על סינדרום המתחזה, שמעתם?
***
את התופעה הזאת אבחנו בשנת 1978 הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס. מדובר בתסמונת שמאפיינת אנשים שמתקשים להפנים את הישגיהם מכיוון שהם משוכנעים שהם אינם ראויים להם, ונוטים לדחות כל הצלחה חיצונית בטענה שמדובר במקריות, מזל או שהם פשוט הצליחו "לעבוד" על הסביבה מספיק טוב כדי שהשקר לא ייחשף. הסינדרום הזה מלווה בחשש שאוטוטו, המסכה תקרע מעל פניהם ותחשוף אותם במערומיהם. מומחים טוענים כי לא פחות מ-70% מהאוכלוסייה יחוו מתישהו את הפחד הזה. חלק מאתנו יחוו אותו בעוצמה גבוהה או לעיתים תכופות יותר מאחרים.
***
קבלו וידוי- גם לי יש את זה.
לא משנה כמה אנשים מחמיאים לי על העבודה שלי, למשל, משהו בי עדיין חושש, עדיין לא מאמין שזה אמיתי, ועוברת בראש על כל הדברים שעלולים להשתבש, מבקרת את עצמי בחומרה גם על הטעויות הכי קטנות.
אמנם אני משתפרת עם הזמן, מוציאה לאור הרבה יותר בקלות גם דברים שהם לא הכי מושלמים מבחינתי, אבל לפחות 80%. העיקר באמת להיות בזרימה ובעשייה. וכן יש את מי שמעריכים.
***
אין לי מושג למה אני מרגישה ככה. למה קשה לי לקבל מחמאות, למה כל כך הרבה יותר קל לי לקבל ביקורת. מה אני יכולה עוד לשפר. אבל הדבר הזה עומד ביני לבין להאמין שאני באמת ראויה, בכל מעשיי, להצלחה.
ואם אני סובלת מהנושא הזה, ומתמודדת איתו, ולמרות הכל מעזה להציע את עצמי כמי שיכולה באמת לעזור לאחרים, שיש לי את היכולות שיש לי- כשאני מספרת לכם על זה , בשבילי זה לא בשביל להשוויץ, אלא כדי להזכיר לעצמי שוב, למה אני זו שבאמת יכולה להיות טובה מספיק. אולי אפילו מוצלחת.
למה דווקא אני אהיה האדם שמחויב לתוצאה הכי טובה שאפשר לתת.
למה מכל פעם שאולי הדברים פחות הצליחו, עשיתי לעצמי תהליך הסקת מסקנות ומקצה שיפורים, כדי לוודא שאנחנו לא חוזרים על הטעות.
***
האם אתם מזהים בעצמכם או בקרובים לכם את הסינדרום הזה? או משהו קרוב לזה?
אם אתם מזהים את זה בעצמכם, תעשו לעצמכם רשימה של הצלחות. כל דבר קטן, אפילו הקטן ביותר, שהצלחתם לעשות, שעבר טוב, אפילו ברמה של הצלחתם להכין לעצמכם כוס קפה הבוקר, אפילו זה- תרשמו. תרימו לעצמכם גם על דברים גדולים יותר. תלמדו לחגוג את ההישגים עם חברים. ליהנות ולהגיד לעצמכם ולסובבים שעזרו לכם- תודה כנה ואמיתית. גם אם קשה לכם להאמין לעצמכם, הרשימה תגדל עם הזמן ותוכלו להביט בה כדי להזכיר לעצמכם מה האמת. כמה עברתם. כמה מגיע לכם ואתם ראויים להצלחה.
אם אתם מזהים את זה בקרובים לכם, תעזרו להם לחגוג את ההישגים שהם לא קולטים שהם השיגו. תזכירו להם, במילים הכי כנות ועמוקות, כמה הנוכחות שלהם בחיים שלכם עושה לכם טוב. נכון, יהיה להם קשה להאמין. הם יחשבו שזה עדיין על תנאי. ושאסור להם לפשל עכשיו כדי שלא יהרסו מה שהושג. אפילו נוכחות עקבית וחוזרת על עצמה לא בהכרח עוזרת כי היא גורמת ל-"מתחזה" לחשוב שאתם עושים את זה על אוטומט או לא לגמרי באמת. האמת, היא שביקורת בונה וחיובית, משוב אמיתי וכנה, זה הדבר שהם הכי מעריכים. אני יודעת כי אני כזו. אז המשוב הטוב והחיובי הזה יכול לעזור להם מאוד.
Comments