🎸 על הספקטרום האוטיסטי: להקת "דניאל עמית והסייעות" עובדים על אלבום חדש

איך מוזיקת רוק כבד ומטאל הופכים לכלי הביטוי העוצמתי ביותר של אוטיזם ועצמאות? מבט על היצירה של "דניאל עמית והסייעות", על גיבור-העל האוטיסט הראשון בעולם, ועל הכוח של אמנות שלא מנסה להתנצל או להתאים את עצמה למיינסטרים. | מאת: שיר אלוני

 מוזיקת שוליים בועטת. דניאל עמית והסייעות. צילום: מאור לסטר

מוזיקת רוק כבד ומטאל הייתה מאז ומתמיד הבית החם של ה-"אחר". המקום שבו הרעש, החיספוס והזעם הופכים לחומר גלם אמנותי לגיטימי, ושבו הכללים הנוקשים של המיינסטרים והצורך "להישמע נעים" פשוט לא קיימים. בתוך השוליים האלה צומחת בשנים האחרונות יצירה מרתקת שמביאה לקדמת הבמה את הקול של נוירולוגיה מגוונת (Neurodiversity).

דניאל עמית הוא יוצר, מוזיקאי וקומיקסאי מוכשר להפליא, ואוטיסט גאה. מזה שנים הוא מביא אל הציור ואל הבמה אמת פנימית חשופה, מלאת הומור ונטולת פילטרים. הלהקה שלו, "דניאל עמית והסייעות", לוקחת את האמת הזו צעד אחד קדימה אל תוך הדיסטורשן. חוץ מעמית האמון על המילים הלחן והשירה, אתו בלהקה- על בס והפקה: אלעד קפלן, גיטרה חשמלית: בר גולדשטיין, תופים: גיא דורי.

"סופר פי די די"- גיבור העל שיצר דניאל עמית

🗣️ "פעם סייעות רשמו עלינו הכל במחברות קשר. היום זרקנו את המחברות והדלקנו מגברים"

מה שהופך את המוזיקה של הלהקה למרתקת כל כך הוא הסירוב המוחלט שלהם להישמע מתנחמדים או "חינוכיים". הטקסטים שלהם עוסקים בחיים עם אוטיזם מתוך המציאות היומיומית, על תסכולים, על הרצון העז בעצמאות, על בדידות, ועל המאבק מול מערכות וביורוקרטיה שלעיתים פשוט לא יודעות איך להכיל את מי שלא מתאים לתבנית הרגילה.

השם המבריק של הלהקה, "הסייעות", מסכם את החוויה הזו בצורה חדה וכואבת אך מלאת הומור ועוצמה. בראיון שהעניקו לשי ונועם, דניאל שיתף באחד מזיכרונות הילדות החזקים שלו: "הייתי הולך לשחק כדורגל, והסייעת הייתה רצה אחריי... כל מילה מדווחים להורים, כל פיפס נרשם במחברת... אין בכלל פרטיות." בתגובה, כשהיה רק בן שמונה, דניאל יצר קומיקס ובו המציא את "סופר פי.די.די" (Super PDD), גיבור העל האוטיסט הראשון בעולם. לאותו גיבור-על הוא צייר "סייע תקשורת חברתית" זעיר שיושב לו על הכתף. למה קטן כל כך? "כדי שלא יראו אותה", דניאל מסביר. "רציתי שאנשים פשוט יקבלו אותנו כמו שאנחנו, ולא ינסו לשנות אותנו בהתאם למשהו אחר."

היום, הם לקחו את השם המעיק הזה, "הסייעות", והפכו אותו ללהקה, למשפחה ולכוח: "אם פעם עקבו אחרינו בבית הספר, היום עוקבים אחרינו באינסטגרם, ואנחנו עושים לכולם בית ספר."

🖤 הפחד מהתחום האפור

אחד השירים הבולטים והנוגעים ביותר של הלהקה נקרא "פשוט", והוא נוגע בקושי העמוק (שאינו שמור רק לאוטיסטים) להתמודד עם חוסר הוודאות והתחום האפור של החיים והיחסים.

דניאל מתאר את החוויה של אנשים על הרצף (ובעצם של כולנו) בעולם שבו כלום לא מוגדר: "למה הכל לא יכול להיות פשוט שחור ולבן, כן ולא? האפור הזה משגע אותנו... אנחנו חווים את העולם בעוצמות אחרות, בצורה אחרת."

https://www.youtube.com/watch?v=zDz_6gF1src

מתוך השיר "פשוט":

"למה זה לא יכול להיות פשוט שחור ולבן

עניין של כן ולא

רק לא האפור המקריפּ הזה, המסוכן

הוא שעושה את הבלאגן..." זו אמנות חזקה, גאה ורועשת שתובעת את מקומה בזכות עצמה. היא מזכירה לנו שהתרבות שלנו זקוקה ליצירה שמגיעה מהקצוות ומביאה אמת נקייה ומחוספסת, כזו שלא עברה ריכוך של יחסי ציבור.

בימים אלה הלהקה פועלת להוצאת אלבומם החדש, 8 שירי פופ-פאנק ומטאל בועטים, באופן עצמאי לחלוטין. הצצה ליצירה שלהם, לקליפים ולחומרים החדשים ניתן למצוא בדף ההדסטארט שלהם כאן . המפגש עם יצירה כזו הוא הזדמנות מצוינת להאזין לקולות אחרים, פראיים וכנים יותר, שמזכירים לנו מהי המשמעות האמיתית של חופש אמנותי. * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם