על שיווק מחובר לרגש ואיפה אני מול זה

ביום חמישי התקיימה אצלנו הרצאה מעולה של הילה בן דוד מקהילת "סינגרס", אמנם עם הכותרת המושכת "איך להשיג יותר עוקבים באופן אורגני ב-90 יום", אבל בפועל הרצאה שדיברה המון על עקרונות רוחניים עמוקים יותר של שיווק, ובמיוחד סביב החיבור לרגש אמיתי. דברים שגורמים לי לתהות, איפה אני מול זה. | מאת: שיר אלוני | 23.10.21

תמונה מההרצאה. צילום: שיר אלוני

באופן כללי, תמיד כדאי לעשות כל פעולה, לא רק שיווקית, כשהיא מחוברת לרגש. אבל לא נראה לי שקיים אדם, במיוחד אדם יוצר, שמחליט באופן מודע שהיום הוא יפעל כמו רובוט מול הקהל שלו. העניין הוא שמרוב הצפה של משימות ודברים לעשות, גם המון רעיונות שאנשים ממליצים לאנשים אחרים לעשות (כן, גם אני נפלתי למלכודת הזו לפעמים), אנשים מרגישים שהם חייבים או צריכים לעשות פעולות מסוימות, בעיקר שיווקיות, גם אם הם לא ממש רוצים, גם אם אין להם כוח, גם אם הם מכריחים את עצמם בשם אידיאלים כמו עקביות מול הקהל או להישאר בתודעה שלהם בכל מחיר. ואז אחת הטעויות היותר גדולות, שעליהן מצביעה הילה בהרצאתה, היא הטעות של לעשות פעולות מהשכל ולא מהלב. כלומר- לעשות את הפעולה כי צריך. או: לתכנן מהלך שיווקי, אסטרטגיה כלשהי, רק מתוך תכנון ומחשבה שכלתניים במקום להביע ולבוא ממקום אמיתי של מה שאנחנו באמת רוצים ומתלהבים להגיד. גם אני בפגישות הייעוץ שלי עם יוצרים אמרתי להם לא פעם- שהם צריכים למחוק את המילה "צריך" מהלקסיקון :-) ובמקומה לעבור למילה "רוצה". אתם באמת רוצים לעשות עכשיו סרטון שמראה מה אתם אוכלים לארוחת בוקר? באמת באמת? אתם מתלהבים להראות את זה לקהל שלכם? או שזה טרנד וכולם עושים אז גם אתם?..

זה פוסט שהתלבטתי קצת אם להעלות, כי הוא רגע מההפקה של האלבום שלי והוא רגע שבאמת היה כיפי ומצחיק ומגניב. ניסיתי להרגיש אם זה באמת מלהיב אותי לשתף אותי זה. לא מתוך מחשבה שאנשים יתלהבו מזה- אלא כי זה רגע שאני מרגישה אתו ממש שלמה וטוב לי לשתף שאני שמחה ובמקום של הגשמה. גם אם עדיין אף אחד לא עשה לי לזה לייק. עכשיו- אני לא צדיקה גדולה, גם לי קרה שתיעדתי דברים שקרו די בסתמיות, כי זה קורה וצריך לתעד. לא תמיד בהתלהבות כנה ואמיתית. כן עם מחשבה בראש-יכול להיות שזה יעניין את הקהל שלי, יכול להיות שאחרים כן יתלהבו מזה. אבל בעצם, למה שמישהו אחר יתלהב אם אני בעצמי לא לגמרי לגמרי מתלהבת? יש גם משהו במהירות העצומה של פרסומים סביבנו, שיוצר לנו את הלחץ "לא להישאר מאחור ולהישכח" ואז אנחנו עלולים להעלות סתם משהו הילה אומרת והיא צודקת- זה עניין של תדר. כשאנחנו מנסחים מילים, יוצרים תמונה, יוצרים סרטון ועוד איך כשאנחנו עושים מוזיקה- בהכל יש תדר. את התדר הזה אנשים מרגישים. אנשים מתחברים ומזדהים עם מה שמרגש אותם או מפעיל אותם. גם אם זה טקסט ארוך לאללה שנוגד את "החוק" שאסור לכתוב מלא טקסט בפוסט. אנשים מתחברים גם אם כותבים על משהו אישי ממש. אנשים באמת מתחברים כשכותבים להם על משהו שהם יכולים להזדהות אתו אבל לא סתם מתוך מחשבה שכלתנית- "אני אכתוב על משהו שאני לא מזדהה אתו אבל אחרים אולי כן". אלא זה חייב באמת לבוא ממקום שגם אני מזדהה עם זה. גם לי זה קרה. כשאני מספרת את הסיפור למה הקמתי את שדה, אני מרגישה את זה, את האמת הזו שצועקת. בתחילת הדרך שלי כיוצרת נדפקתי המון. זאת האמת. לא הבנתי מספיק בחוזים, אם בכלל עשיתי אותם. שילמתי הון תועפות על הפקות שלא היה להן לו"ז ברור ושום תוצאות סופיות. בזבזתי עשור משמעותי מחיי על הטעויות האלה. אבל זה גם היה חלק משמעותי מההתפתחות שלי גם כמי שרוצה להיות זו שעוזרת ליוצרים בתחילת הדרך להיזהר מהמכשולים האלה, להבין טוב טוב מול מה הם עומדים. גם בלי הטעויות, גם דברים אחרים טובים וחשובים שצברתי בהם ניסיון כמו איך מנסחים קומוניקט, איך פונים למועדון, איך מגיעים לרדיו, איך בונים להקה, כל הדברים האלה והניסיונות המוצלחים יותר ופחות, כל אלה נותנים לי את המבט והיכולת להזדהות עם יוצר בתחילת הדרך שלא מצליח להיכנס לרדיו, עם יוצרת שמתוסכלת מזה שלא מזמינים אותה להופיע. מתוך זה, נוצרת היכולת שלי להקשיב לעומק למה שהם אומרים, לעזור להם לראות מה אפשר לעשות אחרת או להבין על עצמם וגם היכולת לכתוב על כל זה מנקודת מבט אישית וכנה באמת. מתוך המקום הזה גם יצרתי את מפת הצמיחה ליוצרים ומוזיקאים מתחילים, שבעצם היא לכל מי שרוצים להבין יותר את המסע שלהם כיוצרים- כתבתי את זה מתוך מקום עמוק שלי כיוצרת- התחושה ש... וואו, הלוואי ומישהו היה עושה לי הרצאה כזו בתחילת הדרך, כשלא הבנתי כלום מהחיים שלי. הלוואי- זה היה כל כך עוזר לי להבין מה נכון לעשות בקריירה שלי.

ככה, כשאתם משווקים את המוזיקה שלכם, תחשבו כמה אתם באמת מחוברים למה שאתם מפרסמים, למה שאתם עושים, כמה זה באמת מדליק אתכם לשתף או לומר משהו אמיתי ומעורר הזדהות.

רוצים עם החיבור לרגש? האמת? גם אני במסע לפעול קצת פחות כמו רובוט ולכתוב קצת יותר מהלב, וישמח אותי לדבר ולחשוב על זה עם עוד נשמות.