"הוא לא נראה כמו פסיכופת": סיגל אחיטוב כותבת על התסמינים וההתמודדות

כשהגוף מספר את מה שהמילים מנסות להסתיר: מסע מצמרר ומרתק אל מאחורי המסיכה של הפסיכופת הכריזמטי שישב אצלי בקליניקה, להבין מה היא פסיכופתיה וכיצד ניתן להתמודד איתה. | מאת: סיגל אחיטוב, פסיכו-כירולוגית

כריסטיאן בייל, המגלם את הדמות של הפסיכופת בסרט "אמריקן פסיכו". צילום מסך מתוך הסרט.

הוא לא נראה כמו פסיכופת.

וזה בדיוק מה שהיה מפחיד בו.

נכון שכשאנחנו שומעים את המילה "פסיכופת", ישר עולה לנו בראש דמות מסרט אימה. מישהו אלים, מסוכן, חסר שליטה. רוצח. אבל במציאות, הרבה פסיכופתים נראים בדיוק להפך.

לפני שבועיים ישב אצלי בקליניקה בחור שנראה טוב, מטופח, כריזמטי, רהוט, מנומס בצורה כמעט מושלמת. מהסוג שאנשים אומרים עליו: "אין מצב… הוא נראה הכי נורמטיבי בעולם." אפילו מהסוג שהיית רוצה לשדך לבת שלך.

הוא נכנס לקליניקה, חייך בנימוס, שאל אם הרכב שלו מפריע לשכנים. גבר גבוה, נאה מאוד, שאל אם אפשר לקבל כוס מים, החמיא בעדינות על הספה בקליניקה.

ובהמשך הוא תיאר איך בילדותו היה פוגע בבעלי חיים, בלי למצמץ.

מתי המילים משקרות והגוף מדבר?

הוא ידע להגיד את כל הדברים הנכונים. מתי להצטער. מתי לדבר על רגשות. מתי להיראות פגיע. אפילו הייתה בו מין "רגישות" כזאת, מהסוג שגורם לך לחשוב שיש מולך אדם שמבין נפש לעומק. אבל משהו בו היה מדויק מדי. נקי מדי. כאילו הנחמדות קיימת ברמת הביצוע, לא ברמת הרגש.

הנימוס, החיוך, הרגישות המדויקת, לא התאימו בכלל למה שעלה באבחון הפסיכו-כירולוגי. הידיים שלו כבר סיפרו סיפור שהמילים ניסו להסתיר.

(Image: GETTY) הרוצח הסדרתי טד באנדי מחזיק את ידו למעלה

באבחון פסיכו-כירולוגי יש מאות נתונים. אני מסתכלת על מבנים נוירו-התפתחותיים, סימטריה, טונוס, מבנה אצבעות, קפלים, איכות העור והציפורניים, סמנים שהמחקר מקשר להתפתחות מערכת העצבים והמוח כבר מהשלב העוברי. וכבר במבט הראשון היו אינדיקציות חריגות מאוד:

- אצבעות לא פרופורציונליות.

- עקמומיות מבנית באצבעות- Clinodactyly.

- פערים חריגים בין האצבעות.

- קפלי כף יד לא סימטריים.

- מבנה נוקשה וקר של כפות הידיים.

- ציפורניים קטנות ולא פרופורציונליות.

אלו מה שנקרא Minor Physical Anomalies (MPAs). והסיבה שזה משמעותי היא שהמוח והעור מתפתחים מאותה שכבת עובר - האקטו-דרם. לכן לעיתים הפרעות נוירו-התפתחותיות עמוקות משאירות "חתימה" גם בגוף, ויש להן השלכה על מחלות גוף, מחלות נפש והפרעות אישיות. המחקר מצא קשר הדוק בין MPAs לבין מבנים אנטי-סוציאליים חמורים, פסיכופתיה וקור רגשי קיצוני.

וככל שהאבחון התקדם, המסקנה הקשה נהייתה חדה יותר ויותר: אין שם מצפון. אין הרהור פנימי. אין אמפתיה רגשית אמיתית.

העיניים לא היו על הזיכרון, הן היו עליי.

בפגישה השנייה הוא התחיל לדבר על הילדות שלו. בהתחלה כמעט casually, כאילו הוא מספר זיכרון תמים. ואז, בלי לשנות טון, הוא התחיל לתאר איך היה קושר את זנבותיהם של חתולים, מחבר אותם, איך היה מצית אותם, ואיך היה עולה למגדל המים במושב וזורק אותם למטה רק כדי לשמוע את הצווחות.

העיניים שלו לא היו על הזיכרון. הן היו עליי. הוא בדק את הפנים שלי. בחן אם הזדעזעתי. וכשהוא ראה שאני נשארת יציבה, הוא החריף את התיאורים עוד יותר. הוא לא בדק אם אני מבינה. הוא בדק אם אני נשברת. כאילו מחפש את הגבול שלי. מחפש שליטה. מחפש לראות אם הצליח לחדור.

ואז הוא שאל אותי בשקט: "זה גורם לך לפחד ממני?"

הסתכלתי עליו ולא עניתי מיד. "אתה רוצה שזה יזעזע?" שאלתי. "למה בכלל אתה מספר לי את זה? מה חיפשת להשיג בתיאורים?"

ואז הגיע החיוך. לא חיוך אנושי. חיוך ריק, קר. חיוך מזוקק של פסיכופתיה. הוא סיפר את זה ניתוק מוחלט, אפילו סוג של הנאה שקטה. ובעיקר - כדי לבחון אותי.

מהי באמת פסיכופתיה?

פסיכופתיה היא מבנה אישיות מורכב שנמצא על הספקטרום של הפרעת אישיות אנטי־סוציאלית (ASPD), אבל מייצג תת-קבוצה מאוד ספציפית. לפי ה־DSM-5 מדובר בדפוס מתמשך של פגיעה בזכויות אחרים, מניפולטיביות, רמייה, היעדר אחריות, חוסר אמפתיה והיעדר חרטה אמיתית.

אבל החלק הכי מתעתע בפסיכופתיה הוא המבנה הרגשי. לפסיכופתים יש הרבה פעמים אמפתיה קוגניטיבית גבוהה מאוד. הם יודעים לקרוא אנשים בצורה כמעט טורפנית: מזהים חולשות, פחדים ופצעים רגשיים במהירות יוצאת דופן. אבל הם לא באמת מרגישים את האחר.

הם חקיינים מעולים. כמו ציפור מיינה שמחקה קול אנושי, בלי להבין את המשמעות שלו. הם יודעים לחקות חרטה, לחקות סליחה, לחקות חום, לחקות אינטימיות וחיבור אנושי עמוק. אבל מאחורי זה, אין באמת אשמה, מצפון או לב.

היום המדע כבר יודע להראות שפסיכופתיה מופיעה גם במוח. בבדיקות דימות מוח (fMRI) של פסיכופתים רואים שוב ושוב שינויים באזורים שאחראים על פחד, מוסר ואמפתיה:

- האמיגדלה שאמורה להגיב למצוקה אנושית, מגיבה בצורה מופחתת משמעותית.

- הקורטקס הפרה-פרונטלי שאחראי על בלמים מוסריים וקבלת החלטות, מתפקד אחרת.

הם יכולים להבין רגש, בלי להרגיש אותו. וזה בדיוק מה שהופך אותם לכל כך מתעתעים וכריזמטיים.

האם יש סיכוי לטיפול?

אחד הסמנים המוקדמים והחזקים ביותר לפסיכופתיה הוא אכזריות לבעלי חיים בילדות (Callous-Unemotional Traits). ובמקרה הזה בלט ההיעדר המוחלט של חרטה. פסיכופתים כמעט אף פעם לא מגיעים לטיפול מתוך רצון אמיתי להשתנות, אלא בגלל לחץ חיצוני מאיים (מערכת משפטית, איום בגירושים או אובדן עבודה).

ולמרות הכול, חשוב להגיד משהו מקצועי והוגן: בשנים האחרונות המחקר מתחיל להראות שיש גישות טיפול מסוימות שכן מצליחות להשפיע, לפחות חלקית. אחת הגישות המבטיחות ביותר כיום היא MBT (Mentalization-Based Therapy).

מחקר גדול מ-2025 הראה שטיפול MBT בגברים עם ASPD הצליח להפחית משמעותית אגרסיה, אלימות וחזרה לפשיעה לאורך זמן. הטיפול מבוסס על תיאוריית ההתקשרות ומנסה לפתח את היכולת לראות את האחר כאדם עם עולם פנימי אמיתי. האם זה "מרפא" פסיכופתיה? לא, אבל זה מראה שהמוח נשאר גמיש במידה מסוימת.

ועדיין… אחרי שנים בתחום, אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לדעת לזהות אותם. כי פסיכופתים כמעט אף פעם לא נראים כמו מפלצות. הם נראים כמו האדם הכי מקסים וכריזמטי בחדר. וזה בדיוק מה שהופך אותם למסוכנים כל כך.

בשורות טובות,

סיגל 🙌🏻 * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם