אם עשית מוזיקה ב-AI, עשית מוזיקה?
- שיר אלוני
- 4 בנוב׳
- זמן קריאה 2 דקות
מחשבות על יצירת מוזיקה בעזרת AI, מאת: שיר אלוני
אותו ויכוח בדיוק חזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של המוזיקה. כשהופיעו המכונות הראשונות שהשמיעו מוזיקה מדפים בתחילת המאה ה־20 – אמרו שזה לא אמיתי. "זו לא מוזיקה, זו מכונה שמנגנת." כשנכנסו ההקלטות – אמרו שזה זיוף, כי זה לא נגן אמיתי מולך. כשנכנסו הסימפולים בשנות ה־80 – טענו שזה גניבה, לא יצירה.
והיום, שוב אנחנו באותה נקודת רתיחה – רק שהפעם זה לא תקליט או סינתיסייזר, אלא בינה מלאכותית.
הדמוקרטיה של המוזיקה – או הסוף שלה?
ה-AI פותח עוד דלת של אפשרויות למי שיוצרים. אבל גם דלת רחבה מאוד למי שלא יודעים ליצור כלל, ורק רוצים להרגיש שהם יוצרים.
הצד החיובי: פתאום כל אחד יכול "להפיק" שיר בלילה אחד.
הצד הפחות מלהיב: עוד הצפה של חומרים בינוניים, חובבניים, ממוחזרים.
המוזיקה נעשית זולה יותר, נגישה יותר – אבל גם מזוהמת יותר ברעש.
קובעי הטעם – עורכים, מאזינים, עיתונאים – יצטרכו להחליט מהו קול אנושי אמיתי, ומהו קול שנולד מפקודה למכונה. והאמת? קשה להבחין.
היום כבר יש שירים שמשלבים ביטים שנוצרו ב-AI עם גיטרות אמיתיות או שירה אנושית.
איך תדע אם התוף שבשיר שלך נוגן ביד אנושית, או נכתב בקוד?
אני והמכונה
אני, שיר, נמצאת בדיוק על הקו הזה. יש בי חלק שרוצה להיאחז בטבעי, באורגני, במה שמרגיש כמו חיים אמיתיים: מילים, לחן, הקלטה פשוטה, בלי מסננים, בלי מניפולציות.
אבל יש בי גם צד אחר, שלא יכול שלא לתהות... האם אני לא מפספסת את ההזדמנות ליצור את מוזיקת החלומות שלי?
למשל, כבר שנים שאני חולמת על עיבוד פ'אנקי לשיר שלי, עם חצוצרות, גרוב, נצנוץ. פעם חשבתי שרק מישהו כמו יוסי פיין יכול להוציא את זה ממני. אבל הוא כבר לא מפיק אמנים, ואני? אין לי תקציב לתזמורת או נגנים חיים.
אז מה קורה כשה-AI מציע לי בדיוק את זה – בחינם, תוך דקות?
בין ג'אנק לחלום
האמת היא שכולנו מתמודדים עם אותו קרע. אנחנו נגעלים מהרעיון שמכונה תחליף רגש ובו בזמן – נמשכים אליו, כי הוא מבטיח לנו את מה שהעולם האמיתי כבר לא תמיד מאפשר: חופש, נגישות, שלמות.
אז אולי לא צריך לבחור צד. אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד מהמכונה, אבל גם לא לשכוח לשמור מקום ללב האנושי שמאחוריה. (גילוי נאות: הטקסט הזה נכתב במקור בתגובה למוזיקאית אנג'ליקה הימקו בקבוצת הפייסבוק "מוזיקאים ומוזיקאיות", שמאוד התלהבה מתוצרי ה-AI שלה ופתחה דיון על למה בעצם מפחדים או שונאים את זה. את הטקסט שכתבתי לה בתגובה, הדבקתי אצל צ'אט ג'פט וביקשתי ממנו לסדר לי את זה כמו כתבה. הוא הצליח לשמר את רוח הדברים ואת רוב הטענות שלי, תוך סידור חידוד ושיפור של חלק מהטענות. אם אתם רוצים לראות את ההבדל מהטקסט המקורי מוזמנים להציץ כאן).
תגובות