אין ספק שאחת החוויות הכי נפוצות בעולם היצירה היא חוויה של דחייה, אי הצלחה או כישלון: אנחנו מגישים את עצמנו לקרן, לפסטיבל, למענק, לתחרות, לאודישן... ולא מצליחים להיות בין הבודדים שנבחרים. מה יכול להפוך את תחושת האכזבה- לניצחון בפני עצמו? | מאת: שיר אלוני

1. להיות אמתיים עם עצמכם ועם הסביבה- תהיו כנים לגבי הכישלון או הדחייה- זה אומר לקחת אחריות על מה שעשיתם או לא עשיתם שאולי גרם לכישלון הפעם. מה הביא לדחיה. להבין- שבאחוזים גבוהים- הייתה לכם שליטה כלשהי על התוצאה. זה דורש אומץ לא פחות גדול מעצם ההגשה, להיות כנים ולהגיד- אוקיי, יכול להיות שבאמת ההגשה שלי הייתה טעונת שיפור. לצערי, יותר מדי יוצרים מחפשים מי "אשם", או מה קילקל להם, משהו חיצוני מהם, כולל השופטים או הלקטורים. כן, גם לי זה קרה פעם כשהייתי בתחילת הדרך. אבל למדתי לקחת אחריות על התוצאות שלי- זו הדרך היחידה להתפתח ולצמוח מהסיטואציה הלא נעימה. 2. להודות לעצמכם על הדברים הטובים שכן עשיתם- גם אם הכישלון או הדחייה כואבים, יש דברים טובים שאולי למדתם מעצם החוויה, למדתם למשל לברר את הפרטים הקטנים של ההגשה לפני שאתם רצים קדימה, למדתם איך לעצב לעצמכם את תיק העבודות, למדתם ליצור צוות של יוצרים שניגש ביחד לפרויקט- כל הדברים האלה בסופו של דבר הם שיעור חשוב להמשך הקריירה. וכן- עצם זה שהעזתם וניסיתם, זה ראוי להערכה.
3. להסיק מסקנות פרקטיות- להלקות את עצמנו על טעויות, לא תורם לכלום. אז תעברו עם עצמכם על מה שקרה- מה יכול לשפר את ההגשה שלכם להבא? מה אתם יכולים ללמוד כדי שיהיו יותר מוכנים לפעם הבאה? גם מסקנות אישיות- האם הגישה שלכם הייתה מקצועית מספיק? האם נעזרתם באיש מקצוע שיכין אתכם להגשה או ניסיתם לבד? האם דאגתם לקבל משוב כלשהו לפני ההגשה? האם הייתם שאננים מדי? איטיים מדי? לא מספיק נועזים ובטוחים בעצמכם?... כל הדברים האלה- פתירים, ברגע שאתם מיישירים אליהם מבט ומחליטים לעבוד עליהם. דבר מצוין שאתם יכולים לעשות זה להודות לשופטים/למלהקים ולנסות לשאול אותם- מה אתם יכולים לשפר להבא? אמנם לא תמיד הם יוכלו לענות לכם, אבל אולי כן יהיה לכם מזל ושופטים שמסוגלים לתת ביקורת בונה שתעזור לכם להמשך הדרך. 4. לקחת בחשבון שפרויקטים גדולים, יש להם המון קריטריונים- שאינם תמיד תלויים בכם- סביר להניח, שמבין המון אפשרויות שהוגשו, לא בלטתם מספיק, אבל גם יש שיקולים טכניים של מי שמפיקים או שופטים, שאתם לא יכולים לדעת עליהם מראש, וזה ממש בסדר. נסו לקבל כמה שיותר מידע על מה שההפקות רוצות לקבל- ואולי תוכלו לחסוך לעצמכם מראש מאמץ מיותר אם אתם לא באמת מתאימים, ולהפך- אולי יש קריטריונים שבהם תוכלו לבלוט ולכן להצליח. לכן תחקיר טוב לפני ההגשה- הוא קריטי. לא לפחד לשאול שאלות. זה מראה על רצינות ועניין אמיתי מצדכם- רצון אמתי לתת שירות טוב. 5. יכול להיות, שלא באמת התאים לכם להתקבל עכשיו- ושדבר הרבה יותר מתאים לכם מחכה מעבר לפינה. אז אל תתבאסו. יכול להיות שתגלו שהפרויקט שלא התקבלתם אליו היה גוזל לכם המון שעות עבודה ואנרגיות שאתם צריכים בשביל משהו אחר. וזה לא היה מתאים לכם ממילא, למרות הפנטזיה והרצון להצליח בזה. לפעמים דווקא מי שזוכים ומגיעים להישגים הגדולים, מוצאים את עצמם "עבדים לניצחון שלהם"- עכשיו בגלל שהם זכו מצפים מהם להרבה יותר, הם צריכים לתת מעצמם המון, לזכות זה דבר מאוד מחייב! יכול להיות שלא הייתם מוכנים עדיין לקחת על עצמכם ברצינות את המחויבות הזו.
6. ללמוד איך הדברים נחווים מהצד השני- זה טיפ ממש רציני: ככל שעבדתי יותר במקומות שקיבלו אנשים לפי אודישנים, ככל שעבדתי מאחורי הקלעים, ככל שהרמתי בעצמי פרויקטים שדרשו לסנן אליהם פניות מאמנים אחרים-למדתי המון ממה שאחרים הגישו אליי: מה עבד יותר טוב בעיניי? מה פחות? איזו גישה של מישהו קסמה לי יותר ואיזו גישה הייתה פשוט מעפנה? מי גרמו לי ממש לרצות לעבוד איתם, גם אם לא הכרתי אותם לפני כן מעולם?... ככל שחוויתי את הצד השני של המתרס, למדתי המון על ההגשות, הקומוניקטים- על מה שעובד ומה שלא. הדבר הכי חשוב שלמדתי זה עד כמה קריטי להבין איך הצד השני מבקש לקבל את החומרים. רוצים ממך קובץ מסוג מסוים? תן את סוג הקובץ הזה! מבקשים ז'אנר ספציפי? אל תנסה לגשת בכוח אם אתה לא בז'אנר הזה. שאלו אותך שאלה? תענה עליה. אל תדלג על השאלה בטופס אלא אם התשובה באמת לא רלוונטית לך. אני יודעת- כמה אני מודה ליוצרים שאיכפת להם ואני רואה שהם באמת טרחו לקרוא את מה שביקשתי מהם- זה עושה בשבילי המון וגורם לי להבין שהם יעבדו אתי טוב או שכדאי לי לעזור להם.
7. יכול להיות שאתם יכולים ליצור לעצמכם את הניצחון הבא- על ידי יצירה של מה שרציתם לבטא, בכל מקרה . גם אם לא זכיתם בתחרות שירה, לא נורא! תמשיכו לשיר, תעלו לבמות, תקליטו, תתאמנו. גם אם לא התקבלתם להצגה- לא נורא! תמציאו תסריט משלכם ותצלמו אותו. לא התקבלתם להופיע בפסטיבל? לא נורא! צרו לעצמכם את הבמה העצמאית שלכם, צרו את הפסטיבל שאתם הייתם רוצים להופיע בו, גבשו חברים שישמחו להגשים אתכם את החזון הזה.
בהצלחה!
Comments