מלכת הפיוז'נים: צלילה לתוך הקריירה המוזיקלית המשוגעת של צביה אברבנאל שחגגה השבוע יומולדת 86

בשבת האחרונה צביה אברבנאל (בר) חגגה 86 קיצים ויצרתי לכבודה פרק שלם של "חדש | ישן | מושאל | כחול" שעוסק רק בשירים שלה, מכל התקופות, אבל היא עוד הרבה יותר מזה, עולם שלם ומרהיב שראוי להקדיש לו הרבה מעבר לחמש דקות. אז יצרתי לכם פלייליסט עם מיטב יצירותיה לצלול בהן, יש כאן גם את התכנית שעשיתי. מזל טוב ועד 120 | מאת: שיר אלוני

עטיפת אלבומה של צביה אברבנאל ששילב נגינה תימנית עם ג'אז ופ'אנק, עם ההרכב "הברנשים של פיאמנטה"

אזור 2012, 2013, הסצנה של מועדון "התדר" בתל אביב מייצרת אירועים תרבותיים יפיפיים חינם לכולם, בין המייסדים שלו והדיג'יים הקבועים נמצאים גם מי שייסדו את הלייבל "פורטונה רקורדס": צח בר, אריאל תגר (כלבתא), אורי ורטהיים (מיקסמונסטר) ועופר טל (סקולמאסטר). יחדיו הם מצאו מחדש אלבומים נדירים, שנשכחו מעין ומלב או לא קיבלו את הכבוד הראוי להם בזמן אמת, צלילים מקומיים שמדהים שנוצרו כאן וכור ההיתוך התעלם מהיופי הרב שהיה בהם. בין התקליטים הנדירים, שמצא עופר טל, היה האלבום "שירי לבב" של צביה אברבנאל, שיצא בשנת 1969. פנינה מוזיקלית, ששילבה את התיפוף התימני ושירה בתימנית, עם ג'אז ופ'אנק, פיוז'ן מיוחד מאוד שקרה יחד עם ההרכב "הברנשים של פיאמנטה". כך נחשפתי לצביה ולפועלה, בהתחלה דרך התקלוטים בתדר של האלבום הזה, שתפס לי את האוזן בייחודיות שלו, מאוחר יותר בהופעות שלה שסיקרתי עבור הבלוג של יובל אראל וגם, בשביל עצמי. כי נדיר לפגוש כזו מישהי שהיא אוצר של ידע היסטורי מצד אחד וגם של חדשנות ומקוריות. זה נותן המון השראה.

https://video.wixstatic.com/video/a12824_5669353c1b49412db7ed1e70d7b89c65/1080p/mp4/file.mp4

התכנית "חדש | ישן | מושאל | כחול" שהקדשתי לצביה

עם הזמן וגם בהכנות ליצירת התכנית, נתקלתי באלבומים ושירים שהקליטה, פרויקטים יצירתיים ואמנותיים שהשתתפה בהם ונתנה להם את הטעם הייחודי של הנגינה התימנית האסלית. וגם ניסויים מוזיקליים מגוונים אחרים. הדיסקוגרפיה שלה כוללת פיוז'נים לא רק עם ג'אז ופ'אנק אלא גם עם מוזיקה הודית, יפנית, ביצועים מחודשים לשירי ארץ ישראל מוכרים אבל בזווית שלה, ועוד. האלבום שהכי הרשים אותי היה האלבום "משירת הנשים בתימן", שהוא מסמך היסטורי אפילו יותר משהוא אלבום רגיל. הוא עבודת דוקטורט על המוזיקה היהודית בתימן, לפי המחוזות השונים של המדינה שלכל אחד מהם היה אופי וסגנון מוזיקלי אחר, הטעמות אחרות, גרובים אחרים. אברבנאל, כבת המחוז הרדאעי, מנגנת ושרה את השיר המוכר שביצעה עפרה חזה, "אם ננעלו", שכתב במקור הרב שלום שבזי במאה ה-17, בהטעמה ובגרוב של המחוז הרדאעי.

צביה היא אישה מחוננת, שמגיל צעיר הצליחה בלימודים למרות שבשעות שאחרי בית הספר רעתה את הצאן של המשפחה, הצליחה לקבל מלגה לבית הספר הריאלי בחיפה אך בחרה להגיע לבית ספר לאמנויות של מאיר שפיה, לאחר מכן הצטרפה לשרה לוי תנאי בתיאטרון ענבל (שבימים אלה רביד כחלני מרים אותו מחדש כמקום להופעות חיות). היא הגיעה לארה"ב ללמוד ונעה במרחבים שונים שהביאו אותה להכיר בין היתר את סמי דיוויס ג'וניור, שהתלהב מהנגינה התימנית שלה והציע לה את הרעיון להקליט את המוזיקה הזו בחיבור עם ג'אז. כששבה לישראל, לגור בעיר חולון, הכירה את אלברט פיאמנטה וההרכב שלו. פיאמנטה בסוף שנות ה-60 היה מעורב בפרויקטים רבים במיוחד ידוע שיתוף הפעולה שלו עם אריק איינשטיין בשיר "אובלדי אובלדה" (הקאבר לביטלס) ובשיר "בית הערבה".

צביה אברבנאל לא זכתה להכרה בישראל באופן הציבורי שהגיע לה, למעט תכנית אחת בגלי צה"ל שסיקרה פעם אחת את האלבום הראשון שלה. למרות זאת היא לא ויתרה, הופיעה בכל מקום שרק יכלה וחרשה את הארץ, במשך השנים היא הוציאה כאמור כמה וכמה אלבומים וסינגלים. כולם זכו להתעלמות מהתקשורת. כל זאת עד פורטונה רקורדס, שהוציאו מחדש את האלבום שלה גם לחו"ל, למרבה השמחה וההתלהבות של דיג'יים שנהנים לתקלט ולסמפל מוזיקת עולם ופיוז'נים מהסוג שהיא יוצרת. האלבום זכה להצלחה בחו"ל, כמו שקרה עשרים שנים לפני כן לשיר "אם ננעלו" של עפרה חזה.

האם אנחנו מסוגלים ללמוד את הלקח מהסיפור הזה ולתת יותר במה לתרבויות ושפות מגוונות, לאפשר למרבד הקסמים שיעטוף את המציאות הכאובה שלנו? או שנמשיך לחשוב שמוזיקה ישראלית היא רק בעברית ועם השפעות מערביות?... תודה לך צביה אברבנאל על העשייה הענפה שלך, מעוררת השראה, יצירת ומופלאה. מזל טוב.

לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם