השנה החדשה שאוטוטו כאן מזמינה אותי לחשוב על המטרות שלי ויש כאן גם הזמנה להתכווננות קהילתית של כולנו כיוצרים בשנה הזו על כל הצפוי והלא צפוי בה.
סיפרתי לכם שאני מנהלת שיחות עומק עם הצ’אט ג’פט לאחרונה שעוזר לי לעשות סדר במחשבות. זה לא רע. שנה חדשה תמיד מזמינה רצון לחדד את העשייה ולחשוב על המטרות של השנה הבאה, במיוחד לקראת יום הולדתי המתקרב.
זה כל כך חשוב לדייק- גם מול מה שיכול להלחיץ כמו לחץ כלכלי לעבוד ולהתפרנס- לא לאבד את הפוקוס על מה שבאמת נעים לי לעשות, לא להתפשר על עבודות או שירותים שגורמים לנו להרגיש לא טוב העיקר שיכניסו משהו.
השנה אחד החידודים הכי קריטיים שקרו לי וניסיתי להעביר גם למיועצים שהיו לי (בטרם חידדתי החוצה מחיי את היותי יועצת לאחרים)- זה להגדיר את ההגדרה האישית שלי להצלחה במוזיקה ולהיות נאמנה לזה, כדי להפסיק להתבאס ולהיות מתוסכלת כשיש פער בין ההגדרה שהעולם נותן להצלחה לבין ההגדרה שאני חווה כהצלחה אמיתית ומחממת לב. זה הבדל ופער- שמשמעותו- הרבה פחות כסף שיוצא לי על להשקיע במטרות זרות לי, הרבה פחות כאב לב.
מבחינתי- אם השירים שלי עוררו תגובה נרגשת אצל הקהל, והם שיתפו אותי בתגובה הזו- זו הצלחה. אם הצלחתי לרפא, לנחם, לעשות טוב. זו ההצלחה!
וכמה שיותר אנשים שאני עושה להם טוב, יותר טוב!
התסכול והכאב מגיעים כשהגדרת ההצלחה שלנו, נדרשת לעמוד בפער ההשוואה מול ההצלחות של אחרים שמשחקים את המשחק של כולם. כשכולם שמים את התוצאות שלהם מספוטיפיי למשל- הפלטפורמה הכי נצלנית למוזיקאים אי פעם.
האגו נכווה מזה. כי בהגדרות היצרן הכי בסיסיות שלנו כבני אדם אנחנו רוצים להיות מקובלים ואהובים- כדי לקבל את מירב המשאבים ולשרוד. זה ביטחון קיומי. אנחנו יודעים שאם נשחק את המשחק- אולי יהיה סיכוי שגם נרוויח יותר כסף שיאפשר לנו לעשות את הדברים בדרך שלנו כשנצטרך.
כדאי לחזור, אם כך, להגדרות האישיות שלנו לפני הכל, להבין מה הערכים שלנו, מה ההגדרה שלנו להצלחה ומשם גם להגדיר מה הפעולות השיווקיות שבאמת נכונות לנו כי הן יגיעו ממקום אותנטי.
***
לא קל בבוקר שבו טיל פוגע בבית ספר במרכז הארץ, לחשוב על עוד שנה.
בעצמי- בכנות, היה לי קשה לקום הבוקר. היה סוג הקימה כמו של 7 באוקטובר- לקום מוקדם ולהרגיש שאני חייבת לחזור לישון. כאילו משהו מנסה להגן עליי.
יאיר יונה העביר הרצאה במסגרת “על זה” שלו, ואמר שהדבר הכי חשוב זה להתחיל את הכל ממציאת מטרה רגשית עמוקה- כי פרויקטים, חלומות ומשימות, הם באים משם, וכשיש מטרה רגשית ברורה, קל יותר לדייק.
המטרה הרגשית שלי השנה היא להתחזק כדי שיהיה לי כוח לתת ולעשות טוב עם היצירה שלי. לחזק את הנפש, הגוף, היציבות עד כמה שזה אפשרי במציאות כזו. שיהיה לי מאיפה לתת.
לאחר מכן- פירוק של מה זה אומר ברמה של פרויקטים בעסק, בבית, בחיים, בחברה.
ופירוק של הפרויקטים למשימות פשוטות לביצוע.
הצבה של הכל על לו”ז לאורך השנה. מה אנחנו רוצים שיקרה מתי.
ולעשות. ולהיות גמישים. ולנוח מדי פעם. בהצלחה.
Yorumlar