לזכרו של האמרגן אשר ראובני: קצת מהמוזיקה של "האחים ראובני" האגדית

למרות מאות אריכי נגן שהוציאה לאור והפיצה חברת "האחים ראובני", כולל כמה מהשמות הכי גדולים במוזיקה המזרחית- זוהר ארגוב, חיים משה, שימי תבורי, יואב יצחק, סמיר שוקרי, מרגול ועוד, בזמן אמת זו הייתה חברה שנאלצה לעשות את המלחמות הכי גדולות כדי שהכוכבים שלה יגיעו לכמה שיותר אוזניים בתקופה של אפליה תרבותית כלפי מוזיקה מזרחית, גם תוך כדי שינויים טכנולוגיים בצריכת המוזיקה. תרומתו של אשר ראובני לתרבות הישראלית עצומה. יהי זכרו ברוך. | מאת: שיר אלוני

אשר ראובני בצעירותו. צילום עדי אבישי

אשר ראובני, שהלך לעולמו בגיל 76, היה דמות מפתח בעיצוב התרבות הישראלית. הוא לא היה רק מפיק או אמרגן, הוא היה האיש שזיהה את הפוטנציאל הטמון בצלילים שבמשך שנים נדחקו לשוליים והביא אותם אל מרכז הבמה. הוא פעל בתקופה שבה הדלתות היו סגורות ואטומות בפני רוב המוזיקה המזרחית, והיה עליו להפגין נחישות יוצאת דופן כדי להבקיע את הדרך עבור אמניו. סיפורו הוא סיפורה של מהפכה שהחלה בחנות מוצרי חשמל קטנה בשכונת התקווה והגיעה לכל בית בישראל.

מהקסטה הפיראטית לפרס אקו"ם

ראשית הדרך הייתה צנועה. משפחת ראובני, ובה עשרה אחים ואחיות ממוצא פרסי ועיראקי, דורות רבים בארץ. במלחמת יום כיפור אשר נפצע ליד התעלה. החתונה שהייתה אמורה להיות בדצמבר כחתונה גדולה, הפכה לחתונה צנועה מאוד ברבנות. בנוסף, נערכה לכבודו חפלה בבית הוריו מעל החנות של מכשירי החשמל, שאשר ודרורי פתחו בשנת 1971. באירוע, היו צמד השובלים (משה משומר ושלום שובלי) עם הלהיט "בזוכרי ימים ימימה" ו-"חנהל'ה התבלבלה". נערכה הקלטה של ערב החפלה על סלילים ושוכפלה בחנות, הופצה בין החברים שהשתתפו באירוע והביקוש לקלטת הפך לאש בשדה קוצים. בעקבות הביקוש העצום להקלטה, החל מאיר ראובני להפיץ את ההקלטות בתחילת ללא תשלום או בתשלום סמלי מה שהפך ברבות הימים לעסק לכל דבר. לאחר כשנתיים החנויות של מאיר ושל אשר אוחדו לחנות אחת בשנת 1974. ההקלטה הזו הפכה לבסיס של להקת "צלילי הכרם" ולתחילתה של תעשיית הקלטות העצמאית בישראל.

דקלון ובן מוש, "צלילי הכרם" היוו המשך לערב החפלה, ובמרחק זמן לא גדול, הגיעה לאוזניו של אשר שמועה על בחור עם קול עוצמתי שמופיע במועדונים ברמלה. אשר נסע לשם וראה את שימי תבורי (במקור שמשון טוויל), עם קול ענק, שאשר התלהב ממנו מיד והציע לו להיות אמרגן שלו ולהעלות אותו לגדולות. הקשר מאז היה הדוק ואוהב עד יום מותו. הם פעלו בתקופה שבה הממסד הרדיופוני והטלוויזיוני כמעט ולא נתן פתח למוזיקה המזרחית. בתגובה לכך, הם יצרו מערך הפצה אלטרנטיבי דרך דוכני קסטות בתחנה המרכזית בתל אביב וברחבי הארץ. האיש שמאחורי הכוכבים

רשימת האמנים שפרצו תחת ידו של אשר ראובני נראית כמו היכל התהילה של המוזיקה הישראלית. הוא ליווה את זוהר ארגוב ברגעי השיא לאחר הזכייה עם "הפרח בגני", שימש כאביו וכאמו של הזמר ודאג לכל פרט בקריירה שלו. הוא זיהה את הכישרון של חיים משה, אהובה עוזרי ומרגלית צנעני, והפיק עבורם אלבומים שהפכו לנכסי צאן ברזל.

בתו, אלינור, העידה כי אביה היה אדם פשוט עם לב ענק, שידו פתוחה ולב רחב, לא ידע מה זה רוע, כל כולו נתינה, שכל חמשת בנותיו היו כחמישה יהלומים עבורו והוא לא חסך מהן דבר. "גם כאח", אומרים האחים אליצור ודרורי, "הוא היה האח הכי אהוב. בכל מקום שאליו הוא הגיע, הוא התקבל בכבוד, באהבה ובהערצה, תמיד בגובה העיניים. איש אותנטי וחם, שהקרין חום לסביבתו. אשר למד על בשרו מהו מקצוע האמרגנות ומה זה ניהול אישי. והביא לניהול האישי את כל החום והאהבה לאמן. מה שנוצר בין אשר לאמנים שניהל הייתה מערכת יחסים כמו אב לבן או חברים טובים. לא היה דיסטנס בין האמנים".

הוא עבד עד יומו האחרון, כשהוא מנהל את הזמר טריפונס, כבר למעלה מעשור, מערכת היחסים של טריפונס עם אשר הפכה לסיפור אהבה שטריפונס מעולם לא חש מאף אמרגן או מפיק. אליצור מעיד שטריפונס אמר לו בשיחה אישית, "אשר בשבילי היה חבר מנהל, מפיק, אמרגן והאדם הכי קרוב שמעולם לא היה לי אחד כזה ומעולם לא חשבתי שאפגוש אחד כזה ובשבילי זו אבדה גדולה מאוד". בתחילת 1979 עם המפולת הכלכלית, בתקופתו של שר האוצר יגאל הורוביץ, עזב אשר את החברה עד שהיא תשוקם על ידי מאיר והוא יחזור. אליצור מספר: "ב-24 לאוגוסט 1979 הגיעה מוסטנג מרופטת לחנות של מאיר, עמדתי בפתח החנות, הגיח בחור ללא חולצה, עם מכנסיים קצרים, בלי נעליים, שאל אם זה האחים ראובני, אמר 'יש לי קלטת, אני זמר', לקחתי את הקלטת מידו, נכנסתי למאיר ואמרתי לו 'הגיע עוד אחד היום'." מאיר היה ידוע כאחד שמקבל מאסטרים מזמרים מתחילים, עושה להם גרפיקה ומכניס את המאסטר למערך ההפצה. הקלטת שאותה הקליט במועדון הברווז, שהקליט יהודה קיסר, עברה בין ידיהם של אנשי תעשייה רבים שסירבו לפתוח את הדלת לזוהר. "ולזכותו של מאיר ייאמר הוא היה האדם שזיהה את הפוטנציאל של זוהר, ואמר לי 'הגיע האחד שחיכינו לו'". זוהר שבהתחלה לא רצה לחתום, חתם לשבע שנים, אליצור צילם אותו, הקלטת נוצרה והקלטת הפכה להיות הלהיט הגדול ביותר של התחנה המרכזית. "תוך שלושה חודשים מאיר הקים להקת חתונות בניהולו של צדיק לוי הגיטריסט, כמות האירועים ביומן הפכה להיות מטורפת. הרגשתי שאנחנו לא יכולים לנהל את זה לבד. לאחר ששמע גם הוא את הקלטת של זוהר, אשר לקח את זוהר תחת כנפיו וכל השאר היסטוריה".

המאבק בדלתות הסגורות והאטומות

ההצלחה שאנו רואים היום כדבר מובן מאליו הושגה בדם, יזע ודמעות. אשר ראובני ניהל מאבקים עיקשים מול ממסד תקשורתי ורדיופוני שסירב להכיר בערך היצירה שלו. עדות כואבת לאותה תקופה נחשפה כאשר מאיר ראובני, אחיו ושותפו, הגיע למשרדי "קול ישראל" וגילה את התקליטים ששלח כשהם מושלכים בתוך פח האשפה.

האפליה הזו לא ריפתה את ידיהם של האחים. הוא הבין שאם הרדיו לא יפתח את הדלת, עליו ליצור ערוץ ישיר אל העם. הוא בנה רשת הפצה עצמאית, הפיץ קלטות בדוכני התחנה המרכזית ודאג שהמוזיקה תושמע בבסטות ובשווקים עד שהרעש מהשטח הפך לחזק מכדי להתעלם ממנו. המעבר מהשוליים אל המרכז דרש ממנו כוח ונחישות עצומים לאורך עשרות שנים. העבודה הקשה השתלמה, ובשנת 2022 זכתה החברה, על כל חמשת האחים- אשר, מאיר, דרורי, דני ואליצור- בפרס מפעל חיים אקו"ם על תרומתה לזמר העברי.

המוטאון של ישראל

קוואמי משווה את אשר ראובני לברי גורדי, מייסד חברת "מוטאון" האמריקאית. כפי שגורדי הפך את המוזיקה השחורה לחלק בלתי נפרד מהמיינסטרים בארצות הברית, כך האחים ראובני הפכו את המוזיקה המזרחית והים תיכונית לעמוד השדרה של הפסקול הישראלי. חברת "האחים ראובני" הייתה הבית והגב המקצועי עבור אמנים שבתחילת דרכם לא מצאו אוזן קשבת באף מקום אחר. באותן שנים, שיתוף הפעולה עם המוזיקאי בן-מוש יצר מכונה משומנת של הפקות, המקבילה במידה רבה לפעילותה של חברת Stax המיתולוגית.

המורשת המקצועית

בכתבתו של העיתונאי דודי פטימר, תיאר אשר ראובני את המורכבות שבמקצוע האמרגנות במילים אלו:

"אתה כמו מטפס הרים, לוקח את הזמר מאפס, אבל בפסגה זורקים אותך".

למרות הקשיים, השריפה שכילתה חלק גדול מחומרי הארכיון של החברה ב-1998 והשינויים הטכנולוגיים במעבר מקלטות לדיסקים ולאינטרנט, חברת "האחים ראובני" הותירה אחריה מאות אריכי נגן. מורשתו של אשר ראובני תמשיך להדהד בכל פעם ששיר של זוהר ארגוב או חיים משה יתנגן ברדיו, עדות למהפכה התרבותית שהוביל יחד עם אחיו עם חזון ואוזן רגישה. יהי זכרו ברוך. הכנתי פלייליסט מחלק מהמוזיקה שלה האחים ראובני היו אחראים בין אם באמרגנות או בהפקה.

הלוויה תתקיים ביום שישי 3.4 בשעה 12:30 בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. * לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי  |  להרשמה חינם  |  להצטרפות כחברים באתר