דיפ דייב: הנשמה המלאווית הצבעונית של פאטומאטה דיאוורה

צלילה לתוך המוזיקה של האמנית שפעילה מזה שנים רבות ורק עכשיו גיליתי, פעילה חברתית, שחקנית ויוצרת שהגיעה להישגים מרשימים ושיתפה פעולה עם דיימון אלברן מבלר, לוריין היל, אנג'י סטון ועוד. הילדות בצל התעללות וניסיון לכפיית נישואין היו יכולים לשבור אותה. פאטומאטה דיאוורה בחרה במוזיקה ככלי לריפוי ולבניית חוסן, והפכה למגדלור עבור דור שלם. סיפור על בחירה בחיים, מציאת קול פנימי והתגברות על טראומה. | מאת: שיר אלוני

צילום: מרצ'לו פרגו (Marcello Perego)

יום שישי אחר הצהריים, בעלי אלכס מכין שקשוקה ואני עוזרת לו. מבקשת שנשים מוזיקה. הוא מביא את ה-JBL, ושם מוזיקה שמיד גורמת לי לשאול אותו- מי זו? ברמת לעזוב את שיני השום שהייתי בדיוק באמצע לקלוף אותן, ולחטט בטלפון למצוא מה שם הזמרת. שמרתי לעצמי את השם שאזכור לצלול ולבדוק אותה לעומק. איך הוא גילה אותה? הוא מנוי ל-TIDAL, אז כנראה דברים טובים ממש הוא מצליח לגלות ככה. להלן, צלילה ראשונית אליה ואל המוזיקה שלה, וגם מסתבר לאלבום חדש יחסית שלה שיצא ביוני האחרון, MASSA.

https://youtu.be/Uh6OQ7vvcd0?si=ZM4TKzV8L8inx79q

פאטומאטה דיאוורה היא מוזיקאית בינלאומית מוערכת שסיפור חייה ויצירתה מהווים עדות חיה ליכולת האנושית לצמוח מתוך שבר עמוק. המסלול שעברה דיאוורה מדגים כיצד ביטוי אמנותי מהווה ערוץ לעיבוד טראומה ולבניית חוסן נפשי. בראיונותיה היא מסבירה שכתיבת שירים היא הדרך שלה לפרוק כאב, ושהמלודיות שלה נועדו להזכיר לאנשים במצבי קיצון שאהבה ותקווה עדיין קיימות בעולם.

תחנות בחייה

דיאוורה נולדה בחוף השנהב בשנת 1982 להורים ממוצא מאלי. בגיל 12 בעקבות סירובה ללכת לבית הספר, נשלחה לחיות אצל דודתה בבמקו, בירת מאלי. שם חוותה תקופה קשה של התעללות פיזית ונפשית שנמשכה למעלה מעשור. למרות הקושי, בגיל 14 החלה את דרכה המקצועית כשחקנית קולנוע לאחר שהתגלתה במקרה על סט צילומים. הצלחתה המוקדמת לא מנעה ממשפחתה לנסות לכפות עליה נישואים לבן דודה. דיאוורה סירבה בתוקף להיכנע לתכתיבים. בגיל 18 קיבלה החלטה אמיצה להציל את חייה, ברחה לצרפת והצטרפה לקבוצת התיאטרון רויאל דה לוקס. בפריז מצאה את החופש ליצור, קנתה גיטרה, לימדה את עצמה לנגן והחלה לכתוב את החומרים שיהפכו לפסקול ההחלמה שלה.

דיסקוגרפיה

ההתפתחות המוזיקלית של דיאוורה משקפת את מסע ההתמודדות והצמיחה שלה.

שנת 2011: אלבום הבכורה Fatou שזכה להצלחה עולמית, ולצידו יצא המיני אלבום Kanou.

שנת 2015: אלבום הופעה חיה בשם At Home בשיתוף עם הפסנתרן רוברטו פונסקה.

שנת 2018: האלבום Fenfo (משהו להגיד), בו העמיקה בעיסוק בנושאים כמו עקירה, פמיניזם ואלימות נגד נשים, תוך הגשת המסרים הקשים בעטיפה של מלודיות רכות המעודדות ריפוי. שנת 2022: האלבום Maliba, פסקול שנוצר עבור פרויקט שימור תרבותי של גוגל לכתבי היד של טימבוקטו. שנת 2023: האלבום London Ko שיצרה בשיתוף פעולה עם דיימון אלברן. שנת 2026: האלבום Massa, מתוכו יצא הסינגל Djanne. אלבום זה מוקדש להתמודדות עם עקירה כפויה וטראומה קולקטיבית, ומתמקד בסיבולת, בריפוי משותף ובתנועה קדימה מתוך הקושי.

הישגים משמעותיים

דיאוורה שברה מוסכמות חברתיות כשהפכה לאישה הראשונה במאלי המנגנת סולו על גיטרה חשמלית. יצירתה זכתה להכרה בינלאומית נרחבת, כולל שתי מועמדויות לפרס הגראמי בשנת 2019 על אלבומה Fenfo ועל השיר Ultimatum שהקליטה עם ההרכב דיסקלוז'ר. בשנת 2020 הוכתרה כזמרת הטובה ביותר בטקס פרסי הכישרונות האפריקאים. לצד העשייה המוזיקלית, רשמה הישגים מרשימים בקולנוע. היא שיחקה בסרט טימבוקטו משנת 2014, שזכה בשבעה פרסי סזאר והיה מועמד לפרס האוסקר. לאורך הקריירה שיתפה פעולה עם שורת אמני ענק כמו לוריין היל, אנג'י סטון, פול מקרטני, הרבי הנקוק, בובי וומאק וטוני אלן, וביססה את מעמדה כקול המשלב שורשים מסורתיים עמוקים עם מסר גלובלי של העצמה ובחירה בחיים.

קטעים מהריאיון שקיימה למגזין אפרו פופ: על תהליך הכתיבה והמוזיקה ככלי לריפוי "כשהגיע הזמן לכתוב, אני כותבת. אני לא יודעת למה. אין סיבה. אולי ראיתי משהו בזמן שטיילתי, או לפעמים כשאני שומעת על נושא מסוים ברדיו או בטלוויזיה ואני עצובה. הדרך הטובה ביותר עבורי לבכות היא לכתוב מוזיקה. זה סוג של בלוז בשבילי. המוזיקה עונה לבכי שלי, כי אני מייצגת את הדור הזה של אפריקאים שרוצים להפסיק להתלונן. אנחנו לא רוצים שאנשים יראו אותנו כאנשים מעוררי רחמים. אנחנו מתחילים לקחת אחריות. הדור הזה רוצה להילחם כדי להיות מישהו, כדי לשנות את התדמית של אפריקה."

על הכוח של המלודיה לרכך מסרים קשים "אני אוהבת להיות ישירה, ועדיין מאוד כנה. המלודיה מפחיתה מהנוקשות של השפה. היא יכולה להיות מתוקה. בגלל שאני אישה, אני באמצע, אני יכולה לעשות את זה. אני יכולה להיות חזקה ובאותו זמן מתוקה ולהעניק המון אהבה. זה סוג של חינוך. אני יכולה אפילו לדבר אל אנשים מבוגרים, ואנשים מכבדים אותי על זה. אני ממש שמחה על כך, כי בהתחלה התחלתי ישר לשיר שירי מחאה. זה מה שאני יודעת לעשות. אני לא יכולה לשיר שירי אהבה פשוטים, אני לא יכולה לשיר בקלילות. הרקע שלי כל כך כבד, אני לא יכולה להגיד שבאתי מעולם של פרחים. נלחמתי כדי לשרוד, כדי להיות איפה שאני היום."

על טראומת הילדות והלידה מחדש

"הייתי אדם שלא גדל עם שפע של אהבה. אומצתי על ידי דודתי. גדלתי אצלה והיא הכתה אותי במשך עשר או אחת עשרה שנים, עד שברחתי. הייתי אמורה להתחתן עם בן דודי, ואמרתי לא. נלחמתי בכל רגע בחיים שלי. הרגשתי כמו תינוקת שנולדה מחדש כשהתחלתי לגדל ראסטות והפסקתי עם כל הדברים הנשיים האלה שהכתיבו לי. אני בהחלט יכולה לומר שנולדתי מחדש."

על האחריות כלפי הדור הבא "התפקיד שלי כאמנית הוא להזכיר לילדים שאהבה קיימת. אנחנו צריכים להמשיך לספר להם על נושאים קשים, אבל בעזרת המלודיה המתוקה ביותר וגיטרת בלוז. אנחנו צריכים להגיד להם שאהבה עדיין שם. היא עדיין לצידנו. פוליטיקאים הולכים רק בדרך אחת, אנחנו יכולים להיות באמצע. אנחנו צריכים לספר סיפורים חזקים, והדבר העיקרי הוא שיהיו מלודיות טובות, צלילי בלוז ואפרוביט."

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם