פוליטי-ת