אפליקציית ג'וזי- מי זה, מה זה ולמה אתם עוד לא שם?
- שיר אלוני

- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
למי שלא מכירים עדיין, אפליקציית ג'וזי שיצאה לאור בהתחלה למספר יודעי דבר בודדים לפני כמה חודשים, היא אפליקציה חדשה שמזמינה אתכם לשתף מוזיקה שאתם אוהבים, לכתוב כתבות על המוזיקה, להוסיף פלייליסט ואם אתם מגיעים למספר עוקבים מסוים אז גם להרוויח מזה תשלום, כמו האוצרים המפורסמים יותר של האפליקציה: קוואמי, יואב קוטנר, עידן אלתרמן, שאנן סטריט ועוד רבים ורבות. והשבוע הם פרגנו לעמוד הג'וזי שלי בענק. אז הנה כתבה קצת יותר מורחבת שהגיע הזמן שאכתוב עליהם כדי להסביר מה הקטע.
| מאת: שיר אלוני

יום אחד הפיד שלי התחיל להתמלא בתמונות של כל אנשי הרדיו וזמרים שאני הכי אוהבת עם הכיתוב באנגלית JOSIE. ולא הבנתי. מה, ג'וזי כץ הרימה לעצמה אתר ואיכשהו כל אנשי הרדיו האלה קשורים? מה? מה קורה?...
התחלתי לנבור, כהרגלי, והבנתי שמדובר על אפליקציה חדשה שהרימו סער גמזו ושרון מולדאבי, שניהם אנשי רדיו ומדיה ותיקים, גמזו משדר רצועה יומית מדי ערב בגלגל"צ, שרון מולדאבי הזכור לטוב מימי להקת "גן חיות" היה עורך מוזיקה בגל"צ בשנות ה-80, עדיין עושה מוזיקה, כותב וגם יזם הייטק.
הם חשבו על משהו שישבור את הפלייליסטים הרנדומליים למדי שקורים בספוטיפיי, ובעיקר התחושה שאין שם עומק, אין שם מישהו שמרחיב את המידע על השירים, אין את החוויה שקורה למשל בהאזנה לתכנית רדיו- שיש מישהו שמגיש לך את התכנים מתוך מחשבה על קונטקסט ומשמעות רחבה יותר. אין יותר את הקסם הזה, שיואב קוטנר דיבר עליו לא פעם- של להיות כמו מוכרים בחנות תקליטים שמציעים לך לשמוע משהו שאתה לא מכיר. או את.
המחשבה הייתה להקים מקום לאוצרי מוזיקה, שיוכלו לשתף את המוזיקה שהם אוהבים, לכתוב עליה לעומק, עבור אותם אנשים שלא רוצים להסתפק רק בהאזנה. לאנשים שרוצים לגלות יותר. למיטיבי השמע.
אז הם אספו את מיטב האוצרים והאוצרות, הטילו עליהם לכתוב מה שמכונה באפקליציה "ג'וזים" (במקום פוסטים), כלומר כתבה הכוללת פלייליסט להאזנה. האתר כעת מלא בהם ויש עושר אדיר של ידע ודברים נפלאים, כמו סדרת "הנשכחים" של יואב קוטנר בה הוא סקר להקות ואמנים לכאורה נשכחים מסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70, הפוסט הזה של שרון קנטור שכתבה על ההתחלה של להקות הגאראג'/ ראשית הPאנק, טל פרידמן שכתב על הסולואים הכי אדירים בגיטרה, שאנן סטריט שכתב על 21 שירי חופש ועוד ועוד.

עברתי דרך עם האפליקציה, אם להיות כנה. מאוד רציתי להתקבל להיות אוצרת אישה, בין כל הגדולים, לא שאני חושבת שאני חלילה ברמה של קוטנר אבל כן, הרגשתי שאני יכולה לעשות עבודה טובה. התבאסתי שזה לא קרה (רק כי זה עוד לא היה השלב שהם פתחו את הדלת לעוד אוצרים מעבר לגדולים). אבל אמרתי לעצמי שאני אתחיל לעבוד על להיות ראויה להיות בין הגדולים. לא לוותר! כמו תמיד, להיות זו שיוצרת את הבמה, לעצמי ולאחרים. לא מחכה לשום דבר.
יצרתי כאן במיוזלטר את המדור "דיפ דייב" שהפך לפינה קבועה והגרסה שלי למה שקורה בג'וזי. לקח כמה שבועות טובים עד שנפתחו סוף סוף הדלתות בג'וזי וגם אני יכולתי להתחיל לכתוב שם, כמו הגדולים. להיות באותה שורה עם קוטנר? חלום!

אז התחלתי להעלות ולכתוב את הדיפ דייבים גם לשם, העליתי גם את המוזיקה החדשה שפרסמתי פה במיוזלטר כדי להעניק במה נוספת למוזיקאים ששולחים לי שירים, הוספתי דיפ דייבים חדשים לגמרי וגם השתתפתי באתגרים השבועיים שלהם- בהם זכיתי במקומות גבוהים וראשונים בדירוג כמות ההאזנות והלבבות שקיבלתי לתוכן.

השבוע זכיתי לכך שפרגנו לי בניוזלטר שלהם, עם מילים טובות ומרימות מאוד על העשייה שלי בכללי ובג'וזי בפרט. בשבילי זו הייתה החותמת שסגרה את המעגל על התחושות הקשות היו לי בהתחלה. לגמרי התחושה שעכשיו מעריכים אותי וזה כיף גדול.
השבוע ראשי האפליקציה הודיעו על כניסה לתקופת התשלום שהייתה ידועה מראש- שהתכנים של האוצרים הידועים יהיו תחת חומת תשלום, כל השאר בינתיים חינמי (גם שלי), עד שנגיע למספר עוקבים מסוים שממנו נהיה ראויים גם אנחנו לתשלום על היותנו אוצרי מוזיקה חזקים ובולטים עם קהל. אני מקווה להצליח בזה ושתפרגנו לי.
זה אומר שזו הזדמנות לכל מי שרוצים להיות חלק מהמודל הזה, להתנסות, לכתוב ואולי גם אתם תצליחו להיות אוצרי מוזיקה שעוקבים אחרי התכנים שלהם וההמלצות (מוזיקאים שימו לב, לא מומלץ לנסות להשתמש בזה כדרך להרים למוזיקה שלכם, זה פחות הקטע. סמכו על הקארמה הטובה ותהיו חכמים עם זה, יש דרכים שזה יכול להרים לכם גם בעקיפין). לגמרי גם אפשר להיות אנשים שנכנסים ופשוט נהנים מהאוצרות הנפלאים שמחכים לכם שם ולפרגן לאוצרי המוזיקה השונים, גם לי, לפרגן לדבר האדיר הזה של החזרת הקשר הישיר והמיידי בין אדם שמתווך לך מוזיקה לבינך. רק תחשבו כמה כיף זה לכתוב תגובה לקוטנר, ישירות, על משהו שהוא כתב. הלב מתרגש מעצם הרעיון.










תגובות