חודש אחרי שנטשתי את פייסבוק

או: איך להיגמל מהרגל רע לאללה

עבר חודש מאז הכרזתי שאני מפסיקה להיכנס לפייסבוק (או לפחות לא נכנסת כמעט בכלל אלא רק לסגירת הדלתות האחרונות שעוד השאירו אותי שם). חודש מאז שיצרתי את סדרת הכתבות "בלוג אאוט", מה שהתניע את ההקמה של מגזין התרבות החדש שלפניכם. מה למדתי מהדרך? מה אתם יכולים לנסות? | מאת: שיר אלוני | 26.9.21

אחרי הליכה בפארק. אנרגיות גבוהות. צילום עצמי

בטורים קודמים סיפרתי לכם על התהליכים שהתחלתי לעבור עם העזיבה של פייסבוק, כל פעם תובנה רוחנית אחרת שנפתחה בדרכי. עזבתי כי הרגשתי שכל רגע קטן של שעמום אוטומטית שולח את הידיים והעיניים שלי לשוטט בין עשרות פוסטים, אני אחת שקוראת ומגיבה מאוד מהר וזה פשוט גרם לי לצרוך המון תוכן שלא באמת קשור למטרות שלי באותו רגע, תוכן מסיח דעת ובזבוז של זמן ואנרגיות חשובות על תגובות לעולם החיצוני. מעבר לזה שרציתי, נואשות, להחזיר אנרגיות לעשייה היצירתית שלי ולמה שבאמת חשוב לי בחיים. רציתי גם ללמוד ליהנות מסתם בהייה בחלל ובעולם בלי להיות עם מסך מול העיניים 24/7. זה קריטי לי וגם לכם כיוצרים, הפנאי. או כמו שהפסיכולוגית שלי אומרת- "אני רוצה שיהיה לך פנאי להיות פנויה". בתחילת הדרך היו לי חששות מהמהלך הזה, אז עשיתי טבלה שבה פירטתי לעצמי את כל הדברים שאני חוששת מהם, הזוועות האיומות שיקרו מזה שאעזוב (למשל הפחד להיות משועממת, קורע מצחוק בהתחשב במצב שלי עכשיו) - כל הפחדים והיתרונות לכאורה שהיו לשהייה ברשתות החברתיות בעמודה אחת- ובעמודה השנייה איך אני הולכת לפתור את הפחדים האלה, איזה מענים אחרים אני יכולה לתת לעצמי. למשל על הפחד שלא יהיה לי איך לפרסם על דברים שקורים לקהל שלי ושל שדה, עניתי: "לפרסם בשיטות אולד סקול+ טלפונים, ווטספ, מיוזלטר, עדכונים באתר שלי, פאנזין חודשי!" מכאן התשובה התחילה להיות ברורה מבחינתי, לאט לאט יותר ויותר. אני צריכה לחזור לכתוב כתבות כמו שכתבתי פעם, בעבר. תמיד נהניתי מכתיבה, מגיל צעיר. גם הרגשתי שנמאס לי לייצר תוכן עבור צוקי ויוטיוב, הגיע הזמן שהתוכן שלי יגיע קודם כל לאתר הרשמי שלי, שרבאק, אני משלמת על קיומו סכום חודשי קבוע, אמנם לא המון אבל זה עדיין משהו שצריך להיות שווה את ההשקעה. לא יכול להיות שזה יהיה אתר שבקושי קורים בו דברים. אז רעננתי את השרוולים (בקיץ אין שרוולים להפשיל) והתחלתי לחדש את הבלוג באתר, יצרתי בהתחלה את סדרת בלוג אאוט והתחיל לחזור לי החשק לכתוב כתבות ערך טיפים ומאמרים, להכניס חדשות מהתעשייה, לראיין, לערוך ביקורים ביצירות של אחרים, גם יצרתי בעמוד הראשי של האתר חלק שבו מרוכזות חדשות עדכניות של שדדה ושל תעשיית המוזיקה, יצרתי כלי שמרכז אוטומטית כל מה שחדש מהאתרים הכי חמים שקשורים ליצירה ותעשייה. ככה גם כשאין לי זמן לכתוב כתבה חדשה, בטוח יש משהו שעובד ומכניס תוכן חדש שיהיה רלוונטי, טוב ומעניין לקוראים שלי. בתקווה. במיוחד היה לי חשוב לרכז מידע שיכול לעזור בקריירה היצירתית שלכם.

בגדול אני יכולה לומר שעכשיו- אחרי חודש שגם היו בו חגי תשרי וגם לצערי במשך שבועיים הייתי חולה בקורונה ובבידוד (והחלמתי)- אני מרגישה באנרגיות גבוהות של עשייה, בשבועיים האחרונים היה לי בום היסטרי של שינויים שעשיתי בשדה, באתר, בחיים שלי, המון שינויים ושיפורים כאילו יושב לי עכשיו איזה שד היפראקטיבי בראש שכל מה שהוא רוצה זה להיות בעשייה. אלכס כבר לא מזהה אותי (סתם, אנחנו מתחתנים. פרטים בקרוב). לסיכום, מה אתם יכולים ללמוד מזה? גם אם לא באמת בא לכם לעזוב את הרשתות החברתיות, בטוח יש הרגל כלשהו שאתם רוצים להתגבר עליו- ממליצה לנסות את מה שעשיתי: טבלה של הפחדים והיתרונות של ההרגל הרע, מה אתם מרוויחים ממנו עכשיו, מה זה נותן לכם, תענו הכי בכנות שיש. זה בעמודה אחת. בעמודה השניה תכתבו מה הפתרונות האפשריים למה שכתבתם בעמודה הראשונה. איך אתם יכולים לספק את הצורך שההרגל הרע סיפק, בדרך בריאה ומועילה יותר. בדרך שתהיה לכם משמחת- בכנות. אל תכריחו את עצמכם לעשות משהו רק בשם שינוי ההרגל. הכל ניסוי וטעייה ואנחנו בני אדם שמנסים דברים חדשים. תהיו סקרנייים איך אתם יכולים לשפר את חייכם. אני כאן בשבילכם לצאת ביחד לדרך הזו, אם אתם צריכים אותי אתכם.