מיניסטריון האמת: התפקיד שלנו בעידן של שכתוב, ריבועים שחורים ו-AI
- שיר אלוני
- לפני 6 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
אחת הטקטיקות הידועות של שליטים רודניים, היא ליצור מה שנקרא "BIGGER ELSEWHERE" - חדשות גדולות שיטשטשו דברים שעדיף להם שלא נשים לב שהם קורים, ולפעמים ההפך- הצפה של מעשים מינוריים לכאורה, כדי שנשכח את הדברים הגדולים והחמורים יותר. זאת בנוסף לטקטיקות של שכתוב ההיסטוריה, יצירת מונחים מחמיאים, הסתרת אמת מתחת לריבועים שחורים ויצירת זיופי AI לכל מטרה... בעידן כזה, יש לנו תפקיד קריטי. אל לנו להסכים להיות ווינסטון. במיוחד לא השבוע. | מאת: שיר אלוני
תזכורת על המושג המפורסם מהספר מאת ג'ורג אורוול, "1984", שיצא לאור בשנת הקמת המדינה, 1948:
"מיניסטריון האמת", שבו עובד וינסטון סמית', הדמות הראשית בספר,
תפקידו לפקח ובמידת הצורך להשמיד כל תיעוד היסטורי שלא עולה בקנה אחד עם אידאולוגיית המפלגה.
כמו כן המיניסטריון אחראי לאספקת חינוך, תרבות ובידור לתושבים.
המיניסטריון דואג לטשטש עדויות לדברים רעים שקורים במדינה,
הבטחות שנתנה הממשלה והיא לא יכולה לעמוד בהם, הפסדים בקרבות ועוד.
המיניסטריון דואג, מלבד סילוף עובדות, גם להמצאת עובדות חדשות שלא קרו והפיכתן ל-"אמת".
לדוגמה, המדינה בספר רוצה לגרום לאזרחים להירתם למאמץ המלחמתי נגד יורו-אסיה,
ולצורך כך הם "שוטפים את מוחם" של האזרחים בפולחן של קורבנות המלחמה.
לשם כך מוטל על סמית', להמציא אדם שלא היה קיים מעולם, ולהעניק לו סיפור גבורה מהולל.
הדמות שהומצאה מייד מוכרזת רשמית כי הייתה קיימת, והוא משמש דוגמה ומופת לחיילים החדשים.
מול המבול של אירועים, אירועים, אירועים... התפקיד שלנו הוא להזכיר בכל דרך אפשרית, דרך היצירות שלנו, דרך העמדות הציבוריות שיש לנו, דרך המעשים שלנו, החינוך לילדים, הכל- להזכיר את העובדות. לא לתת לאף אחד לשכתב משהו שמבחינתנו אינו האמת. גם כשזה לא נעים ולא נוח להודות בה. גם כשזה לא מחמיא לצד הפוליטי שלנו.
בעיניי, באותה מידה שיש להיאבק בשכתוב שם המלחמה והמעשה הבריוני של כפייה על המשפחות מצבות עם שם מלחמה שמעלים את מה שקרה, יש להילחם בניסיונות למרק את אהוד ברק לכדי דמות לגיטימית במרחב הציבורי והפוליטי.
באותה מידה של נחישות להילחם בריבועים השחורים המסתירים את מה שנוח לדונלד טראמפ פוליטית במסמכי אפשטיין, ראוי להילחם גם בריבועים השחורים שעטפו את החוזה המושחר ל-30 שנה בין מדינת ישראל לחברת פייזר וכן, אותו הריבוע השחור מסתיר את שמה של הקב"נית שהרשתה לאחי אורי ז"ל לצאת עם נשק מהבסיס. הנשק אתו סיים את חייו.
משהו "קטן" שקורה בינתיים בזמן החדשות הגדולות
יוצרים רבים מתחום התרבות עשו מערכונים והתייחסויות במיוחד לצורך של הממשלה לשנות את שמו של טבח השביעי באוקטובר ל-"אירועי מלחמת התקומה". ביניהם גם המאייר זאב אנגלמאייר שיצר מחווה לדודו גבע ז"ל עם הברווז המיתולוגי שלו בסצנה שהייתה בין הקבועות של הברווז- אצל הקצב, ועם המשפט שהברווז של דודו היה אומר כיום: (כאן הוא כתב פוסט נפלא ממש על דודו, שווה לקרוא)
תגובות