ד"ר אינסטגרם ומיסטר לייק: הסכנה בפוסטים פסיכולוגיים שמציפים את הרשתות החברתיות

פוסטים ויראליים שמנסים לפשט אבחנות פסיכיאטריות מורכבות עלולים לייצר נזק ממשי וסטיגמות קשות עבור מתמודדי נפש. כאשר אנשי מקצוע מציגים ויכוחים תיאורטיים עמוקים כקונצנזוס מדעי ארוז היטב, חובה עלינו לגלות אחריות אזרחית ואתית ולדרוש את הסרת התוכן המטעה. | מאת: עדי זקס, איור: Matt Blease

לטובת כל מי שלא נמצא באינסטגרם, אספר שלפני כמה שבועות ד״ר איתמר כהן (הפסיכולוג שמדבר על טיפול בפסיכדליה) ובית רדיקל העלו פוסט בשם ״חמשת הפרעות האישיות שאתם צריכים להכיר״. לצד כל הפרעה הופיע דימוי קולנועי, שלושה סימפטומים ואחוזי שכיחות באוכלוסייה. הגבתי, דיווחתי, הכנתי פוסט שמסביר למה התוכן הזה בעייתי ופוגעני ובסופו של דבר הפוסט הוסר. ניכר שמדובר בנושא שמעסיק אותם, כי עכשיו עלה פוסט חדש שעוסק בהבדל בין הפרעת אישיות גבולית ובפוסט טראומה מורכבת. מי שמכיר אותי יודע כמה הנושא קרוב לליבי ומעסיק אותי אז אני שמחה ומברכת על הרצון לעסוק בו, אבל לצערי הרב הם שוב נפלו באותן הבורות. אני מקווה שאחרי שתקראו את הפוסט הזה תלכו לדווח על הפוסט של ד״ר איתמר כהן ורדיקל כדי שיוסר.

למה? בואו נסקור את התוכן:

הפוסט נפתח בהכרזה שמדובר ב-״אולי הסוגיה הטעונה ביותר בעולם בריאות הנפש״, אבל בכלל לא נוגע במחלוקות העצומות שמלוות את הנושא הזה כבר עשרות שנים (וחבל). הוא מזכיר את ה-DSM ואת ה-ICD (ספרי האבחון המרכזיים בעולם בריאות הנפש) אבל לא מסביר מה המשמעות של העובדה שפוסט טראומה מורכבת מופיעה רק באחד מהם, ושהמעמד של הפרעת אישיות גבולית שונה בין מערכות האבחון. זה לא פרטים טכניים. הפערים בין מערכות האבחון חושפים קצה קרחון של ויכוחים מקצועיים, היסטוריים ותרבותיים שעדיין רחוקים מלהיות מוכרעים. כשמשמיטים את ההקשר ומציגים את הנושא דרך גרפים, איורי מוח והשוואות שנראות מאוד מדעיות, מתקבלת אשליה של קונצנזוס מדעי.

לא רק שהפסיכיאטריה לא עובדת ככה; אנחנו לא מדברים על חוקי טבע או על תחום שיש בו תשובות חד משמעיות. אנחנו מדברים על מודלים, תיאוריות וקטגוריות אבחוניות שנמצאות בוויכוח מתמשך. המחקרים קיימים ומתפתחים כל הזמן, אבל הם עדיין לא מספקים את רמת הוודאות שהפוסט הזה משדר, והצגתם באמצעות גרפים, איורי מוח וכמה שורות טקסט לא באמת מאפשרת להבין מה הם אומרים, מה הם לא אומרים, ועל מה הויכוח.

ומילה על האריזה הגרפית, מעבר לכך שזו בעיניי בחירה אסתטית לא מוצלחת (אבל על טעם ועל ריח), השימוש בקוצים על גוף האישה ובפרחים לצד שמות האבחנה ותיאורי סימפטומים משמר תפיסות ישנות וסטיגמטיות לגבי מתמודדי ומתמודדות נפש. ולצערי מדובר בבחירה מודעת.

זה לא דיון על משבר האקלים או על תחזית פוליטית, מדובר באבחנות פסיכיאטריות שאנשים ונשים נושאים אותן, חיים איתן. הרבה ממתמודדי הנפש נפגעים מהמערכת שאמורה לטפל בהם. לכן הסטנדרט שצריך לדרוש כשמדברים עליהן בפומבי חייב להיות גבוה במיוחד. בטח ובטח כשמדובר באיש מקצוע שמחויב לאתיקה מקצועית.

התגובות בפוסט משקפות את הטיעונים שלי. אנשי מקצוע, מטפלות, מתמודדים מגיבים ופועלים להסירו. קיבלתי לא מעט תגובות והודעות ממתמודדים שהפוסט פגע בהם, וגם הודעות מאנשים שניסו להבין מתוך הפוסט אם יש להם אבחנה כזו או אחרת. הנזק נעשה.

הדיון על היחסים בין BPD ל-CPTSD הוא דיון חשוב, מעניין ומורכב. אבל זה בכלל לא הדיון כאן. הדיון הוא על האחריות של אנשי מקצוע ושל גופים בעלי השפעה כשהם מנגישים ידע לציבור. גם גופים חברתיים ונאורים ככל שיראו את עצמם, צריכים להיות מסוגלים לקבל ביקורת כשהם מפיצים מידע בעייתי. כשמציגים סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת כאילו היא עובדה פשוטה ומוסכמת, הנזק לא נעצר ברמת הדיוק האקדמי. הוא מגיע גם לציבור שמקבל מידע מסולף, וגם לאנשים שהאבחנות האלה מתארות את החיים שלהם.

כנסו לפוסט של ד״ר איתמר כהן ורדיקל באינסטגרם, דווחו עליו, תבקשו את הסרתו.

אפשר וצריך לדבר על טראומה, על הפרעות אישיות ועל התמודדות נפשית. אבל צריך לעשות את זה בצורה אתית, מקצועית ואחראית. בלי להטעות את הציבור, בלי לחזק סטיגמות ובלי להקריב את המורכבות לטובת האלגוריתם.

*** מדי שבוע - "הבמה שלכם"- מקום לכתבות, הגיגים, טורים אישיים, קטעים יצירתיים מכל סוג- שעוסקים בקו שבין יצירה להחלמה. רוצים להופיע כאן? שלחו את החומר (או חלק ממנו)+ תמונה שלכם+ תמונה רלוונטית לנושא הכתבה למייל shiralony@gmail.com הכתבות יעלו לפי שיקולי המערכת.

* לעוד תכנים היכנסו למיוזלטר השבועי להרשמה חינם