מרסיי: עיר, כוח ופוליטיקה
- נתיב כפרי
- לפני 12 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
ביקורת על סדרה שאולי שווה לצלול אליה בין האזעקות: "מרסיי", סדרת המקור הצרפתית הראשונה של נטפליקס (ז’אנר: דרמה פוליטית, מתח. שנת יציאה: 2016) | מאת: נתיב כפרי
מתי בפעם האחרונה קמת בבוקר עם תחושה שהעיר שלך חשובה לך יותר מהאישה שחולקת איתך את המיטה?
"מרסיי", סדרת המקור הראשונה בצרפתית של נטפליקס, בכיכובו של ז’ראר דפרדייה המצוין, עונה על שאלות קשות מסוג זה ומאתגרת את הדמויות שלה הרבה מעבר למה שנראה אפשרי ואנושי.
הסדרה, שיצאה לאוויר בשנת 2016, מרגישה עדכנית עד כדי כאב.
עולם רווי סקס, תככים וסיפור משפחתי, המשמש מסגרת לסיפור רחב יותר על הקשר המורכב בין תושבי העיר לבין העירייה. בראש המערכת הזו ניצב ראש העיר הוותיק והשמרן של מרסיי, רוברט טארו. התמהיל שנוצר ממבטים דרוכים על העיר, המלוּוים בצלילי כינורות מתוחים – יוצר מתח מתמשך ותחושת דריכות כמעט קבועה.
לצד משברים בזוגיות וקרעים ביחסים אישיים ומקצועיים, נחשפים צדדים רגישים ופנימיים יותר של ראש העיר, והגבול בין הציבורי לפרטי מיטשטש שוב ושוב. כבר מהפרק הראשון נבנה מתח בין הדמויות המרכזיות, ובראשן המאבק העיקש בין לוקה בארס, המבקש לרשת את התפקיד לא בירושה אלא בזכות (או בכוח), לבין טארו, שכיהן בתפקיד שנים רבות.
טארו ראה בבארס חניכו ואיש אמונו, אך עד מהרה הוא מבין שלבארס שאיפות אחרות – הרסניות. מול החניך הסורר שמנסה לקחת את העיר בכוח, מחליט טארו להתמודד מחדש על ראשות העיר, למרות שחשב שכבר פרש. כך הוא נשאב שוב אל הסחרור הפוליטי, כלכוד בין מלתעותיו.
בהמשך נחשפים ממדי השחיתות, לצד הקשרים האפלים והאלימים בין פרנסי העיר לבין אליטת הפשע המקומית: ברוני סמים המתרועעים עם פוליטיקאים, נשים חזקות המנסות להחזיק גברים בציפורני תשוקתן (כולל סצנות של עירום חלקי), וגבר אחד אלים שאינו מוכן לוותר על האקסית שלו.
הסדרה חושפת רגעים אישיים וכמעט אינטימיים,לעיתים כמציצים מהצד, ולעיתים דרך סיפור גלוי ונוגע ללב. בין אם מדובר ברגע של אושר ובין אם בכאב שמפלח את הדמויות, החשיפה נעשית באכזריות מפתה ובאותנטיות אירופאית-צרפתית, השונה מאוד מהמקבילה ההוליוודית. במילים אחרות, מרסיי היא לא מה שהתרגלתם לראות.
הסדרה מלווה במוזיקה מקורית, ומציגה נופים ייחודיים של מטרופולין צרפתי מלוטש לצד רגעים אפלים ומותחים. המשחק המרשים של ז’ראר דפרדייה, בדמות אדם שאינו בקו הבריאות, סובל מעודף משקל ומחוסר יציבות בכל היבטי חייו - מציג דמות חזקה כלפי חוץ אך שברירית מבפנים. האייקון הצרפתי ממשיך לרתק גם יותר משלושים שנה אחרי הופעותיו הזכורות משנות ה־90, בסרטים כמו גרין קארד ו־1492: מעבר לגן העדן.
לצידו בולט בנואה מז’ימל בתפקיד לוקה בארס, ואת האנסמבל משלימות ג’רלדין פיילאס כאשת ראש העיר ו־סטפני קיילארד כבתו השאפתנית.
הבימוי מעמת דמויות בתוך מערכות יחסים יומיומיות - בעל ואישה, אב ובן, בעלי ברית ואחים לנשק- עד שנוצרים סדקים עמוקים שמעלים את השאלה מה נותר מהקשרים הללו, ומה היו מלכתחילה. המשברים המשפחתיים משתלבים במאבק הכוחות הפוליטי, במסעו של טארו אל עבר מערכת בחירות נוספת, אל מול האיש שאותו רצה להכתיר כיורשו - והפך לאויבו הגדול ביותר.
בריתות חדשות נרקמות, אחרות מתפרקות באלימות, והדיאלוגים בין הדמויות, לעיתים מתאבן ולעיתים המנה העיקרית, משתלבים בסצנות ארוטיות במינון אירופי, שמוסיפות מורכבות לעלילה ומשאירות את הצופה עם חשק לעוד.
שורה תחתונה: מומלץ בחום למי שמחפש סדרת מתח דרמטית בוגרת, למי שרוצה לחזק את הצרפתית שלו, או פשוט למי שמבקש לצאת מהתבניות הגנריות ולצלול לעולם אחר. מרסיי סוחפת אל המעמקים האפלים של עולמה היפה והמכוער של העיר, עולם הפוליטיקה המקומית, שלא זוכה לעיתים קרובות לבמה כה מרכזית ומרתקת.
ציונים: עלילה – 9 מוזיקה – 7 משחק – 8.5 ציון כולל – 9
סדרה מעולה, שקשה להבין מדוע בוטלה לאחר שתי עונות ומדוע זכתה לביקורות מקומיות שליליות בצרפת. כל פרק מרגיש אמיתי ומרתק, ומשאיר רצון לעוד. מומלץ לצפייה מגיל 16–18. לינק לצפייה בנטפליקס
* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם להצטרפות כחברים באתר
תגובות