דיפ דייב: זאמרוק (רוק מזמביה) והמוזיקה "המסוכנת" של נגוזי פאמילי

הסיפור של הזאמרוק (Zamrock) הוא מפגש תרבותי שהתרחש בזמביה בשנות השבעים. הזרם המוזיקלי הזה צמח משילוב של פוסט קולוניאליזם, רוק פסיכדלי ופאנק. התוצאה הייתה סצנה עצמאית עם סאונד מחוספס שהקדים את זמנו. בדגש על להקת NGOZI FAMILY | מאת: שיר אלוני

בעלי אלכס הוא זה שהכיר לי את הלהקה הזו ונדלקתי. אני אוהבת מוזיקה כזו, בהקלטות שנשמעות כאילו הוקלטו במוסך, לא מלוטשות, חיות, "מטונפות". ספציפית להקת NGOZI FAMILY, מזמביה, יש לה אופי שמשלב בין רוק פסיכדלי לבין משהו שאפשר היה לשמוע אצל בלאק סבאת'. שירים שיש בהם עליצות מסוימת אבל גם טקסטים מחאתיים-מעמדיים נוקבים. זרם הזאמרוק (Zamrock) צמח בזמביה בשנות השבעים כתוצאה מתהליכים פוליטיים וחברתיים מורכבים. לאחר קבלת העצמאות ב-1964, הנשיא קנת קאונדה ביקש לאחד את האומה דרך התרבות. הוא קבע צו שחייב את תחנות הרדיו להשמיע מוזיקה מקומית בשיעור של 95 אחוזים מהזמן. הצו דחף דור של מוזיקאים צעירים, שגדלו על ברכי הרוק המערבי והפאנק, ליצור גרסה מקומית, מחוספסת ואנרגטית משלהם.

פול נגוזי: הדרך אל ה-"סכנה"

פול דובסון ניירונגו נולד ב-10 בינואר 1949 בעיירה לונדאזי במזרח זמביה. את תחילת דרכו המקצועית עשה בשנת 1970 עם להקת Scorpions (לא הלהקה הגרמנית... ) ובהמשך הצטרף להרכב Three Years Before. לאחר פירוק ההרכב ב-1974 בשל קשיים כלכליים, נגוזי עבר ללוסקה והצטרף ללהקת Crossbones ומשם ללהקת Musi-O-Tunya שבסיסה היה בקניה (מקור).

הכינוי "נגוזי" (Ngozi), שפירושו "סכנה", ניתן לו על ידי מעריציו בעקבות הופעותיו הפרועות והשימוש הפיזי והקיצוני בגיטרה על הבמה. לאחר שחזר מזמביה בסוף 1975, הוא הקים מחדש את ההרכב שלו תחת השם Ngozi Family. ההרכב המרכזי כלל את פול נגוזי (גיטרה מובילה ושירה), טומי מוואלה (בס), קריסי "זבי" טמבו (תופים) ופיטר בוואליה (גיטרת ליווי).

הסאונד: "פרימיטיביזם" מלא עוצמה

המוזיקה של נגוזי פאמילי התאפיינה בצליל גיטרה רועש במיוחד, רווי באפקטים של פאז (Fuzz), פייזר ו-ווא-ווא. המבקרים תיארו (בהתנשאות, לדעתי) את הסאונד שלהם כפרימיטיביזם תזזיתי, שבו הלהקה מתגברת על חוסר במיומנות טכנית מסורתית באמצעות כוח רצון ואנרגיה גולמית.

אלבום הבכורה שלהם משנת 1976, Day of Judgement, הוקלט באולפני dB בלוסקה ונחשב לאחד התוצרים הגולמיים ביותר של הז'אנר. הגיטרות הוקלטו בווליום גבוה שיצר עיוות טבעי, והתופים נשמעו פשוטים וישירים. האלבום הבא, 45,000 Volts מ-1977, הוקלט באולפני Sapra בניירובי והציג הפקה מאוזנת יותר ששילבה השפעות של בלאק סבאת' וג'ימי הנדריקס עם מקצבי ריקוד מקומיים.

דיסקוגרפיה נבחרת של נגוזי פאמילי

הלהקה הייתה פורייה מאוד במהלך שנות השבעים והוציאה סדרה של אלבומים בלייבלים כמו ZMP ו-Chris Editions:

• My Ancestors (Chrissy Zebby Tembo & Ngozi Family, 1974)

• Day of Judgement (1976)

• 99% Confusion (1976)

• 45,000 Volts (1977)

• Bad Character (1977)

• Heavy = Metal – Live! Nairobi International Casino! (1977)

• Happy Trip (1978)

• Heavy Connection (Featuring Chris Zebby Tembo, 1978)

• Viva Ngozi

• Lightning and Thunder

• The Ghetto

• I’m Not Made Of Iron

דמויות נוספות וקריסת הסצנה

סצנת הזאמרוק כללה הרכבים בולטים נוספים כמו WITCH, שהייתה הלהקה המצליחה ביותר ששילבה פסיכדליה עם פאנק, ו-Amanaz, שהביאו את ז'אנר האסיד פולק והגראז' לתודעה המקומית.

בסוף שנות השבעים המציאות בזמביה השתנתה. צניחת מחירי הנחושת הובילה למשבר כלכלי עמוק, והמדינה הושפעה מסכסוכים צבאיים במדינות השכנות. עוצר לילי וניתוקי חשמל מנעו קיום הופעות במועדונים. בשנות השמונים הכתה מגפת האיידס בקהילת המוזיקאים וגרמה למותם של מוזיקאים רבים. פול נגוזי עצמו המשיך להקליט ולהופיע גם בשנות השמונים הקשות, עד שהלך לעולמו בשנת 1989.

התחייה המחודשת

החל משנת 2010 החל הלייבל Now-Again Records להוציא מחדש את אלבומי הזאמרוק. המהדורות המחודשות חשפו את המוזיקה לקהל עולמי רחב. השיר "Nizakupanga Ngozi" של פול נגוזי זכה לעדנה מחודשת כאשר הראפר טיילר דה קריאייטור דגם אותו בשירו "Noid". הסיפור של נגוזי פאמילי נותר עדות ליכולת של מוזיקה לצמוח מתוך דוחק ומחסור ולהישאר רלוונטית גם עשורים לאחר מכן.

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי | להרשמה חינם