כמה עולה להפיק קליפ?

מדריך מקוצר אבל מקיף לשאלה שנשאלת רבות- כמה עולה להפיק קליפ? מאת: שיר אלוני | 13.6.22

אני רואה לא פעם שאלות בקבוצות של מוזיקאים על הפקת קליפים, איך לבחור עם מי לעבוד, איך לתקצב והשאלה המאוד לא פשוטה- כמה אמור לעלות קליפ? זה אולי יהיה מאתגר לשמוע- אבל אין דרך לתת מחיר להפקה בלי שקודם כל תדעו מה צריך לעשות טכנית, אפילו ברמה של קונספט. יש הבדלים משמעותיים במחיר בתקציב בין צילום וואן שוט על חצובה סטטית בלוקיישן אחד, לבין קליפ אנימציה עם סטופמושן, לבין סרט עלילתי קצר מרובה לוקיישנים. זה לא מקצועי לזרוק סתם ככה מחיר באוויר- לכל הפקה יש המון משתנים לקחת בחשבון ולכל אחד מהם עלות שכל כולה תלויה בשאלה אחרת לגמרי- מה התקציב שלכם לפרויקט?

שלבי העבודה:

א. להגדיר מה התקציב שיש לך להקדיש לקליפ, מקסימום וכולל ה-כ-ל, וכולל כל הבלת"מים האפשריים - והם אכן אפשריים. לוודא מראש שיש איך לשלם את הסכום הזה.

ב. להגדיר מה הכיוון של הקליפ- מה בתכל'ס צריך בשביל החזון הזה, שפה אמנותית, על מה אפשר להתפשר ועל מה לא. בקווים כלליים.

ג. לחשוב- מה אפשר לעשות בעצמך כדי לחסוך בעלויות, מה המשאבים הזמינים שיש לך שיכולים להוריד מעלויות ההפקה (אם יש לך חבר עם רכב זה יכול למשל לחסוך איזו מונית קריטית או להקל על ההסעה של משהו. אם יש חברה סטודנטית שלומדת קולנוע היא יכולה אולי לארגן ציוד יקר ממחסן הציוד לטובת הפרויקט). יש לא מעט מחסני ציוד תפאורה, לבוש וצילום שאפשר להשכיר מהם יומית ולחסוך עלויות (במקום לקנות משהו שבחיים לא יהיה בו צורך מעבר לקליפ). כמובן, איפה שאפשר להשקיע עדיף להשקיע מלעשות בעצמך בקמצנות ואז לקלוט שעדיף היה להכניס כאן מקצועני/ת.

ג. לעשות טבלת אקסל מסודרת עם כל סעיפי ההוצאה- לחשב גם נסיעות, אוכל ושתייה לצוות במידת הצורך וכאמור בלת"מים. להבין מה נכנס לתקציב ומה לא. וכאמור- על מה אפשר להתפשר או להתקמבן, על מה אפשר לוותר, או- במה שווה להשקיע יותר. סעיפים בסיסיים בכל הפקה: הפקה, צילום ועריכה. שלבי ההפקה נקראים: פרה-פרודקשן (לפני הצילומים: הפקה, תסריט, ליהוק למשל), פרודקשן (הצילומים עצמם) ופוסט-פרודקשן (עריכה, אפטר וכל מה שבא אחרי הצילומים).

ד. לפרק סעיפי הוצאה לתת סעיפים נפרדים- למשל תלבושות- מה בכלל צריך לקנות/להשיג, כמויות, לאסוף הצעות מחיר ולבחור את מה שמתאים. אם למשל רוצות שכל הרקדנים ילבשו בגד מיוחד שצריכים לתפור אותו, צריכים עלות למלבישה/ תופר/ בדים וחומרים. וכמובן, מה שכבר יש לכם- זה חוסך את העלויות. ה. עלויות ההפקה תלויות מאוד גם בניהול נכון של לו"ז יום הצילומים. ככל שיהיה מדויק וברור- מה הלו"ז של כולם (כולל הניצבת שצריכה לרוץ לאסוף את הילד מהגן לפני שסיימתם לצלם)- ככה יהיו פחות הפתעות. למה יש לו"ז שצריכים להתחשב בו: לוקיישנים שהם לא שלכם/ דורשים התחשבות סביבתית, השחקנים והניצבים (במיוחד מי שבלתי ניתנים להחלפה), הצוות, הספקים של ציוד שאתם צריכים להפקה באותו יום, ציודים שאתם אמורים להחזיר למישהו באותו יום (כמו ציוד שהשכרתם) וכן הלאה. גם כאן- ככל שאתם יוצרים רעיון שפחות יוצר תלות באחרים- הרבה יותר קל להפיק. ו. ההחלטה על לוקיישנים יכולה להיות קריטית לחיסכון בעלויות. המון פעמים אפשר לצלם מקום שייראה דומה מספיק למה שאתם רוצים עם ארט נכון, או צילום שוט סגור יותר כמו קלוז אפ על פני לונג שוט שרואים שזה לא בדיוק המקום שרוצים… ממש לא חייבים להגיע ולצלם במקום שיעלה לכם הון או שעלול להפריע ולכן לקצר לכם את הלו"ז לצילומים (ליצור כיתת לימודים ממרכז של הרצאות במקום להיכנס לכיתת לימודים בבית ספר, למשל). קחו בחשבון גם מתי יהיה לכם נוח יותר לצלם פנים או חוץ, אור יום או לילה. לכל שאלה כזו משמעות כלכלית. ז. תכנון של תחנת עבודה שבה אפשר להניח ציודים במקום להיסחב איתם/ להסתכן בגניבה או נזק- חשוב. גם מאוד עוזר לצוות ולמי שעובדים אתכם שיש בסיס להכל, מקום להטעין פלאפונים וציודים חשובים. ח. תסריט ושוטינג סקריפט- לא ארחיב על זה יותר מדי אלא במשמעות תקציבית- חשיבה מקצועית בנושא, יכולה לחסוך עלויות. מצלמים את כל הסצנות הרלוונטיות ללוקיישן כלשהו גם אם מבחינת התסריט יש באמצע לוקיישן אחר, אפילו חמישים לוקיישנים אחרים או מעבר זמן- לא משנה. את כל מה שרלוונטי מצלמים באותו לוקיישן ואחר כך או ביום אחר מצלמים מה ששייך ללוקיישן אחר. מצלמים באותו יום כל מה שקשור ללוקיישנים יחסית קרובים (פנים בניין/ חוץ של אותו בניין). חשוב לזכור- אם לדוגמא יש לכם שוטים של אדם במצב רגיל ואחרי זה שוטים של זורקים עליו מים/צבע/ שינוי קריטי כלשהו- עדיף לצלם קודם כל מה שאמור להיות בלי השינוי הקריטי ולחכות כמה שאפשר עם צילום השינוי הקריטי. אם יש פעולה שאי אפשר לבצע כמה פעמים- חשוב לעשות אותה בשיא תשומת הלב ועם כמה שיותר "חזרות יבשות". זה חשוב גם לתקציב כי אם צילמתם קודם את השינוי והמקום או השחקנים עכשיו מלוכלכים, ייקח זמן לנקות, והמקום או האדם אחרי ניקיון לא ייראו אותו דבר כמו אדם יבש/ מקום שמראש נקי. זמן זה כסף. החומרים שאתם שופכים כמו צבע, גם הם- כסף. ט. הצילומים עצמם- ככל שיש המון חומרי גלם, זה דורש יותר מקום אחסון בהארדיסקים וכרטיסי זיכרון, שיש לדאוג לקיומם מראש. אמנם זה לא אומר שכדאי שתצלמו פחות- להפך כדאי שלמי שעורכים יהיה מספיק חומרי גלם עם מה לעבוד, מצד שני- דעו ותבינו מתי יש כבר מספיק טייקים טובים לעבוד איתם בעריכה ומתי זה כבר סתם פרפקציוניזם שאוכל מקום בהארדיסק, בזמן ההפקה וזמן העריכה (כי אחר כך העורכ/ת צריכ/ה גם לעבור על כל החומר הזה). י. חסכון כסף בעריכה- כמובן, אם יש לכם את היכולת לערוך לעצמכם או חברים שיכולים לעזור, פצצה. אם לא- משהו שיכול לחסוך זמן לעריכה, זה אם אתם תעשו את שלב סינון חומרי הגלם בעצמכם ותכינו לעורכ/ת טיימקוד (סימון זמנים מאיפה עד איפה בכל קובץ). המון פעמים יכול לקרות שיש שוט שלא יצא טוב מבחינת פוקוס, משהו שקרה בתפאורה או בפריים שלא היה מדויק וכן הלאה, שאתם יכולים לזהות בעצמכם ולא צריכים את העורך שיגיד לכם שזה לא שמיש. מצד שני- כן כדאי לשמור בתיקייה נפרדת את החומרים שאולי לא שמישים לגמרי או טייקיים שהם ככה-ככה, לא למחוק אותם, כי יכול להיות שדווקא בהם יהיה חומר גלם שימושי מבחינה יצירתית שאפשר לעשות עם זה משהו (רוורס שוט למשל) או שיכול להיות תיקון קל ממש שאפשר לעשות בעריכה שכן יהפוך את השוט לשימושי (למשל לעשות קרופ לחלק של הפריים שלא רוצים או לעשות MASK למה שרוצים להסתיר). כמובן, זה מדריך ממש על קצה המזלג ובטוח פספסתי דברים, אבל מקווה שהמדריך הזה גם ייתן לכם מושג קצת יותר ברור איך לעבוד על יצירת הקליפים שלכם, אולי זה יאפשר לכם להיות עצמאיים ולנסות לבד שזה הכי טוב בעיניי- ואם אתם צריכים עזרה אני והצוות שלי בשדה כאן בשבילכם.

(אני מוזיקאית ויוצרת רב תחומית, מנהלת את "שדה" מקום תומך ליוצרים בתחילת דרכם, בוגרת לימודי תקשורת וקולנוע, עורכת ומפיקת קליפים באופן עצמאי משלל סוגים).