מחשבות על קולנוע- קוונטין טרנטינו- ביקורת מאת שיר אלוני

אם אתם מכירים את הסרטים של קוונטין טרנטינו ואולי נחשפתם אליו בריאיונות שקיים או בתפקידי משחק שלו פה ושם, יכולתם להבין את הדמות- אדם מהיר מחשבה, שמדבר באוטוסטרדה, חכם, מבריק ועמוס בידע טריוויה וטעם תרבותי מאוד מאוד ייחודי לו, שמאפיין את כל העשייה היצירתית שלו לאורך השנים. 

החוויה של הקריאה בספר היא כמו לשמוע אותו מדבר. ספר עמוס בשמות של סרטים, שחקנים, טריוויה, דעות ומחשבות שיש לו על קולנוע, כמו שהכותרת אומרת. לרגעים רבים זה מתיש, במיוחד כשאני קוראת המון שמות וסרטים שמעולם לא ראיתי בעצם. 

אבל התיאורים שלו, ובמיוחד כשהוא עוזב לרגע את הצד הדעתני וחוזר לרגעים מילדותו ונעוריו- במיוחד הפרק המרגש שהוא מקדיש בסוף הספר לבחור בשם פלויד שבגללו הוא הפך להיות הקולנוען המצליח, מעוררים את הדימיון, עוזרים להבין דברים חשובים על החוויות שלנו כקהל מול התוצרים של הקולנוע ושל תרבות באופן כללי, מה חשוב ומה פחות חשוב והמון השראה, בגדול. בפרק על פלויד ממש יכולתי לדמיין את סמואל אל ג’קסון משחק אותו.  

מעריכה שחובבי קולנוע רצינייים עוד יעשו מרתונים של צפייה בסרטים שהוא מדבר עליהם. האם אני ממליצה? בעיקר למי שאוהבים אותו, מאוד אוהבים קולנוע, ומסוגלים להכיל כמויות בלתי נגמרות של מידע. 

  לינק לרכישה