"וכשאפתח את הדלת"- ספרו של בועז כהן

בעקבות מותו לאחרונה של מאיר ישראל ז"ל וגם בהקשרים אחרים נחשפתי לספרו של בועז כהן על להקת תמוז והסתקרנתי לקרוא, אז רכשתי אותו והנה הרשמים שלי על הספר. באמל"ק: מומלץ מאוד | מאת: שיר אלוני

אפתח בציטוט מהספר, שמשקף גם מעט מאופיו, דרך תיאור התקליט של להקת תמוז: "המתח הזה בין הפשוט למתוחכם, עומד בבסיסו של האלבום הזה. זהו הצופן הגנטי של התקליט - ניגודים משלימים, תמהיל של מרכיבים ממקומות שונים, מפיק מוזיקלי שזה עתה חזר מלב סצנת הרוק'נרול האמריקאית ולהקה ישראלית ששלושה מחבריה קיבוצניקים ושניים תל אביבים; ההשראה של ספרינגסטין מאמריקה וההשפעה של הביטלס מאנגליה, חדר האוכל הקיבוצי ותל אביב של מעמד הפועלים - כך נוצר התקליט "סוף עונת התפוזים". 

ובעיניי, כך גם נוצר הספר הזה. תמהיל של מרכיבים וניגודים. 

יותר משזה ספר על להקת תמוז, זו קפסולת חיים. הזמנה להיכנס לתוך מכונת הזמן, לחיים שהיו ואינם עוד. אולי רק שאריות נותרו מאותו עבר מפואר עליו מתרפק כהן בזכרונות עתירי עסיס. תמונות מרהיבות מנעוריו והחוויות שלו עם האלבום היחיד של הלהקה, "סוף עונת התפוזים". 

בתוך זכרונות אלה והרחבה על אירועים היסטוריים ותרבותיים שקרו במקביל, נשזר הרשומון של סיפור להקת תמוז, כפי העולה משיחותיו עם כל אחד מחברי הלהקה- שלום חנוך, אריאל זילבר, יהודה עדר, איתן גדרון ומאיר ישראל זכרו לברכה. כל אחד מהם משרטט את הפילוסופיה המוזיקלית שלו דאז ומאז, את הסיבות להתאהבות והסיבות לפרידה.

כשמדובר בדמויות שכל אחת מהן יש לה זכויות רבות בעיצוב המוזיקה הישראלית ונכסי צאן ברזל, מפתיע לגלות עד כמה הם חוו את אותן התחושות שעולות כמעט בכל להקה, כשנדמה היה שהם יוצרי מוזיקה על זמנית, אולי אפילו אלוהית וברקע הדברים מתמודדים עם דברים שקורים לבני תמותה כמו חוזה לרכישת פסנתר באחוזים. 

כהן מפליא לסמן את הלהקה כפני מראה של מה שקרה למדינת ישראל כולה, הפילוג הפוליטי סביב מפעל ההתנחלויות ושאלת הכיבוש מול האידיאולוגיות של חנוך וזילבר. יחד עם הסימון העמוק של אובדן התמימות והגשר שעוד היה לנו. 

לרגעים הספר עמוס בפרטים עד כדי תחושה כאילו אני בתוך הקליפ של טונה- "גם זה יעבור" אבל בתוך סוף הסבנטיז. הכל הופך לסלט פירות. אבל מצד שני זה משקף היטב את עושר התקופה ותהפוכותיה, הקצוות הרבים שהתחוללו- התנועה של המהפך הפוליטי, קבוצות הבוהמה התרבותיות, עליית תנועת הלהט"ב, תחילת הפאנק/ניו וייב, שיא הדיסקו… עולם שלם. 

הספר לא סוקר את האירועים באופן כרונולוגי אלא מרגיש יותר כמו שיחה עם חבר שנזכר בדברים, נזכר בשנה כזו ואז אחרת, דרך שיר אחד נכנס לדלת אחת ומגיע למדינה שלא ציפית להגיע אליה. איכשהו הכל מתחבר באורח פלא לקסם של ספר שקשה לעצור את הקריאה בו. 

בשבילי כיוצרת שמפיקה לעצמה את המוזיקה ודור אחר לגמרי מהבחינה הזו, לקרוא על תהליך העבודה של הלהקה עם לואי להב, על המיתוס של השלמות המוזיקלית כשפועל גם היו "פאשלות" זה מרענן ונותן חומר להשראה. 

ציטוט לסיכום: 

"חברי הלהקה יכולים להצביע על מקומות שבהם לא הכול הודק לכלל שלמות, שהרי דווקא הלא מושלם הוא האותנטי. באמנות, כמו באהבה, הכנות והתשוקה מנצחות את השאיפה לשלמות. השלמות אינה אנושית, האמנות כן, ו-"סוף עונת התפוזים" הוא מעשה אמנות. שלם, אך לא מושלם."

 "וכשאפתח את הדלת" מאת בועז כהן- לינק לרכישה

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם להצטרפות כחברים באתר