10 סימנים שעשויים להצביע על מצוקה אובדנית ומה אפשר לעשות

חשוב לומר כבר בהתחלה: לא כל אדם שמתמודד עם קושי נפשי או משבר הוא אדם אובדני, ולא כל סימן שברשימה הזו חייב להעיד על סכנה מיידית. יש גם מקרים מיוחדים. ובכל זאת, מדובר בתבניות נפוצות, שחוזרות על עצמן שוב ושוב אצל מי שמצאו את עצמם על סף תהום. הקשבה, תשומת לב, ואומץ לגשת ולשאול, יכולים להציל חיים.

1. תחושת בטן

לפעמים זה מתחיל מתחושת בטן שאומרת שמשהו לא בסדר. אולי זה מבט בעיניים, אולי משפט שהם זרקו כבדרך אגב או אפילו הודעה קצרה בוואטסאפ שנשמעת קצת “שונה”. אל תזלזלו בתחושה הזו. הרבה פעמים היא מדויקת.

2. הזנחה בסיסית

האדם מפסיק לדאוג לעצמו. זה יכול להתבטא באי אכילה או אכילה עודפת, חוסר שינה, הזנחת היגיינה אישית, או פשוט ויתור על שגרה בסיסית של חיים. מתקשים גם לדבר כרגיל או להתרכז. מאוד בתוך המחשבות שלהם. כשהדברים הקטנים מתפרקים, זה בדרך כלל סימן למשהו עמוק יותר.

3. שינוי בהתנהגות

פתאום הם פחות זמינים, מבטלים או מדחיינים הזמנות להיפגש, נראים מרוחקים או קפואים רגשית. יש פחות תקשורת, פחות עניין, פחות אנרגיה. לפעמים זה נראה כמו “סתם תקופה קשה”, אבל זו בדיוק הנקודה שבה חשוב לשים לב.

4. דיבור ושפת גוף כבויה

בדיבור ושפת הגוף נראה יותר עצב, או מעין השלמה עצובה עם המציאות, חוסר אנרגיה, לפעמים עצבנות וחוסר סבלנות, בעיקר התחושה שהבנאדם כבוי. מבטים מושפלים, חוסר חיוך, ישיבה כפופה, עייפות כללית.

5. משבר חיים משמעותי

אנשים רבים שמגיעים למצבי קצה עברו לאחרונה משבר גדול: אובדן של אדם יקר, פרידה, פיטורים, טראומה, כישלון בנושא משמעותי לחייהם, מעבר כואב מסביבת חיים אחת לאחרת כמו בהגירה/פליטות/עלייה או שינוי חד בחיים. כשמשהו מתפרק, הזהות, הביטחון או תחושת המשמעות- האדם עלול להרגיש שאין לו לאן ללכת, חוסר שליטה על החיים וחוסר אונים.

6. שימוש מוגבר בחומרים

אלכוהול, סמים, כדורים, לפעמים כדי "להירגע", לפעמים כדי "לא להרגיש". שימוש כזה עלול להיות מנגנון בריחה מהכאב, אך בפועל הוא מעמיק את הסיכון. כי כשמשתמשים, מאבדים את הבלמים שיכולים למנוע את המעשה.

7. תחושת ניכור

מי שמתמודד עם מחשבות אובדניות לרוב מרגיש לא שייך. כאילו העולם ממשיך בלעדיו, כאילו הוא שקוף. לפעמים הם אפילו אומרים משפטים כמו “לאף אחד לא באמת אכפת”, “אני לא רוצה להפריע” או "לכולם עדיף בלעדיי". אלה קריאות לעזרה, לא אמירות שוליות.

8. רקע של אובדן דומה

כשמדובר באנשים שאיבדו קרובים להתאבדות, יש סיכון מוגבר. האובדן הזה מטלטל, ויכול לגרום גם לאחרים במשפחה או במעגל החברתי לחוות בלבול, אשמה או הזדהות מסוכנת.

9. גישה לאמצעים מסכני חיים

זה יכול להיות דיבור או בירור על אמצעים, אחזקה שלהם, עושים פתאום מעשים מסוכנים מדי בכוונה או אפילו פגיעות עצמיות קלות שחוזרות שוב ושוב. לעיתים המעשים האלו הם ניסיון לבחון גבולות, אבל לפעמים גם הכנה שקטה למשהו חמור יותר.

10. סימני פרידה

לפעמים בימים האחרונים יש מעשים של פרידה כמו שיחות סיכום, כותבים לכם מכתבים, נותנים לכם מתנות מלאות משמעות, מבקשים סליחה או מסדרים עניינים “ליתר ביטחון”. למרות שיש גם אחוז ניכר של מקרים שבהם לא הייתה שום צורה של פרידה.

תופעת האופוריה המתעתעת

לפעמים דווקא סמוך למעשה עצמו מופיעה שלווה לא מוסברת. הם נראים פתאום רגועים, מחייכים, מדברים על העתיד. זו עלולה להיות התופעה של ההקלה הלא מודעת שבקבלת "ההחלטה" האובדנית. גם במצב כזה חשוב לא להניח שהכול נפתר.

מה אפשר לעשות

אם אתם מזהים מישהו או את עצמכם ברשימה הזו- אל תחכו. פנו לעזרה מקצועית, דברו עם אדם בוגר שאתם סומכים עליו, או התקשרו לקווי הסיוע:

• ער"ן – 1201

• סה"ר – באתר www.sahar.org.il

• מש"ה – מוקד סיוע לחיילים ואזרחים

העזרה קיימת. לא חייבים לעבור את זה לבד.

אני שיר אלוני, מוזיקאית ומתמודדת עם הנטייה לאובדנות, פעילה בנושא כדי לעזור לעצמי ולאחרים למצוא פתרונות טובים יותר מלפגוע בעצמנו.