שירה: "בסוד החשמל"- נעמי חשמונאי

את הספר רכשתי כשהגעתי לפני כמה חודשים לתעד הופעה של חשמונאי בכולי עלמא. לקח לי זמן לקרוא אותו עד הסוף. והנה כמה מרשמיי. | יצא ב-2023, בעריכת דורי מנור | מאת: שיר אלוני

"הצער בא היום, הרוח מסובבת הים בחדרים נוזל אחות שלך היא שמש, תבוא בצהריים לראות שלא הלכת לעזאזל הנה נפשך קורצת פושטת יד כמו סתו קוראת מיטת האש ההיא, לכי לכי לישון עכשיו." (עמ' 29) רוב השירים בספר אינם מחורזים ובנויים כמו השיר הזה, שהוא בין אלה שסימנתי לי בספר שאני אוהבת. כשאני קוראת ספרי שירה יש לי את הנטייה לקרוא ולסמן לי שירים שאני מרגישה שהייתי יכולה להלחין אותם יום אחד. ולפעמים זה לא חייב להיות פזמונאי, פשוט משהו שעושה לי רגש הזדהות.

התחושה בקריאת הספר היא כאילו נכנסתי לזרם התודעה של נעמי, זה תובע תשומת לב משמעותית יותר מטקסטים יותר קומוניקטיביים/ מחורזים/בנויים. כאן יש לשירים זמן וקצב אחר. האניגמטיות של הספר מרגישה כמו מסכה על הדברים שבאמת היו רוצים להיאמר. הרבה חידות ודימויים מאוד יפים ("אור שמלתו נשפכת עד ארץ/ שומם לקראתם, יושב תדיר בחסדים", מתוך הפואמה לאור חסדים, עמ' 48), בשפה עשירה. אבל מצאתי את עצמי לא פעם תוהה מה קראתי עכשיו ומנסה שוב. מה זה אומר, מה היא רוצה להגיד. לרגעים נדמה שהיא מייצרת מיתולוגיה שבה היא הכל וכלום בו זמנית. אין אותה והיא בכל מקום. כמו חשמל. וכמו במקורות האמוניים שמהם חשמונאי שואבת מילים והשראת חיים, נדרשת אמונה כדי לזרום עם הטקסט ולאפשר לו לעשות לך דברים. יש כאן כמה קסמים מיסטיים. לינק לרכישת הספר * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם