מערכון: "החור שלא היה" (אולי יהיה לי מזל והוא יגיע לטלוויזיה?)

מאת: שיר אלוני, בהשראת "זהו זה". 25.3.26 דמויות:

• מושיקו: הקורבן. עומד בתוך הריסות הסלון שלו, נסער ומפוחד.

• השוטר: שוטר עייף, חסר סבלנות, שמחפש כל תירוץ לסגור את האירוע בלי רישום.

• נציג מס רכוש: הגזלייטר. תפקידו להקטין את הנזק עד לא היה.

• השכן: שכן שמנסה לעזור למושיקו לנסח את התלונה בזהירות כדי שהמערכת תקבל את זה ותעזור.
  

(סלון הבית של מושיקו. חור ענק בתקרה, אבק בכל מקום. מושיקו מחזיק חתיכת ברזל מעוקמת)

מושיקו: שוטר, תסתכל. נפל לי פה טיל בתוך הסלון. שרף לי את המזנון. הוא היה מעץ מלא. 6500 שקל. הלך קיבינימט.

השכן: (לוחש למושיקו) מושיקו, תגיד להם "פגיעה פיזית במבנה". אל תגיד "טיל", זה ישר מקפיץ להם את הצנזורה.

השוטר: (מביט במצב הדירה בשיעמום) שמע, מושיקו, אני פותח פה יומן אבל שתדע, ברגע שאני לוחץ אנטר, יוצא על זה צו איסור פרסום. אתה לא תוכל לספר לאף אחד שזה קרה. לא לשכנים, לא לעיתונות, אפילו לא לאימא שלך. אם תדבר, אתה עובר עבירה ביטחונית. יזמינו אותך לחקירות אצל השב"כ. אתה בטוח שאתה רוצה את הכאב ראש הזה? לא עדיף שתקרא לזה "תקופה של נס?"

מושיקו: אבל השכנים ראו! כל הרחוב רעד!

נציג מס רכוש: (מסתובב עם פנקס, מביט בחור בביטול) תגיד, מושיקו, המזנון הזה שאתה מדבר עליו, בטוח שהוא היה מעץ מלא? אולי הוא היה מקרטון דחוס ופשוט התפורר מהלחות? אני רואה פה הזנחה של שנים, לא פגיעה. אתה צריך להגיד תודה לאלוהים שזה קרה סוף סוף ותוכל להחליף אותו. אח... תקופה של נס!

מושיקו: הזנחה?! נפל פה טיל!

נציג מס רכוש: (רושם) "הנ"ל מציג תגובה רגשית לא פרופורציונלית". מושיקו, אני רואה פה ברישומים שבגיל חמש עשרה הלכת לייעוץ בגלל פחד מהחושך. אדם עם רקע כזה, הזיכרון שלו לא אמין במצבי לחץ. אולי חלמת על הפיצוץ הזה? אולי זה בכלל זיכרון מושתל מהילדות?

השכן: (מנסה להתערב) אדוני, אני הייתי פה. היה בום. יש רסיסים.

השוטר: (פונה לשכן) אתה ראית את הרגע שהרסיס נגע בבטון? לא. אז אל תסבך אותו. מושיקו, אם נפתח חקירה, נצטרך לחקור אותך שוב ושוב. נשאל אותך אם לקחת כדורים באותו בוקר, אם שתית משהו, למה הבית שלך היה ככה חשוף. זה יימשך שנים. בסוף יגידו שזה חוסר עניין לציבור כי אין עדויות ראייה מהשנייה של הפיצוץ. עזוב, בוא נסגור את זה כ-"תקלה בבנייה".

מושיקו: תקלה בבנייה?! זה חור של שלושה מטר!

נציג מס רכוש: (מחייך חיוך דק) חור זה עניין של פרשנות. אולי זה פשוט חלון תקרה שלא ידעת עליו? אנשים לפעמים מדחיקים דברים שהם לא רוצים להתמודד איתם. בקהילה שלנו לא אוהבים רעש, מושיקו. תחשוב על השם של המשפחה שלך. אתה באמת רוצה שיגידו שאתה "הנפגע מהחור"? הכי טוב שתגיד מה שכולם אומרים: "זו תקופה של נס!"

השוטר: (סוגר את הפנקס) יאללה, אני זז. מושיקו, אם אתה מתעקש להמשיך עם זה, תדע שאין עליך הגנה. המערכת לא אוהבת אנשים שמתעקשים שקרו להם דברים שלא קרו. נודניק כזה...

(השוטר ונציג מס רכוש יוצאים מהדירה. נשאר רק השכן עם מושיקו בחושך תחת החור בתקרה)

השכן: מושיקו, בוא. אני אעזור לך לכתוב את זה שוב, אולי נמצא מילים אחרות... אולי תכתוב... "תקופה של נס?"

מושיקו: (תופס לשכן ביד, בקול נמוך ורועד) תקשיב לי טוב. הם עוקבים אחריי. אם מחר אתה שומע שמצאו אותי מת מתחת להריסות ואומרים שהתאבדתי מהצער, אל תאמין להם. אם הם כותבים שקפצתי מהחור הזה, זה שקר. מאיימים עליי כי אני לא מסכים להגיד שזה לא "תקופה של נס". תזכור מה שאמרתי לך.

(השכן מביט בו במבט קפוא ויוצא חסר אונים. מושיקו נשאר עומד לבדו בסלון ההרוס ומכסה את העיניים) מושיקו: אה! תקופה של נס! כן עכשיו אני רואה. כן.

(המסך מחשיך. על הרקע השחור מופיע כיתוב לבן)

לזכרה. 15.03.2026

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי  |  להרשמה חינם  |  להצטרפות כחברים באתר