תודה לך נולה, ברוכה הבאה לנה: מעבר מתודעת קורבנות לתודעת שפע
- שיר אלוני
- 23 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 27 בפבר׳
top of page
מוזיקה תרבות ותובנות, לקהל שמקשיב באמת
השבוע של 6-13.3.2026
כניסת חברי מועדון:
אני יושבת עכשיו בבית של משפחתו של בעלי. ביד אחת עוגייה מלוחה (כמו עבאדי אבל לא), מולי כוס קפה שחור שמתקרר לאיטו, ובאוזניים פופ צרפתי מרים משנות ה-60. התלבשתי יפה, ישנתי טוב, ואני אחרי יום עמוס ומוצלח.
הכירו את נולה. היא המרטירית שבי. זו שמקריבה את עצמה לטובת כולם, גם כשאיש לא ביקש. היא נוטה להתלונן בלחש, והאמת? היא די משוכנעת שסבל הוא הדרך היחידה להיות ראויה לאהבה. לאחרונה הבנתי שנולה היא מנגנון הישרדות ותיק, אבל היא כבר לא משרתת אותי.
הבוקר: נולה מתחילה בלוודא שכולם בסדר וכל המטלות בוצעו. רק בסוף היא נזכרת בעצמה.
לנה מתחילה בתודה, במוזיקה, בריקוד קטן במטבח ובטיפוח עצמי. היא מבינה שהיא העיקר.
הערך העצמי:
נולה מחפשת איך להיות "זולה" או חינמית, ומקווה שמישהו יבין לבד כמה היא משקיעה וישלם לה.
לנה, לעומת זאת, זוקפת גב. היא יודעת שהיא "הצלחה מסחררת" ושכל מי שעובד איתה רק מרוויח.
היא מתמחרת גבוה כי היא מתחייבת לאיכות.
התמודדות עם קושי: כשקשה, נולה נושכת שפתיים וסובלת עד סוף המשימה.
לנה עוצרת, מבקשת עזרה, מאצילה סמכויות וחוגגת את הפתרון שמצאה כשיעור לעתיד.
שינוי נרטיב ("המתאגרפת"): לנה מסתכלת על פצעי העבר כמו שמתאגרף מסתכל על אגרופים שקיבל בזירה -הם חלק מהצמיחה והחוסן שלי. הם לא הוכחה למסכנות, אלא ה-"ציוד המקצועי" שלי.
העוגיות על המגש: כשאני נותנת הצעת מחיר, אני מדמיינת שאני מגישה עוגיות ריחניות על מגש.
הניחוח כבר שם, המחיר הוא רק ההזמנה של הלקוח הנכון להיכנס לחדר.
השינוי הזה מתחיל ברגע שבו אני מפסיקה להתנצל על זה שטוב לי.
אני בוחרת לתת מתוך לב רחב, כי דאגתי למלא את המאגרים שלי קודם.
bottom of page
תגובות